הזכות לחיים ולשלמות הגוף
עתירות לבתי משפט:
מדיניות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לתלונות נחקרים בשב"כ בנושא עינויים או התעללות מצד החוקרים
בג"ץ 1265/11 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד היועץ המשפטי לממשלה
עתירה נגד מדיניות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לתלונות נחקרים בשב"כ בנושא התעללות או עינויים מצד חוקריהם. על פי מדיניות זו, היועץ המשפטי לממשלה מעביר כל תלונה ל"בדיקה מקדמית" בידי עובד שב"כ, דבר שהביא לסגירתן הגורפת של למעלה מ-650 תלונות ללא חקירה פלילית, כתב אישום או העמדה לדין.
העתירה הוגשה על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים בשם שישה ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח.
תוצאה: בעקבות תהליך של ניתוק המבת"ן (מבקר תלונות נחקרים) מהשב"כ והפיכתו לאיש משרד המשפטים, בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי במישור העקרוני מנגנון בדיקת תלונות הנחקרים בשב"כ פועל בגדרי הדין הסביר. לעניין החקירות הספציפיות נקבע הארכת המועד להגשת עררים (פס"ד חלקי מיום 6.8.2012, פס"ד משלים מיום 12.12.2012).
הימנעות מחקירה במקרים של הרג אזרחים על-ידי כוחות הביטחון
בג"ץ 9594/03 בצלם, האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה בדרישה להורות לפרקליט הצבאי הראשי לשנות המדיניות שהונהגה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, לפיה אין מקיימים חקירות מצ"ח במקרים בהם אחראים כוחות צה"ל להריגתם של פלסטינים שלא לקחו חלק בלחימה, אלא תחקיר מבצעי בלבד. בעתירה נטען, כי מחובתה של ישראל לקיים חקירות עצמאיות בכל מקרה בו חיילי צה"ל הביאו למותו של אזרח בשטח הנמצא תחת שליטתה, וכי הימנעותה של ישראל מלעשות כן מהווה הפרה של הזכות לחיים.
העתירה הוגשה יחד עם בצלם.
תוצאה: העתירה נדחתה. שופטי בג"ץ קבעו כי העתירה התייתרה בעקבות שינוי מדיניות החקירות. המדיניות החדשה קובעת, שעל רקע הרגיעה הביטחונית, תיפתח חקירת מצ"ח בכל מקרה של הרג פלסטיני בגדה שלא היה מעורב בלחימה (פס"ד מיום 28.11.2011).
דרישה לפתיחת חקירה והדחה בעקבות היתר לשימוש באלימות נגד אזרחים
בג"ץ 5282/09 יש דין נ' הרמטכ"ל
עתירה נגד הימנעותו של הפרקליט הצבאי הראשי מלפתוח בחקירה פלילית נגד אל"מ וירוב וסא"ל הרוש, שהעידו, כי נתנו היתר לשימוש באלימות ומכות לצורך הוצאת מידע מעוברי אורח פלסטינים חפים מפשע.
העתירה הוגשה יחד עם יש דין.
תוצאה: העתירה נמחקה לבקשת העותרים בעקבות פתיחתן של חקירות פליליות נגד אל"מ וירוב וסא"ל הרוש (11.7.2010).
סירוב לפתוח בחקירה במקרה של הרג נער ע"י צה"ל
בג"ץ 6928/08 זהראן נ' הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה נגד החלטת הפרקליט הצבאי הראשי שלא לפתוח בחקירה במקרה בו כוח של צה"ל הרג נער בן 16 בכפר דיר אבו משעל בגדה המערבית.
העתירה הוגשה יחד עם בצלם.
תוצאה: נפתחה חקירת מצ"ח. בעקבות ההודעה העתירה נמחקה בהסכמה (פס"ד מיום 13.7.2009).
ירי בעצור כפות בניעלין – העמדה לדין בעבֵרה בלתי הולמת
בג"ץ 7195/08 אשרף אבו רחמה נ' הפרקליט הצבאי הראשי
עתירה נגד החלטת הפרקליט הצבאי הראשי להעמיד לדין את המג"ד והחייל היורה האחראים לאירוע הירי בעצור כפות ומכוסה עיניים, שהתרחש בכפר ניעלין ביום 7.7.2008, בגין עבירה של "התנהגות בלתי הולמת", שהנה בעלת אופי צבאי-משמעתי ואיננה גוררת רישום פלילי.
העתירה הוגשה יחד עם הארגונים: בצלם, יש דין, הוועד נגד עינויים.
תוצאה: העתירה התקבלה. בית המשפט הורה לפרקליט הצבאי הראשי לשנות את כתב-אישום נגד המג"ד והחייל שהיו מעורבים בירי (פס"ד מיום 1.7.2009)
ביטול חסינות המדינה מתביעות אינתיפאדה ("חוק הנזיקים האזרחיים")
בג"ץ 8276/05 עדאלה נגד שר הביטחון
עתירה בדרישה לבטל את התיקון לחוק הנזיקים האזרחים המבקש למנוע מאזרחים פלסטינים את האפשרות לתבוע פיצויים ממדינת ישראל, בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון של ישראל, גם אם ניזוקו שלא במסגרת פעילות לחימה.
העתירה הוגשה יחד עם המוקד להגנת הפרט ועדאלה.
תוצאה: העתירה התקבלה. בג"ץ קבע כי התיקון לחוק סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בהיותו פוגע בזכויות אדם בסיסיות, ועל כן הוא בטל (פס"ד מיום 12.12.06).
בעקבות פסק הדין הכינה הממשלה הצעת חוק "עוקף בג"ץ", שמטרתה למעשה לחוקק מחדש את התיקון שנפסל. ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-17 ונדונה פעמיים בוועדת חוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.
שימוש בבני אדם כ"מגן אנושי"
בג"ץ 3799/02 עדאלה נגד אלוף פיקוד המרכז
עתירה נגד השימוש באזרחים פלסטינים כ"מגן אנושי" במהלך פעילות צה"ל בשטחים. השימוש באוכלוסיה אזרחית לצרכים צבאיים מהווה הפרה של נורמות יסוד של המשפט הבינלאומי והחוקתי. העתירה הוגשה ע"י עדאלה בשם שבעה ארגוני זכויות אדם.
תוצאה: העתירה התקבלה. בג"ץ קבע כי אף הנוהל ה"מרוכך" שהציג צה"ל במהלך הדיונים אינו חוקי (פס"ד מיום 6.10.2005).
הפגזת מחנה הפליטים ג'נין
בג"ץ 3022/02 קאנון נ' אלוף יצחק איתן – מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה לבג"ץ בעקבות פעילות צה"ל נגד האוכלוסייה האזרחית במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן". בעתירה נטען, כי ההפגזות והפגיעות באזרחים הן בבחינת פשעי מלחמה.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קיבל את תשובת המדינה, כי צה"ל עושה מאמצים כדי למנוע, או למצער למזער, את הפגיעה באזרחים (פס"ד מיום 14.4.2002).
פניות לקובעי מדיניות:
דרישה להיערך למעשי אלימות כלפי פלסטינים בעקבות ההחלטה על פינוי גבעת האולפנה בבית-אל
פנייה דחופה להיערך מראש לפעולות אלימות כנגד פלסטינים מצד פעילי ימין קיצוניים לקראת פינוי חמשת הבתים מגבעת האולפנה בבית-אל. הפנייה נעשתה בעקבות ניסיון העבר בו אזרחים ישראלים אלימים יישמו את מדיניות "תג מחיר" (25.6.2012).
הפנייה נעשתה על ידי האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, יש דין, בצלם ושומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.
דרישה כי יוצאו הוראות המבהירות את האיסור המוחלט על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים
פנייה למפקד אוגדת איו"ש בדרישה כי יוצאו לכוחות הביטחון הוראות המבהירות את האיסור המוחלט על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים וחידוד הנהלים באשר לחובתם להבטיח את זכויות היסוד להפגנה, חופש הביטוי, שלמות הגוף ולכבוד (21.3.2012).
תוצאה: צה"ל החליט להפסיק, לפחות באופן זמני, את השימוש בכלבים לצורך פיזור הפגנות של פלסטינים בשטחים (17.6.2012).
החסר בדין הפלילי הישראלי לצורך העמדה לדין בגין הפרות דיני הלחימה
האגודה הגישה נייר עמדה לחברי ועדת טירקל המצביע על כך שמנגנון החקירה הקיים בישראל אינו עונה על דרישות המשפט הבינלאומי לחקירה ראויה של חשדות להפרת דיני מלחמה (10.04.2011). בהמשך, האגודה הגישה נייר עמדה משלים העוסק באי ההתאמה בין הדין הפלילי הישראלי לבין הדין הפלילי הבינלאומי (25.10.2011).
נייר העמדה לוועדת טירקל, מרץ 2011
נייר העמדה המשלים לוועדת טירקל, אוקטובר 2011
דרישה לביטול מידי של ההוראות הבלתי חוקיות המאפשרות לירות אש חיה לעבר רגליהם של מפגינים
פניה דחופה לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה לבטל את ההוראות הבלתי-חוקיות המאפשרות לרכזי הביטחון השוטף לירות אש חיה לעבר רגליהם של מפגינים פלסטינים (30.8.2011).
הזכות להליך משפטי הוגן
עתירות לבתי משפט:
הפסקת לימודיו של אסיר באוניברסיטה הפתוחה
עת"א 4902-08-11 יונס נגד שרות בתי הסוהר
עתירה נגד החלטתו השרירותית והבלתי-חוקית של שירות בתי הסוהר להפסיק את לימודיו באוניברסיטה הפתוחה של אסיר המסווג כביטחוני, כחלק ממדיניות שנועדה להפעיל לחץ על-מנת להביא לשחרורו של גלעד שליט.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע כי המשפט החוקתי אינו מכיר בזכות יסוד ללימודים אקדמיים. כמו כן, נקבע כי האבחנה בין זכויותיהם של אסירים ביטחוניים לבין זכויותיהם של אסירים פוליטיים אינה מהווה אבחנה ואפליה פסולה (פס"ד מיום 24.12.2012). הוגשה בקשה לדיון נוסף.
תקופות המעצר המופרזות והמפלות של הפלסטינים
בג"ץ 4057/10 האגודה לזכויות האזרח נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה נגד תקופות המעצר המופרזות והמפלות החלות על הפלסטינים החיים בשטחים הכבושים ביחס לישראלים החיים בשטחים, המהוות פגיעה חמורה בזכויות היסוד ומנוגדות למשפט הבינלאומי ולעקרונות המשפט הישראלי (25.05.2010).
העתירה הוגשה ביחד עם ארגון יש דין והוועד הציבורי נגד עינויים.
תוצאה: בעקבות העתירה הוכנסו מספר שינויים בחקיקה הצבאית, ובמסגרתם קוצרו באופן משמעותי חלק מתקופות המעצר החלות על פלסטינים – בגירים וקטינים. עם זאת עדיין יש הבדל בין תקופות המעצר החלות על ישראלים בשטחים לבין אלה החלות על פלסטינים. ב-6.4.2014 נתן בג"ץ פסק דין חלקי בעתירה, שבו דחה את חלקה בעקבות ההקלות, והורה למדינה לשוב ולשקול חלק מהעניינים ולהגיש הודעת עדכון.
עתירה בדרישה להעברת הכלואים הפלסטינים מישראל לשטחים
בג"ץ 2690/09 יש דין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
העתירה דורשת כי עצירים ואסירים פלסטינים יוחזקו בתחום השטח הכבוש, ולא בתוך ישראל, וכן דורשת שלא לקיים דיונים בעניינם בבתי משפט הנמצאים בישראל.
העתירה הוגשה יחד עם ארגון יש דין והמוקד להגנת הפרט.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע כי לא מצא טעם לשנות את ההלכות המשפטיות שנקבעו בנושא וכי המדינה מקיימת את ההוראות המהותיות של אמנת ג'נבה לעניין תנאי החזקתם של עצורים. (פס"ד מיום 28.3.2010).
צו המאפשר מעצר אדם ל-18 יום ללא ביקורת שיפוטית
בג"ץ 3239/02 מרעב נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה נגד צו שהסמיך קצינים בצבא ובמשטרה להורות על מעצר אדם ל-18 יום ללא עילה ברורה, ללא ביקורת שיפוטית ואף אסר באופן גורף מפגש עם עורך דין במשך תקופת המעצר. הצו אפשר מעצרים גורפים של אלפי פלסטינים במהלך מבצע "חומת מגן".
תוצאה: בעקבות הגשת העתירה קיצר צה"ל את תקופות המעצר שנקבעו בצו ואת תקופת המניעה אוטומטית למפגש עם עורך דין. בג"ץ קיבל את העתירה בחלקה – הוא ביטל את ההוראות שאפשרו החזקת עציר ללא ביקורת שיפוטית או החזקתו מבלי לערוך בירור ראשוני בעניינו, אך הותיר על כנה את האפשרות למניעה אוטומטית של מפגש עם עורך דין (פס"ד מיום 5.2.2003).
מניעה גורפת של פגישה עם עורך דין
בג"ץ 2901/02 המוקד להגנת הפרט נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה דחופה של מספר ארגוני זכויות אדם בדרישה לאפשר לעורכי דין להיפגש עם העצורים הפלסטינים שנכלאו במהלך מבצע "חומת מגן" במחנה עופר. העתירה הוגשה בעקבות מידע שעל פיו במהלך החקירות שוברים לנחקרים את אצבעות הרגליים, ובשל צו שאסר על כל מאות העצורים להיפגש עם עורך דין.
תוצאה: העתירה נדחתה. הדרישה לאפשר מפגשים עם עורך דין נדחתה משיקולי ביטחון הציבור. הטענה לגבי עינויים נדחתה מכיוון שלא הובאו בעתירה טענות פרטניות (פס"ד מיום 15.04.2002).
תנאי מעצר תת-אנושיים במחנה עופר
בג"ץ 3278/02 המוקד להגנת הפרט נגד מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית
עתירה בדרישה לספק תנאי מעצר אנושיים והולמים לעצירים שנעצרו במהלך מבצע "חומת מגן" על ידי צה"ל ונכלאו במחנה עופר.
תוצאה: בעקבות שיפור התנאים במחנה נדחתה העתירה, אך פסק הדין כלל ביקורת על תנאי המעצר הראשוניים וכן המלצות לשיפור התנאים במספר תחומים, כמו גם להקמת מנגנון לבירור תלונות של עצירים. (פס"ד מיום 18.2.2002).
פניות לקובעי מדיניות:
תקנה המחייבת ציון מספר תעודת זהות או דרכון על כתבי בית הדין
פנייה לשר המשפטים בעקבות פרסומה של תקנה המחייבת לציין מספר תעודת זהות או מספר דרכון על כתבי בית הדין, דבר שיפגע ביכולתם של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, של פליטים ושל מחוסרי אזרחות לנהל הליכים משפטיים (אוגוסט 2012).
עדכון: משרד המשפטים הבהיר כי הדרישה לציין את מספר הזהות רלוונטית רק למחזיקי תעודת זהות או דרכון.
פטירת חקירות ביטחוניות מחובת התיעוד החזותי
האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים הגישו הערות לתזכיר החוק המבקש להפוך להסדר קבע את הוראת השעה הפוטרת חקירות ביטחוניות מחובת התיעוד החזותי, חובה הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי (12.1.2012).
עדכון: הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה (11.3.2012). השרים בגין ומרידור הגישו ערר על ההחלטה.
קטינים בבתי משפט צבאיים
האגודה לזכויות האזרח וארגונים עמיתים פנו מספר פעמים לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה להפסיק את הפגיעה בזכויות הקטינים הפלסטינים ואת האפליה בינהם לבין קטינים ישראלים במסגרת ההליך הפלילי, תוך הפרת כללי המשפט הבינלאומיים (2011-2010).
אפליה בין חשודים פלסטינים וישראלים בשימוש בסמכויות מעצר והפקדת ערבון
פנייה ליועץ המשפטי של המשטרה נגד היישום השונה והמפלה של סמכויות המעצר והדרישה להפקדת ערבות בין פלסטינים לישראלים, החשודים בביצוע עבירות פליליות דומות ובנסיבות זהות, בניגוד לעקרון השוויון בפני החוק (5.6.2007).
חופש התנועה
עתירות לבתי משפט:
משטר ההיתרים במרחב התפר
בג"ץ 639/04 האגודה לזכויות האזרח נגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
העתירה תקפה את חוקיותו של משטר ההיתרים במרחב התפר ודרשה את ביטולו.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע שלמרות הפגיעה הקשה באורחות חייהם וזכויותיהם של הפלסטינים תושבי האזור, ההחלטה על סגירת מרחב התפר והחלת משטר ההיתרים במרחב עומדת במבחן החוקיות ואין עילה להתערבות בית המשפט. עם זאת, בג"ץ הכפיף החלטתו למספר שינויים במדיניות הצבאית (פס"ד מיום 5.4.2011).
מנועי שב"כ – הגבלות על היציאה מהגדה המערבית לחו"ל
בג"ץ 8155/06 האגודה לזכויות האזרח נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה שהגישה האגודה, יחד עם המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם, נגד הפרקטיקה של הטלת מגבלות תנועה שונות, על תושבי שטחים שהוגדרו כ"מנועים ביטחוניים" (הידועים גם כ"מנועי שב"כ").
תוצאה: בעקבות העתירה אומץ נוהל חדש המכונה "נוהל בירור מוקדם"בנוגע למניעות יציאה לחו"ל. למרות הבעיות בנוהל, החליטו העותרים למחוק את העתירה (פס"ד מיום 21.2.2010).
איסור על תנועת פלסטינים בכביש 443
בג"ץ 2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון
עתירה נגד האיסור שהטיל צה"ל על תנועת פלסטינים בכביש 443 שבשטח הגדה המערבית, תוך ייחוד השימוש בכביש זה לישראלים. מדובר בכביש שנסלל על אדמות שהופקעו מתושבים מקומיים, בטענה כי הוא נחוץ לצורכי האוכלוסייה המקומית.
תוצאה: העתירה התקבלה. בית המשפט קבע כי הגבלת התנועה המוחלטת שהוטלה בכביש 443 חורגת מסמכותו של המפקד הצבאי, ואף בלתי מידתית, והורה לצבא לבטלה בתוך 5 חודשים, ולקבוע הסדרי ביטחון חדשים. עם זאת בית המשפט השאיר לצבא שיקול דעת נרחב לגבי אופן יישום ההחלטה, וההסדרים שנקבעו בסופו של דבר מעקרים את פסיקת בג"ץ מתוכנה ומרוחה, ומותירים את ההפרדה הפסולה על כנה (פס"ד מיום 29.12.2009).
איסור על תנועת פלסטינים בכביש בית עווא-דורא
בג"ץ 3969/06 ראש מועצת הכפר דיר סאמט נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה נגד פעולת הצבא לאסור על תנועת פלסטינים בכביש בית עווא-דורא, בטענה שהדבר נועד להגן על תנועת המתנחלים.
תוצאה: העתירה התקבלה. בית המשפט קבע כי הגבלות התנועה המוחלטות שהוטלו הינן בלתי מידתית והורה לצבא לבטלן בתוך 3 חודשים (פס"ד מיום 22.10.2009).
מניעת גישה לחופי ים המלח ממניעים כלכליים
בג"ץ 5148/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרמטכ"ל
עתירה בדרישה להסרתו של מחסום צפון ים המלח ולביטול האיסור על מעברם של פלסטינים תושבי הגדה המערבית, לחופיו הצפוניים של ים המלח המצויים בתוך הגדה המערבית. כמו כן, האגודה דרשה כי תפתח חקירה לבדיקתה של התלונה שהוגשה נגד מח"ט הבקעה בגין מתן פקודה משיקולים פסולים.
תוצאה: בעקבות העתירה בוטלו איסור התנועה הגורף. הדרישה לנקיטה בצעדים נגד המפקדים האחראים – נדחתה (פס"ד מיום 10.12.09).
איסורי תנועה קולקטיביים בצפון הגדה
בג"ץ 1706/08 מואיד מוחמד עבדאלרחמאן חוסין, ראש מועצת כפרי אל-שעראוויה נ' אהוד ברק, שר הביטחון
עתירה נגד איסור תנועה שהוטל על תושבי צפון הגדה המערבית, בגילאים 16-35, ועל פיו נאסרה תנועתם בתוך הגדה, דרומה מהאזור שתוחם. בעתירה נטען כי הטלת איסורי תנועה, המקבילים ל"צווי הגבלה" או "תיחום מגורים" המוניים, על קבוצות אוכלוסייה שלמות, הוא בלתי-חוקי, ואסור על פי המשפט הבינלאומי.
תוצאה: חמישה ימים לאחר הגשת העתירה בוטלו ההגבלות, והוחלט על מחיקת העתירה (פס"ד מיום 27.3.2008)
איסורי תנועה קולקטיביים בשכם
בג"ץ 7577/06 האגודה לזכויות האזרח נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה נגד הוראות מפקד צה"ל שמנעו יציאתם של אנשים הנמנים על קבוצות אוכלוסיה שונות (המוגדרות על פי גיל, מגדר ולאום) ממתחם העיר שכם. בעתירה נטען, כי הטלת איסורי תנועה, המקבילים ל"צווי הגבלה" או "תיחום מגורים" המוניים, על קבוצות אוכלוסייה שלמות, הינו בלתי-חוקי, ואסור על פי המשפט הבינלאומי. כן נדרש בעתירה ביטולו של צו הכתר הכללי אשר הכריז על כל שטחי A בגדה המערבית כשטחים צבאיים סגורים.
תוצאה: בעקבות הגשת העתירה חלה ירידה משמעותית בשימוש בהגבלות תנועה אלה, ולבסוף השימוש בהן הופסק. העתירה נמחקה (פס"ד מיום 28.2.2008).
לאפשר לתושבי השטחים המתגוררים בישראל היתר לנהוג ברכב
בג"ץ 1439/07 פלוני נ' שר התחבורה
עתירה נגד סירובן של הרשויות להתיר לתושבים הפלסטינים, במקור מהגדה המערבית ומחבל עזה, המתגוררים בישראל כדין מכוח היתר, בהיותם קרובי משפחה לאזרחים ישראלים, לנהוג ברכב בתחומי ישראל.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע כי סירובו של שר התחבורה להעניק רישיון נהיגה לתושבים נעשה מתוקף סמכותו, וכי המדיניות שלא לאפשר לתושבים הפלסטינים החיים בישראל לקבל רישיונות נהיגה היא מידתית ומעוגנת במציאות הביטחונית ובנסיבות בשטח.
מנועי משטרה (חופש מידע)
בג"ץ 2685/06 האגודה לזכויות האזרח נ' משטרת ישראל
עתירה בדרישה לחייב את המשטרה לחשוף את הנהלים על פיהם מסווגים פלסטינים כ"מנועי משטרה", סיווג אשר גורר פסילת אישורי כניסתם לישראל.
תוצאה: בעקבות קבלת הנוהל המשטרתי העתירה נמחקה (18.9.2007).
הקמת גדר פנימית באזור דרום הר חברון
בג"ץ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה נגד הקמת גדר פנימית באזור דרום הר חברון, לאורך כבישים 60 ו-317. בעתירה נטען כי הגדר מנתקת 21 קהילות פלסטיניות מהמרכזים העירוניים, שהתושבים תלויים בהם לקבלת שירותים חיוניים, מפרידה בין החקלאים לאדמותיהם וחוסמת מעבר של עדרי צאן, ובכך מהווה פגיעה אנושה בזכויות התושבים.
תוצאה: העתירה התקבלה. בג"ץ קבע כי הגדר אינה עומדת במבחן המידתיות וכי יש לפרקה בתוך 6 חודשים ולהקים מכשול חלופי פוגעני פחות. (פס"ד מיום 14.12.06). לאחר שהמדינה נמנעה מקיום פסק הדין הגישה האגודה בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט. בג"ץ הורה על פירוק הגדר בתוך 14 יום (החלטה מיום 24.7.2007), והגדר פורקה.
גירוש קרובי משפחה של מחבל לעזה
בג"ץ 580/04 עג'ורי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה לבג"ץ בשם כיפאח ואינתיצאר עג'ורי, אחיו ואחותו של המחבל עלי עג'ורי, בדרישה לקצר את הצווים לפיהם גורשו מהגדה לעזה למשך שנתיים, בהתאם להמלצת הוועדה הצבאית.
העתירה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט והמרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה.
תוצאה: הארגונים הסירו עתירתם לאחר שנמסר כי הוועדה הצבאית תדון בעניין פעם נוספת. הוועדה פסקה כי אינתיצאר עג'ורי תוכל לחזור להתגורר בגדה המערבית, וכי כיפאח עג'ורי יאלץ להישאר בעזה.
חסימת כפרים באזור שכם
בג"ץ 2847/03 עלאונה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה נגד חסימת כל הדרכים לכפרים סלם, דיר אלח'טב ועזמוט, שבעת הגשת העתירה נמצאו בהסגר מוחלט למעלה משלושה חודשים.
העתירה הוגשה יחד עם רופאים לזכויות אדם.
התוצאה: העתירה נדחתה. עם זאת, בעקבות הגשתה הצבא פרץ דרך חלופית לתושבי הכפרים (פס"ד מיום 14.7.2003).
עוצר מתמשך בחברון
בג"ץ 854/03 סולטאן נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה דחופה נגד העוצר המתמשך שהוטל על מספר שכונות בחברון, על רקע תקיפתם של מתנחלים את תושבי השכונות הללו. בעתירה נטען כי עוצר זה מהווה פגיעה קשה בזכויותיהם של התושבים לכבוד, לחיים ושלמות הגוף, לבריאות, לתנאי חיים נאותים, לחינוך ולפרנסה.
תוצאה: העתירה נדחתה. השופטים קבעו כי העתירה מיצתה את עצמה. כמו כן, נקבע כי מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון לא השתמש בסמכותו להטיל עוצר בשרירות-לב או באורח מופרז, וכי ההחלטה נעשתה בסמכות ובמידתיות (פס"ד מיום 9.7.2003).
עתירה נגד גירושה של אנתצאר עגו'רי לעזה
בג"ץ 7019/02 עג'ורי נגד מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
עתירה נגד גירוש אנתצאר עג'ורי, אחותו של המחבל עלי עג'ורי, תושבת הגדה המערבית לעזה. בעתירה נטען כי הגירוש מנוגד לאיסורי המשפט הבינלאומי על ענישה קולקטיבית ועל העברה בכפייה של מוגנים. עתירה זו צורפה לעתירה דומה שהוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט בשם שני בני משפחה מגורשים אחרים.
תוצאה: העתירה נדחתה (פסק דין מיום 3.9.2002).
סגר מתמשך על שכונת טאליתא קומי בבית ג'אלא
בג"ץ 2410/03 למיא אל ערג'א נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון
עתירה נגד הסגר המתמשך על שכונת טאליתא קומי בבית ג'אלא.
תוצאה: העתירה נדחתה. נקבע כי יש כביש אחד שתושבי השכונה יכולים להשתמש בו, הגם שהנסיעה בו ארוכה יותר ובחלקה משובשת, וכי למרות הפגיעה בתושבי השכונה, הכיתור נעשה בסמכות ובמידתיות (8.7.2001).
חסימת כפרים – סגר על הכפר נחאלין
בג"ץ 3637/01 שקארנה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה נגד חסימת דרכי הגישה אל הכפר נחאלין.
העתירה הוגשה יחד עם אל קאנון.
תוצאה: בעקבות העתירה התחייב צה"ל להשאיר את ציר התנועה המרכזי מנחאלין לבית לחם פתוח, והעתירה נמחקה (פס"ד מיום 30.5.2001).
חסימת כפרים – טוונה (א-תואני) ורנתיס
בג"ץ 32/01 אלעדרה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש; בג"ץ 2811/01 ריאחי נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
העתירה הראשונה (בג"ץ 32/01) הוגשה בעקבות חסימת דרך הגישה לכפר א-תואני שבנפת חברון. בעקבות העתירה הוסרה החסימה על דרך הגישה לכפר, אך שבה והוצבה כחודשיים לאחר מכן.
העתירה השנייה הוגשה בעקבות החסימה החוזרת בא-תוואני וחסימת כביש הגישה לכפר רנתיס שבנפת רמאללה. בעתירה נטען כי חסימת דרכי הגישה לכפרים פוגעת באופן קשה ויומיומי בזכויות אדם בסיסיות של התושבים הפלסטינים.
תוצאה: בעקבות הודעת המדינה כי חלק מהצירים נפתחו, נדחתה העתירה (פס"ד מיום 16.4.2001).
פניות לקובעי מדיניות:
הסרת הגבולות על תנועת פלסטינים בבקעת הירדן
פנייה לשר הביטחון בדרישה להסיר את ההגבלות על תנועת פלסטינים אל בקעת הירדן וממנה, הפוגעות באורח חייהם וזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים, ובהתאם להתחייבויות משרד הביטחון (15.05.2011).
תוצאה: צה"ל החליט כי ההגבלות על תנועת פלסטינים בין בקעת הירדן לשאר חלקי הגדה המערבית יבוטלו (3.10.2012).
יישום פסק הדין בעניין פתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים
פניית האגודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה ליישם את פסק הדין בבג"ץ 2150/07 ראש מועצת הכפר בית סירא נ' שר הביטחון ולפתוח את כביש 443 לתנועה פלסטינית. בתשובתו, היועץ המשפטי לממשלה כתב כי "רשויות הצבא יפתחו את הכביש לתנועה כפי שנקבע בפסק הדין…"
פתיחת רחובות בחברון לתנועת פלסטינים
פנייה למפקד כוחות צה"ל באיו"ש בבקשה לברר את פרטיהן של ההוראות החדשות בדבר ביטול האיסור על תנועה פלסטינית ברחוב השוהדא, זאת לנוכח הודעות דומות קודמות שלא יושמו (16.2.2009).
גדר ההפרדה
עתירות לבתי משפט:
תוואי הגדר באזור הכפרים ראס-עטיה ומסחה
בג"ץ 4387/06 מועצת הכפר ראס עטיה נ' ראש הממשלה
עתירה בדרישה לשנות את תוואי הגדר הנועד לאפשר הרחבה עתידית של ההתנחלויות ממערב לגדר והפוגע בזכויותיהם של תושבי שני הכפרים.
תוצאה: העתירה נדחתה. נקבע כי ההחלטה על הקמת תוואי הגדר באזור הכפר התקבלה במסגרת סמכותו של המפקד הצבאי וכי התוואי עומד במבחן המידתיות (פס"ד מיום 11.4.2010).
תוואי הגדר באזור טול-כרם וקלקיליה
בג"ץ 10905/05 ראש עירית ג'יוס נגד ראש הממשלה; בג"ץ 11765/05 ראש מועצת הכפר ח'רבת ג'בארה נגד ראש ממשלת ישראל
האגודה לזכויות האזרח הגישה שתי עתירות לשינוי תוואי הגדר באזור של שישה כפרים פלסטינים – ג'יוס, פלאמיה, פרעון, ח'ירבת ג'בארה, א-ראס וצור – שעבר דרך אדמותיהם החקלאיות של תושבי הכפרים. הדיון בעתירות אוחד.
תוצאה: בעקבות הגשת העתירות חלו שינויים בתוואי כך שצומצמה הפגיעה בתושבי הכפרים, למרות שגם התוואי החדש פוגע בגישתם לאדמות חקלאיות. בג"ץ דחה את העתירות וקבע כי התוואי המוצע מאזן באופן מידתי בין האינטרס הביטחוני לבין זכויותיהם של התושבים הפלסטינים (פס"ד מיום 9.9.2009).
המעברים בגדר ההפרדה
בג"ץ 11344/03 פאיז סלים נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
האגודה הגישה עתירה לבג"ץ בשם תושבי ארבעת הכפרים ג'יוס, פלאמיה, פרעון וחרבת ג'בארה, בדרישה לפתוח את המעברים ב"גדר ההפרדה" באופן שיתאפשר בהם מעבר קבוע, בכל שעות היממה, של תושבי הכפרים הסמוכים להם. בעתירה נטען כי השערים שהוקמו לאורך הגדר לא הסירו את פגיעותיה הקשות בתושבים, והם אינם מעניקים אלא חופש תנועה מועט ורק לחלק מהנזקקים לעבור בהם.
תוצאה: העתירה נדחתה. בפסק הדין נקבע כי נוכח העובדה שטרם הוקם התוואי המוצע באזור, לא ניתן לקבוע באופן סופי שהסדרי המעבר פוגעים במידתיותו של התוואי. עם זאת הובהר כי לאחר הקמת התוואי המוצע, יהיה על המפקד הצבאי לבחון מחדש את מיקומם של השערים ואת שעות פתיחתם, בהתאם לצורכי החקלאים ועל מנת לצמצם את הפגיעה בהם ככל הניתן.
תוואי הגדר באזור מובלעת אלפי מנשה
בג"ץ 7957/04 מראעבה נ' ממשלת ישראל; בג"ץ 10714/06 מראעבה נגד ממשלת ישראל
עתירה לפירוק גדר ההפרדה במובלעת אלפי מנשה, שכלאה חמישה כפרים פלסטינים ונתקה אותם מהגדה. המובלעת המיטה על התושבים חורבן כלכלי וחברתי, וניתקה אותם מאדמותיהם ומכל השירותים הדרושים לקיום חיים תקינים, כגון בריאות וחינוך.
תוצאה: העתירה התקבלה. בית המשפט הורה למדינה לתקן את תוואי הגדר (פס"ד מיום 15.9.2005).
בעקבות פסק הדין הציעה המדינה תוואי חלופי. עם זאת, התוואי לא ריפא את הפגמים שעלו בעתירה ולכן האגודה עתרה שנית לבג"ץ.
תוצאה: העתירה נדחתה. בית המשפט קבע כי התוואי החלופי שהציעה המדינה מאזן בין צורכי ההביטחון לזכויות התושבים הפלסטינים (פס"ד מיום 29.8.2007).
תוואי הגדר בכפר ניעלין
בג"ץ 2577/04 ח'וואג'ה נ' ראש הממשלה
עתירה בדרישה לשנות את תוואי הגדר באזור ניעלין, שהפריד בין תושבי הכפר לבין מחצית מאדמותיהם החקלאיות.
תוצאה: העתירה התקבלה בחלקה. בית המשפט הורה למדינה לשנות קטע מתוואי הגדר כך שתקטן הפגיעה בתושבי ניעלין (פס"ד מיום 19.7.07).
תוואי גדר ההפרדה בכפר דיר קדיס
בג"ץ 2645/04 נאסר נגד ראש הממשלה
עתירה לבג"ץ בדרישה לשנות את תוואי גדר ההפרדה שתוכנן בכפר דיר קדיס, שעבר בתוך מטעי הכפר וחצץ בין התושבים לבין אדמותיהם החקלאיות.
תוצאה: בעקבות הגשת העתירה ערך הצבא שינויים משמעותיים בתוואי וצמצם את הפגיעה בתושבי הכפר, אם כי גם התוואי החדש חצה את אדמות הכפר ופגע בזכויות תושביו. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי התוואי החדש מאזן כראוי בין הצרכים הביטחוניים לבין זכויות התושבים הפלסטינים (25.04.2007).
תוואי הגדר בשכונת א-ראם
בג"ץ 6080/04 מועצה מקומית אלראם נ' ממשלת ישראל
עתירה לביטול תוואי הגדר באזור א-ראם, המפריד בין השכונה לירושלים ופוגע אנושות בזכויות התושבים, אשר מרביתם נושאי תעודת זהות ישראלית ותלויים בשירותים העירוניים של ירושלים.
התוצאה: העתירה נדחתה. בית המשפט קבע כי האיזון בין השיקולים השונים בקביעת התוואי היה מידתי, בהנחה שלתושבי א-ראם תהיה נגישות סבירה לירושלים באמצעות המעברים בגדר (פס"ד מיום 13.12.06).
תוואי הגדר באזור דרום ירושלים – מובלעת אום אל-עצאפיר
בג"ץ 1285/06 ג'אדו נ' ראש הממשלה; בג"ץ 1695/06 זוואהרה נ' ראש הממשלה
עתירה בשם 49 תושבים פלסטינים, בני שתי משפחות, ש"סופחו" לישראל בשל גדר ההפרדה בתוואי "עוטף ירושלים". עם הקמת גדר ההפרדה מצאו עצמם בני המשפחות בצד הישראלי של הגדר, כאשר הם מנותקים מהגדה המערבית ומכל השירותים החיוניים שקיבלו בה. מאידך, הם גם לא הורשו לעבוד או לנהוג בירושלים, שאליה סופחו בתיהם. הקמת הגדר דחקה את שתי המשפחות, העניות ממילא, אל חרפת רעב, ופגעה בזכויותיהן הבסיסיות.
תוצאה: במשך שנים לאחר הגשת העתירה נקטה המדינה במגוון "טריקים" ביורוקרטיים על מנת לעכב ככל שניתן את הטיפול בבקשותיהם של בני המשפחות לקבלת מעמד של תושבים, וסירבה גם לקבל את הפתרון שהציע בית המשפט – פתיחת מעברים בגדר. העתירה עדיין תלויה ועומדת.
תוואי הגדר באזור בודרוס
בג"ץ 4825/04 ראש מועצת בודרוס נ' ראש הממשלה
עתירה בדרישה לתקן את תוואי גדר ההפרדה באזור הכפר בודרוס, כך שלא יעבור על קרקעות הכפר, אלא בתוואי חלופי לאורך הקו הירוק העובר בסמוך.
תוצאה: בעקבות הגשת העתירה שונה התוואי במידה מסוימת, אך עדיין פגע באדמות הכפר. בית המשפט דחה את העתירה, בקבעו כי התוואי המתוקן מאזן בין צרכי הביטחון לבין זכויות התושבים הפלסטינים (פס"ד מיום 16.3.2006).
תוואי הגדר בכפרים דיר בלוט וראפאת
בג"ץ 6336/04 כמאל יוסף מחמוד מוסא נ' ראש הממשלה
עתירה נגד תוואי גדר ההפרדה בכפרים דיר בלוט וראפאת, שחצץ בין התושבים לבין אדמותיהם החקלאיות וכלא את הכפרים בתוך מובלעת סגורה. בעקבות העתירה הציג הצבא תוואי חדש, שביטל את כליאת הכפרים במובלעות והשאיר חלק האדמות המעובדות מצדה המזרחי של הגדר. עם זאת, גם התוואי החדש תוכנן להיבנות על אדמות השייכות לתושבי הכפרים ואיים לפגוע בפרנסתם ובקניינם.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע כי התוואי החדש הוא מידתי וכי הפגיעה באורח חייהם ובזכויותיהם של התושבים הפלסטינים היא מצומצמת (10.1.2006).
הזכות לקורת גג ולשמירת אורח החיים
עתירות לבתי משפט:
גירוש תושבי מסאפר יטא בדרום הר חברון ("בג"ץ שוכני המערות")
בג"ץ 517/00 חמאמדה נ' שר הביטחון (אוחד עם בג"ץ 1199/00), בג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון
העתירה הוגשה נגד גירושם של תושבים, שוכני אזור דרום הר חברון, מבתיהם שבהם גרו הם ובני משפחותיהם מזה דורות, בשל הכרזה על האזור כשטח אש.
תוצאה: העתירה נמחקה בלי לפסוק לגופו של עניין בעקבות הודעת המדינה כי תושביהם של 4 מתוך 12 הכפרים יוכלו להמשיך להתגורר באזור (פס"ד מיום 7.8.2012).
בינואר 2013 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה מחודשת, שעדיין תלויה ועומדת. בהמלצת בית המשפט החלו הצדדים בהליך של גישור.
היתרים לבניה פלסטינית בשטח C – חופש מידע
עע"מ 9698/08 האגודה לזכויות האזרח נ' המינהל האזרחי בגדה המערבית
עתירה בדרישה לחייב את המנהל האזרחי למסור העתקים של ההיתרים שניתנו בין השנים 2007-2001 לבניה פלסטינית בשטח C, במטרה לעמוד על הקריטריונים על-פיהם אושרו בשנים אלה היתרי בניה.
תוצאה: הצדדים הגיעו להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה המנהל האזרחי בגדה המערבית יעביר לידי האגודה לזכויות האזרח חלק מהמידע המבוקש (פס"ד מיום 12.4.2011).
עתירה נגד הריסת בתי הכפר ח'רבת טאנא (נפת שכם, אזור בית פוריק)
בג"ץ 11258/05 מאג'ד עפיף עארף חנני נ' ועדת המשנה לפיקוח
העתירה הוגשה בעקבות הוצאתם של צווי הריסה לכל המבנים בכפר ח'ירבת טאנא.
תוצאה: העתירה נדחתה (פס"ד מיום 26.1.2009).
ביטול צווי הריסה והכרה בכפר בשטח C – ח'ירבת זנוטה בדרום הר-חברון
בג"ץ 9715/07 עבד אל-חלים עלי סלים בטאט נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה (14.11.2007)
העתירה הוגשה בעקבות הוצאתם של צווי הריסה כמעט לכל המבנים בח'ירבת זנוטה, כפר באזור דרום הר חברון.
התיק פתוח: עם הגשת העתירה ניתן צו ביניים המונע את הריסת המבנים. העתירה תלויה ועומדת.
ביטול צווי הריסה בכפר ואדי א-ראשה
בג"ץ 10687/05 עאדל עבד אלרחמן דאוד עודה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
האגודה עתרה לבג"ץ בשם 5 מתושבי הכפר ואדי א-ראשה בדרישה למנוע הריסת בתים ומבנים חקלאיים בכפר, ובדרישה להכין תוכנית מתאר מפורטת לכפר ולהעניק לתושביו היתרי בנייה.
תוצאה: התיק פתוח. בית המשפט הורה על עיכוב ההליכים (החלטה מיום 29.10.2006).
פניות לקובעי מדיניות:
דרישה להכין תכנית מתאר לכפר כרדלה
האגודה לזכויות האזרח ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון פנו למנהל האזרחי בדרישה להכין תוכנית מתאר לכפר כרדלה, על מנת לאפשר לתושבים תנאי קיום והתפתחות נאותים, דבר שיאפשר את המשך קיומו של הכפר.
תוצאה: המנהל האזרחי דחה את הבקשה בנימוק כי מדובר בכפר קטן, כי הבניה בו אינה צפופה מספיק וכי הוא קרוב לשני כפרים מוסדרים בהם יש מקום לאוכלוסיה ואפשרות לפיתוח.
חופש הביטוי והמחאה
פניות לקובעי מדיניות:
התזת "בואש" לעבר בתים במהלך הפגנה בכפר א-נבי צאלח
פניה למפקד אגודת איו"ש בדרישה כי יורה על הפסקה מידית של פרקטיקת התזת "בואש" (נוזל המפיץ ריח רע חזק) לעבר בתי תושבי הכפר א-נבי צאלח במהלך ההפגנות השבועיות שמתקיימות בכפר. התזת הבואש גורמת לפגיעה קשה בבריאותם, רכושם וכבודם של תושבי הכפר ועולה כדי ענישה קולקטיבית, שהינה אסורה לפי הדין (4.1.2013).
הגבלת תנועת ישראלים כדי שלא ישתתפו באירועי מחאה והזדהות
פניה למפקד אגודת איו"ש בבקשה שינחה בדחיפות את המפקדים הצבאיים בדבר חובתם לאפשר לישראלים להשתתף באירועי מחאה בשטחים הכבושים, ולהימנע משימוש לרעה בסמכותם להוציא צווים המגבילים את חופש התנועה והמחאה (28.2.2012).
שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור ובכוח למניעת גישה לקרקעות חקלאיות ולהגבלת מחאה חוקית – הכפר אל-ג'אניה
פניה לאלוף פיקוד המרכז בדרישה לחקור את התנהלותם של כוחות הביטחון שהיו מעורבים במניעת נטיעות עצים, בסימן לסולידריות עם תושבי הכפר אל-ג'אניה, תוך שימוש בלתי חוקי בצו שטח צבאי סגור. בנוסף, האגודה דרשה להנחיל הנחיות ברורות לכל הכוחות בדבר חובותיהם להבטיח את זכותם של הפלסטינים להגיע לאדמותיהם ולעבדן (16.2.2012).
שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור להגבלת מחאה חוקית – הכפר א-תוואנה
פניה למפקד אוגדות איו"ש ומפקד מג"ב איו"ש בעקבות שלושה אירועים בהם נשללה מתושבים פלסטינים ופעילים ישראליים ובינלאומיים הזכות למחות ולהפגין, על ידי שימוש בלתי חוקי בצווי שטח צבאי סגור (5.9.2011).
התוויית מדיניות ראויה להתמודדות כוחות הביטחון עם הפגנות
פניה לשר הביטחון בדרישה להתוות מדיניות ברורה להתמודדות כוחות הביטחון עם תהלוכות והפגנות. הפניה נעשתה לקראת אירועי המחאה שהיו צפויים בעקבות ההכרזה על מדינה פלסטינית, ועל רקע החשש מהישנות טיפולו הקטלני של הצבא באירועי מחאה קודמים בשטחים (8.8.2011).
פגיעה בזכות להפגין בשטחים הכבושים
בעקבות פיזור אלים של הפגנה שקטה בכפר א-נאבי סאלח, האגודה פנתה למפקד מג"ב איו"ש בבקשה להוציא הנחיות ברורות שיבהירו לכוחות הביטחון את הכללים בנוגע להתנהלותם ולשימוש בכוח לשם פיזור הפגנות (20.6.2011).
הזכות לחיי משפחה
עתירות לבתי משפט:
עתירה לביטול "נוהל השתקעות" בגדה
בג"ץ 2088/10 המוקד להגנת הפרט נ' מפקד איזור הגדה המערבית
עתירה בדרישה לבטל את "נוהל השתקעות", הקובע תנאים דרקוניים לצורך מעבר מגורים מעזה לגדה, ופוגע בחופש התנועה ובזכות לחיי משפחה.
העתירה הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט, בשם 13 ארגונים.
תוצאה: העתירה נדחתה. בג"ץ קבע כי נוכח המציאות הביטחונית לא נמצאה עילה להתערבות במדיניות מפקד אזור הגדה המערבית בנושא. עם זאת נקבע שעל הצבא להפעיל שיקול דעת וכי אין לחסום באופן גורף את כל הבקשות, וכי יש לבחון את האפשרות להרחבה מסוימת של אמות המידה שהוגדרו בנוהל (פס"ד מיום 24.5.2012).
זכות הקניין והפרנסה
עתירות לבתי משפט:
הבטחת זכות גישה לאדמות חקלאיות והגנה מפני אלימות מתנחלים
בג"ץ 9593/04 ראשד מוראר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה בדרישה לבטל את ההגבלות הקשות שהטיל צה"ל על מסיק הזיתים, ולחייב את כוחות הביטחון להגן על הפלסטינים בעת המסיק מפני אלימות מתנחלים.
העתירה הוגשה יחד עם ארגון שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם.
תוצאה: העתירה התקבלה. פסק הדין קובע את זכותם של החקלאים הפלסטינים לגישה חופשית ובטוחה לאדמותיהם, תוך מינימום הגבלות על ידי כוחות הביטחון. עוד נקבע, כי על צה"ל חלה החובה להגן על החקלאים וקניינם מפני התנכלויות (פס"ד מיום 26.6.2006).
סגירת חנויות בחברון
בג"ץ 7007/03 מחמד קואסמי נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה לחייב את פתיחת החנויות שנסגרו על ידי הצבא ברחובות השלאלה הישנה והחדשה בחברון. בזמן הגשת העתירה למעלה מ-100 חנויות ברחובות אלה היו סגורות בהוראת הצבא.
תוצאה: בעקבות העתירה פתח הצבא את מרבית החנויות באזור, למעט תשע חנויות מתחת לבית הדסה. בנוגע לחנויות אלה העתירה נדחתה (פס"ד מיום 19.4.2005).
פניות לקובעי מדיניות:
להגן על הפלסטינים ועל רכושם בעת המסיק
האגודה וארגונים עמיתים פנו פעמים מספר לגורמים בממשלה ובצבא בעקבות אירועי אלימות מצד אזרחים ישראלים כלפי רכושם של פלסטינים בתקופת מסיק הזיתים. בפניות דרשו הארגונים מכוחות הצבא להיערך להגנה אפקטיבית על הפלסטינים ועל רכושם בעת המסיק
פנייה מאוקטובר 2012
פנייה מאוקטובר 2010
רצועת עזה
עתירות לבתי משפט:
הקטנת טווח הביטחון בירי פגזים לרצועה
בג"ץ 3261/06 רופאים לזכויות אדם נגד שר הביטחון
עתירה נגד הנחיית שר הביטחון והרמטכ"ל לכוחות צה"ל, להקטין את טווח הביטחון בירי פגזים לרצועת עזה מ-300 מטרים ל-100 מטרים מאזרחים. בעתירה נטען כי ההנחיה מסכנת באופן ממשי את חיי האזרחים הנמצאים בסמוך ליעדי השיגור.
העתירה הוגשה בשם 6 ארגוני זכויות אדם.
תוצאה: העתירה נדחתה. השופטים קבעו כי ספק אם יש לבג"ץ הכלים להכריע בסוגיות בעלות היבטים מבצעיים. כמו כן, נקבע שיש לדחות את העתירה בשל שינוי הנסיבות המהותי שחל ובעקבות הפסקת הירי בנובמבר 2006. המדינה הצהירה שככל שיוחלט על שימוש בירי ארטילרי לעבר רצועת עזה בעתיד, יבחנו המגבלויות והנהלים אז (פס"ד מיום 31.1.2011).
דרישה לאספקת דלק סדירה לרצועה
בג"ץ 248/09 גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ' שר הביטחון
עתירה שהוגשה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בינואר 2009 בדרישה לעצור את קריסת מערכת המים והביוב ברצועת עזה, קריסה שנגרמה כתוצאה מקיצוץ שיטתי ועקבי באספקת הדלק ומהפעילות הצבאית האינטנסיבית באזור. בעתירה נדרש שר הביטחון לדאוג לאספקה והובלה של דלק לרצועה ולתיקון מערכת החשמל.
העתירה הוגשה על ידי ארגון גישה בשם 9 ארגוני זכויות אדם.
תוצאה: העתירה נדחתה (פס"ד מיום 19.1.2009).
דרישה להימנע מירי על צוותים רפואיים ולאפשר פינוי פצועים במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
בג"ץ 201/09 רופאים לזכויות אדם נ' ראש הממשלה
בעקבות הלחימה בעזה, הוגשה עתירה דחופה בדרישה להימנע מירי על צוותים רפואיים ואמבולנסים ולאפשר פינוי פצועים.
העתירה הוגשה על ידי עדאלה בשמם של 8 ארגוני זכויות אדם.
תוצאה: העתירה נדחתה (פס"ד מיום 19.1.2009).
לפתוח את המעברים לעזה לאספקת סחורה חיונית
בג"ץ 5841/06 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הביטחון
העתירה הוגשה לאחר שבמהלך מבצע צבאי שנערך ביוני 2006 נסגרו כל המעברים לרצועת עזה, ונאסרו כניסה ויציאה של בני אדם, סחורות, ציוד רפואי, תרופות ומזון. כמו כן, ישראל סגרה את צינור אספקת הדלק היחיד לרצועת עזה. פעולות אלו פגעו קשות באוכלוסייה האזרחית ועומדות בניגוד לחובותיה של ישראל לפי המשפט הבינלאומי ההומניטרי והמשפט הישראלי.
העתירה הוגשה יחד עם עמותת גישה בשם 6 ארגוני זכויות אדם.
תוצאה: העתירה נדחתה. בית המשפט קבע כי מדינת ישראל עושה את מירב המאמצים על מנת לפתוח את מעברי הגבול באופן סדיר ולמנוע משבר הומניטרי ברצועה (פס"ד מיום 13.3.2007).
דרישות הומניטריות במהלך מבצע צבאי ברפיח
בג"ץ 4764/04 רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה
בעקבות כניסת כוחות צה"ל לרפיח, הוגשה עתירה דחופה בשורה של דרישות הומניטריות הנוגעות לתושבים, ביניהן לאפשר פינוי פצועים ומעבר אמבולנסים וציוד רפואי, ולחדש את אספקת החשמל, המים, המזון והתרופות.
תוצאה: בג"ץ דחה את העתירה בקבעו כי מרבית הדרישות התייתרו לאור סיום המבצע, אך הדגיש שעל צה"ל מוטלת חובה לכבד את המשפט הבינלאומי ההומניטרי ולהגן על חייהם וכבודם של התושבים (פס"ד מיום 30.5.2004).
אפליה והפרדה
עתירות לבתי המשפט:
איסור על ישראלים או זרים להסיע פלסטינים
בג"ץ 196/07 יש דין נ' שר הביטחון
שמונה ארגוני זכויות אדם הגישו עתירה לבג"ץ נגד צו של אלוף פיקוד מרכז, האוסר הסעת פלסטינים בכלי רכב הנהוגים בידי ישראלים וזרים. נטען כי הצו מעגן אפליה ממוסדת, שיטתית ומכוונת.
תוצאה: בעקבות מאבק הארגונים בוטל הצו, והעתירה נמחקה (15.5.07).
התנחלויות
פניות לקובעי מדיניות:
התנגדות לניסיון להבחין בין התחלויות "חוקיות" לבין מאחזים בלתי מורשים
פנייה ליו"ר הוועדה להסדרת מאחזים, השופט (בדימוס) אדמונד לוי, נגד הניסיון להבחין בין התנחלויות "חוקיות" לבין מאחזים בלתי מורשים בשטחים הכבושים, בניגוד למשפט ההומניטרי הבינלאומי (19.4.2012).
הזכות לחינוך
עתירות לבתי משפט:
סגירת בתי ספר בשטחים הכבושים
בג"ץ 8286/00 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה נגד סגירתם של ארבע בתי ספר בכפר אל-ח'אדר ותפיסתם של שלושה בתי ספר בחברון על ידי צה"ל. בעתירה נטען כי סגירתם של בתי הספר מהווה הפרה של הדין הבינלאומי ההומניטרי ופוגעת קשות בזכות התלמידים לחינוך.
תוצאה: העתירה נדחתה (פס"ד מיום 13.12.00).
