שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור להגבלת מחאה חוקית

חיילים ליד בילעין. cc-NC-SA-by: Jill Granbergחיילים ליד בילעין. cc-NC-SA-by: Jill Granberg

האגודה לזכויות האזרח פנתה למפקד אוגדת איו"ש ולמפקד מג"ב איו"ש בעקבות שלושה אירועים שבהם נשללה מתושבים פלסטינים ומפעילים ישראלים ובינלאומיים הזכות למחאה ולהפגנה, ע"י שימוש כושל ולא חוקי בצווי שטח צבאי סגור, הן ברמת ההחלטה העקרונית להוציא את הצווים והן ברמת היישום בפועל של התנאים להפעלתם.

בפנייה מציינת עו"ד רגד ג'ראיסי מהאגודה, כי באף אחד מהאירועים לא הייתה סמכות להשתמש בצו שטח צבאי סגור ולא התקיימו התנאים להפעלת הצו, זאת במיוחד כאשר היה מדובר בפעולות מחאה שקטות ולא אלימות, וכאשר לא היה חשש מעימותים אלימים או הפרות סדר כלשהן. החשש הוא, כי כוחות הביטחון בשטח פעלו מתוך ההנחה שחובתם היא למנוע את המחאה, ולשם כך השתמשו באופן כושל ולא חוקי בצו שטח צבאי סגור.

עו"ד ג'ראיסי מציינת כי לאור המעמד המיוחד של חופש הביטוי והזכות להפגין, ברי כי מחובתה של מדינת ישראל, ושל כוחות הביטחון הפועלים מטעמה, לכבד ולהגן על זכותם לחופש הביטוי וההפגנה של התושבים הפלסטיניים כמו גם על זכותם של הפעילים הישראליים והבינלאומיים המבקשים להשתתף בהפגנות ובפעולות מחאה בשטחים הכבושים. לפיכך יש להוציא הנחיות ברורות לכל הכוחות, שיבהירו את חובת כוחות הביטחון לכבד ולהגן על זכות המחאה וההפגנה בשטחים הכבושים. כמו כן יש להבהיר ולהטמיע את הכללים והנהלים לגבי השימוש בצווי שטח צבאי סגור בשטחים.

להלן פניית האגודה. בעקבות אירוע נוסף של שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור באזור פנינו לפרקליט הצבאי בשנית ב-23.10.11.

 

 

תאריך: 5/9/2011

 

לכבוד

 

תא"ל ניצן אלון
מפקד אוגדת איו"ש
בפקס: 02-9970436

 

תנ"צ עמיתי לוי
מפקד מג"ב איו"ש
בפקס: 02-9977417

 

 

שלום רב,

הנדון: שימוש לא חוקי בצו שטח צבאי סגור להגבלת מחאה חוקית – הכפר א-תוואנה

 

הריני לפנות אליך בעניין שבנדון בבקשה שתוציא הנחיות ברורות לכל הכוחות תחת פיקודך, שיבהירו להם את חובתם לאפשר פעולות מחאה בשטחים, ואת הכללים והנהלים לגבי תנאי ואופן השימוש בצו שטח צבאי סגור להגבלת פעולות מחאה לא אלימות בשטחים הכבושים, כך שיעלו בקנה אחד עם הנחיות היועץ המשפטי לאיו"ש ופסיקת בתי המשפט – כפי שנפרט להלן.

פנייתנו זו באה בעקבות שלושה אירועים שהתרחשו בחודש האחרון, בהם נשללה הלכה למעשה הזכות למחאה, תוך שנעשה שימוש לא חוקי בצווי שטח צבאי סגור לשם מניעתה של מחאה חוקית ולא אלימה של תושבים פלסטינים יחד עם פעילים ישראלים ובינלאומיים.


תיאור האירוע הראשון –  אירוע מיום 9.7.2011

1.       הכפר א-תוואנה הוא כפר פלסטיני הנמצא בדרום הר חברון, על תוואי כביש 317 (להלן: "הכפר").

2.       כבר למעלה מעשר שנים, שתושבי הכפר סובלים באופן מתמשך מהתנכלות מתנחלים להם ולילדיהם, מהשתלטות מתנחלים על אדמותיהם החקלאיות ומהתקפות אלימות עליהם. לעיתים קרובות, התושבים מקיימים פעולות מחאה נגד הפגיעות בזכויות האדם שלהם, בהשתתפות פעילים ישראליים ואזרחים זרים.

3.       לפני כחודשיים, הקימה קבוצת מתנחלים אוהל חדש בסמוך לכפר על אדמות פרטיות של התושבים (להלן: "האוהל"). לא ידוע לנו על פעולה של הרשויות לסילוקו של האוהל מהמקום.

4.       בתאריך 9.7.2011, בניסיון להגן על רכושם הפרטי, וכפעולת מחאה על ההשתלטות הלא חוקית של המתנחלים על האדמות, והקמת האוהל, התארגנו תושבי הכפר, ביחד עם פעילים ישראליים ובינלאומיים, ויצאו בצעדה, הניפו כרזות, קראו קריאות, וצעדו ביחד לכיוון הקרקע עליה הוקם האוהל.

5.       המסלול שעברו המפגינים עבר כולו באדמות חקלאיות פרטיות של תושבי הכפר, הרחוקות משמעותית משטחי ההתנחלויות. הצעדה נערכה בלא נוכחות כלשהי של מתנחלים, וכשכוחות הביטחון צופים במתרחש ממרחק.

6.       בטרם ההגעה לחלקה בה מצוי האוהל, ניגשו אל המפגינים מספר חיילים ושוטרי משמר הגבול והציגו בפניהם צו שטח צבאי סגור, בטענה כי מדובר במחאה שמתקיימת ללא אישור של המשטרה[1]. מספר דקות לאחר מכן, פוזרו המשתתפים באמצעות שימוש ברימוני הלם וגז, בלא שהייתה הצדקה לפיזור האלים[2].

 

תיאור האירוע השני אירוע מיום 16.7.2011

7.       באירוע אחר, שהתרחש בתאריך 16.7.2011, בשעות הצהריים, הגיעו אל הכפר כשלושים פעילים ישראליים ובינלאומיים, במטרה לחשוף ולתעד את הפלישה של מתנחלים לאדמות פרטיות של תושבי הכפר, הקמת האוהל ובנייה לא חוקית של קיר אבן באדמות סמוכות (להלן: "הקיר").

8.       בהגיעם לקרקע עליה בנוי האוהל, ניגשו אליהם שני שוטרי משמר הגבול וניסו לעצור בדרכם בטענה כי ישנו צו שטח צבאי סגור במקום. בשלב הזה, השוטרים לא הציגו את הצו ואחד מהם נשמע ותועד בווידיאו אומר בקשר: "פדידה, אני צריך פה שטח צבאי סגור"[3]!

9.       בשלב מאוחר יותר הגיעו עוד חיילים ושוטרי משמר הגבול לזירת האירוע – בשלב הזה הפעילים עזבו את המקום לכיוון הבניה הלא חוקית.

10.   שוטרי משמר הגבול שוב פנו לפעילים ודרשו מהם לא להתקדם לכיוון הקיר, ואף איימו לעצור אחד מהם בטענה כי לא ציית להוראת שוטר, וטענו שוב, כי קיים צו שטח צבאי סגור שכולל גם את החלק הזה של האדמה[4].

11.   לאחר שהבאת הצו התעכבה, הסכים קצין משמר הגבול שנכח במקום לאפשר לפעילים להגיע לקיר ולתעד את בנייתו.

12.   בשלב זה הגיע למקום קצין צבא בדרגת רס"ן שהחליט לתת לפעילים אפשרות לשהות כמה דקות בקרקע לפני שהוא משתמש בצו השטח הצבאי הסגור על מנת להוציאם משם.

13.   רק בעקבות בקשות חוזרות של הפעילים, הסכים הקצין להציג את הצו והמפה המצורפת לו לפעילים, שנדהמו לגלות שהצו לא היה חתום, ולא הופיעו בו שעת התחלה ושעת הסיום של הצו, והשטח שסומן במפה המצורפת כ"שטח הסגור" לא היה אותו שטח שבו עמדו הפעילים.

שני צילומים של הצו האמור והמפה שצורפה לו מצורפים לפניה זו כנספחים א' ו-ב'.

14.   למרות זאת, ניסיונותיהם של הפעילים להסביר לקצין את אי החוקיות בה נגוע הצו לא צלחו, והוא הורה לחייליו להוציאם מהשטח לאלתר.

15.   חשוב לציין, כי השימוש בצו נעשה חרף העובדה שהפעילים לא היו חמושים ולא נקטו באלימות ולא היה חשש כלשהו להתפרעות אלימה מצידם כפי שאפשר לראות בבירור בסרטוני הווידיאו המתעדים את האירוע, וגם לא בטענה של אי חוקיות פעולתם, כפי שנאמר במפורש ע"י הקצין הצבאי שנכח במקום[5].

 

תיאור האירוע השלישיאירוע מיום 13.8.2011

16.   באירוע שלישי, שהתרחש בתאריך 13.8.2011, יצאו קבוצה של כ- 25 פעילים ישראליים ובינלאומיים  מהכפר א-תוואנה לסיור לאורך השביל המרכזי המחבר בין הכפר לאדמות החקלאיות של התושבים, והגובל לחורשה בה מצויה ההתנחלות חוות מעון, כאות מחאה על התקיפות הנשנות של מתנחלים מחוות מעון לחקלאים פלסטיניים ומתנדבים בינלאומיים מהכפר, העוברים בשביל זה באופן יום יומי.

17.   מיד עם צאתם מהכפר הגיעו אל הפעילים מספר רב של חיילים ושוטרי משמר הגבול. עם הגיעם של אלה, הסבירו להם הפעילים כי כל כוונתם היא ללכת לאורך השביל עד לקצה החורשה מבלי להיכנס לחורשה עצמה במחאה על העובדה שפלסטינים אינם יכולים לעבור בדרך מרכזית זו בכדי להגיע לאדמותיהם בלא שיותקפו בידי תושבי חוות מעון.

18.   בשלב זה, הודיע המפקד הצבאי בשטח לפעילים שהוא אוסר עליהם ללכת בשביל ושאם יתעקשו ללכת יוצא צו שטח צבאי סגור על האזור. הפעילים הסבירו למפקד הצבאי שכל עוד אין צו שטח צבאי סגור תקף, הם יתעקשו על זכותם ללכת בשביל ולמחות על הפגיעה בתושבי א-תוואנה.

19.   דקות ספורות לאחר מכן, המפקד הכוח בשטח הוציא מכיסו טופס צו שטח צבאי סגור מוכן, שינה בו במקום מספר פרטים (כגון תאריך הוצאתו, השעות שבהן הוא חל וכו') והציג אותו בפני הפעילים.

שני צילומים של הצו האמור והמפה שצורפה לו מצורפים לפניה זו כנספחים ג' ו- ד'.

20.   גם לאחר שהפעילים ניסו להסביר למפקד על האיסור להשתמש בצו שטח צבאי סגור באופן גורף להגבלת מחאה לגיטימית וכאשר לא מתקיימים התנאים לשימוש בצו, המפקד עדיין התעקש להחיל את הצו מבלי שהוא נותן הסברים כלשהם. בשלב זה הפעילים עזבו את המקום.

 

שלילת הזכות למחאה ושימוש בלתי חוקי בסמכות להוצאת צו שטח צבאי סגור

שלילת הזכות למחאה

21.   הזכות להפגין היא חלק בלתי-נפרד מחופש הביטוי. מעבר לחשיבות של חופש הביטוי לאדם המבקש לבטא דעה, ולמעמדו כזכות יסוד מרכזית על פי המשפט הבינלאומי והישראלי, להגבלה על חופש הביטוי יש השלכות מרחיקות לכת גם על זכויות אדם אחרות שכלולות בביטוי אותו מגבילים, ועל ההגנה והקידום של אותן זכויות.

22.   לאור המעמד המיוחד של חופש הביטוי והזכות להפגין, ברי כי מחובתה של מדינת ישראל, ושל כוחות הביטחון הפועלים מטעמה, לכבד ולהגן על זכותם לחופש הביטוי וההפגנה של התושבים הפלסטיניים כמו גם על זכותם של הפעילים הישראליים והבינלאומיים המבקשים להשתתף בהפגנות ובפעולות מחאה בשטחים הכבושים, ומכאן פנייתנו זו.

23.   בשלושת האירועים המתוארים לעיל, כוחות הביטחון הפרו את חובתם האמורה ע"י שימוש כושל ולא חוקי בצו שטח צבאי סגור, הן ברמת ההחלטה העקרונית להוציא את הצו כאשר לא הייתה סמכות להוצאתו, והן ברמת היישום בפועל, והחובה לוודא כי מתקיימים כל התנאים המהותיים והפרוצדוראליים להפעלה תקינה וחוקית של הצו. שימוש כושל זה הביא בסופו של דבר להגבלה גורפת ובלתי חוקית על חופש הביטוי וההפגנה בשטחים, כפי שנמשיך לתאר להלן.

24.   ס' 21 לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות שישראל חתומה עליה מעגן את חופש ההפגנה ואוסר להטיל הגבלות עליה למעט במקרים מיוחדים. ובלשון הסעיף:

"תוכר הזכות להתכנסות שקטה. שום הגבלות לא יונחו בשימוש בזכות זו למעט אלו המוטלות בהתאם לחוק והדרושות בחברה דמוקרטית למען הביטחון הלאומי או בטחון הציבור, הסדר הציבורי (תקנת הציבור), שמירתם של בריאות הציבור או המוסר הציבורי, או שמירת זכויותיו וחירויותיו של הזולת."

25.   ואולם, נכון להיום זכויות אלה האמורות להיות מוקנות לתושבי השטחים אינן מוכרות, ונשללות מהם על-ידי הרשויות הישראליות. שלילה זו נעשית הן בחקיקה הצבאית הקיימת בגדה המערבית[6] והן באופן התנהלות כוחות הביטחון אל מול הפגנות ופעולות מחאה בשטחים, כפי שאנו רואים בשלושת האירועים שפורטו לעיל.

26.   מצב דברים זה, של שלילתו הלכה למעשה של חופש המחאה, מהווה הפרה של חובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי, לכיבוד והגנה על הזכות לחופש ביטוי והמחאה ובכללה הזכות להפגין, כמו גם הזכויות לביטחון אישי ולשלמות הגוף.

27.   גישה זו חייבת להשתנות – הכלל צריך להיות שעל ישראל, ככוח הכובש, לאפשר מימוש מלא של חופש הביטוי והזכות להפגין ואין להגביל אותם או לפגוע בהם, אלא כאשר הפגיעה הצפויה באינטרס הביטחוני היא קשה וממשית, והסתברותה היא ברמה של וודאות קרובה.

 

השימוש הלא חוקי בצו שטח צבאי סגור

28.   אין אנו חולקים על עצם קיומה של סמכות המצויה בידיו של המפקד הצבאי להורות בצו על סגירת שטח. טענותינו מופנות אפוא כנגד אופן הפעלת הסמכות, מהותית ופרוצדוראלית, ע"י המפקדים הצבאיים, בניגוד לכללים וההנחיות שנקבעו ע"י היועץ המשפט לאיו"ש ולפסיקת בית המשפט הצבאי, כפי שנפרט להלן –

הוצאת הצו בחריגה מסמכות – חריגה מהתכלית הלגיטימית של צו שטח צבאי סגור:

29.   במסמך עיקרי דגשים – סגירת שטח, (להלן: "מסמך עיקרי דגשים") שנשלח אלינו בתאריך 8.3.2010, במסגרת התכתבות עם יועמ"ש איו"ש, נקבע כי "מפקד צבאי יכריז על שטח צבאי סגור כאשר צרכי הביטחון או הצורך בשמירת הסדר הציבורי מחייבים את סגירת השטח".

רצ"ב עיקרי הדגשים כנספח לפניה זו ומסומן ג'.

30.   בהפעילו סמכות זו על המפקד הצבאי להתחשב בכך שמדובר במימוש זכות יסוד – הזכות לחופש ביטוי וחופש מחאה. כאמור, מחובתו של המפקד הצבאי לאפשר את מימוש הזכות אלא אם הפגיעה הצפויה באינטרס הביטחוני היא קשה וממשית, והסתברותה היא ברמה של וודאות קרובה.

31.   בענייננו, בשלושת האירועים שתוארו לעיל דובר היה התקהלות בפעולת מחאה שקטה ולא אלימה, וכאשר על פניו לא נראה שהסדר הציבורי חייב את סגירת השטח. מאופן פעולת כוחות הביטחון בשטח עולה, כי נקודת המוצא על פיה פעלו הייתה – כי אין למוחים כל זכות לעשות כן, וכי על כוחות הביטחון לא חלה כל חובה לאפשר את קיומה. הרושם הוא, כי הכוחות פעלו מתוך ההנחה שחובתם היא למנוע את המחאה.

32.   מעובדות האירועים עולה, כי המפקדים שהחליטו על הוצאת הצווים לסגירת השטח כלל לא שקלו את השיקולים שהיה עליהם לשקול בטרם הוצאת הצו, וחרגו לפיכך מהתכלית הלגיטימית לשימוש בצו שטח צבאי סגור, כפי שנקבעה הן על ידי יועמ"ש איו"ש, והן על ידי בית המשפט הגבוה לצדק. משמע, שהמפקד הצבאי פעל בחוסר סמכות כשהוציא את הצווים בשלושת המקרים נשוא הפניה.

33.   על ההפעלה השרירותית והאוטומטית של צווי שטח צבאי סגור בהפגנות, עמד כבוד השופט צור בבע"ק 48236-03-11[7], במסגרת דיון שהתקיים בבית משפט השלום בעניין תנאי השחרור של מפגינים ישראליים שנעצרו בשטחים, באומרו:

" … מבלי להתייחס לשאלת חוקיות ההכרזה, ישנם כללים שנקבעו לעניין סגירת שטח והכרזתו כשטח צבאי סגור. בין הכללים שיש לעניין זה ישנם הכללים הבאים:

א.     אין להכריז על שטח צבאי סגור כצעד ענישה.

ב.     אין להכריז על שטח סגור ביחס לקבוצה מסוימת של אנשים.

ג.       בעת אירוע חיכוך אין להוציא צו כנ"ל באופן אוטומטי. " (ההדגשה שלי – ר.ג.)

34.   בניגוד לקביעות לעיל, שלושת המקרים נשוא הפניה מעלים חשש ממשי לדפוס של שימוש שרירותי וגורף בצו שטח צבאי סגור באופן אוטומטי, וללא בחינה קונקרטית ראויה של כל מקרה לגופו.

35.   השימוש הרב והגורף בצווי שטח צבאי סגור להגבלת מחאה חוקית בשטחים הכבושים, לתכלית לא ראויה, מהווה הפרה ברורה לכללי המשפט הבינלאומי באשר לחופש הביטוי והמחאה, ולהנחיות היועץ המשפטי לאיו"ש ופסיקת בתי המשפט הישראליים בדבר הכללים והנהלים של השימוש בצו שטח צבאי סגור בשטחים הכבושים.

הפעלת צו חסר תוקף – הפרת דרישות בסיסיות של צו שטח צבאי סגור

36.   מעבר לכך שלא הייתה תכלית חוקית שהצדיקה במקרים האמורים הוצאתו של צו לסגירת השטח, הרי שכפי שעולה מתיאור האירוע מיום 16.7.2011, ומנספחים א' ו ב' לפניה, צו השטח הצבאי שהוצא אינו עומד בדרישות ובכללים להוצאת צו סגירת שטח, כפי שהובהר במסמך עיקרי הדגשים המצורף כנספח לפניה זו:

  • הצו לא היה חתום;
  • הצו לא ציין שעת התחלה ומועד פקיעה;
  • השטח שסומן במפה שצורפה לצו לא תאם את השטח ממנו הורו הכוחות מהמוחים להתפנות.

37.   משמעות הדבר היא, כי סילוק המפגינים מהשטח נעשה על סמך צו שטח צבאי סגור חסר תוקף.

 

סיכום

38.   לאור הפגמים הרבים והחמורים שנפלו בהחלטות העקרוניות להוציא צווי שטח צבאי סגור במקרים נשוא הפניה, וביישום בפועל של אותן החלטות, ולאור הפגיעה החמורה בחופש הביטוי והמחאה שנגרמה כתוצאה מכך – נבקשכם שתוציאו הנחיות ברורות לכל הכוחות שיבהירו בראש ובראשונה את חובת כוחות הביטחון לכבד ולהגן על זכות המחאה וההפגנה בשטחים הכבושים. בנוסף, נבקש כי יובהרו ויוטמעו הכללים והנהלים לגבי השימוש בצווי שטח צבאי סגור בשטחים, תוך הדגשת החובה להקפיד על התנאים להוצאת צווים בני תוקף.

39.   נודה להתייחסותכם העניינית לבקשתנו.

 

בכבוד רב,

רגד ג'ראיסי, עו"ד

 


[1] תיעוד בווידיאו למסירת צו השטח הצבאי הסגור למפגינים –http://www.youtube.com/watch?v=1mYk4r_i29c

[2] תיעוד בווידיאו לשימוש ברימוני הלם וגז מדמיע לפיזור ההפגנה – http://www.youtube.com/watch?v=Dd4eWGSenQ8

[3] תיעוד ווידיאו להוצאת הפעילים מהקרקע בטענה של שטח צבאי סגור – http://www.youtube.com/watch?v=sqpsHDnK-Uw

[5] לעניין זה, ר' התיעוד בווידיאו לאמרות הקצין לגבי האופי השקט וחוקיות השהיה של הפעילים בשטח – http://www.youtube.com/watch?v=2j0qAt46–c

[6] צו מס' 101 – הצו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עויינת, בקישור הבא: http://nolegalfrontiers.org/he/military-orders/mil06

[7] בע"ק 48236-03-11, ורדי ואח' נ' מדינת ישראל.

 

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש הביטוי והמחאה,חופש התנועה

סגור לתגובות.