בג"צ 1265/11 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד: סמאח אלחטיב איוב ואירית בלאס (הוועד נגד עינויים)
האגודה הצטרפה לעתירה של הוועד נגד עינויים וארגוני זכויות אדם נוספים נגד מדיניות היועץ המשפטי לממשלה ביחס לתלונות נחקרים בשב"כ, המגישים תלונות על התעללות ו/או עינויים מצד חוקריהם. על פי מדיניות זו, במקום להורות על פתיחתה של חקירה פלילית עצמאית ויסודית, כפי שנדרש כאשר עולה חשד לביצוע עברה מסוג פשע, היועץ המשפטי לממשלה העביר כל תלונה ל"בדיקה מקדמית" בידי עובד שב"כ, שבדק את התלונות יחד עם אשת פרקליטות שממונה עליו. מדיניות פסולה זו הביאה, הלכה למעשה, לסגירתן של למעלה מ-650 תלונות ללא חקירה פלילית, כתב אישום או העמדה לדין.
בעתירה נטען כי הסדר זה מנוגד לדרישה הקבועה בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, פוגע בזכויות יסוד, מביא לחוסר סבירות קיצונית, מנוגד לדין הבינלאומי ולהתחייבות הבינלאומית של מדינת ישראל ואף נעשה בהעדר סמכות, ועל כן יש לבטלו. בנוסף, הובהר בעתירה כי השינוי שעליו נמסר באמצעי התקשורת (עוד לפני הגשת העתירה), ולפיו נותק הקשר המוסדי בין המבת"ן (מבקר תלונות הציבור) והשב"כ, לא נתן מענה לדרישה של מנגנון עצמאי ואפקטיבי לעריכת חקירות פלילית בידי גוף חוקר.
בג"ץ דחה את העתירה בפסק דין חלקי. נקבע כי על המבת"ן חלה החובה לבחון כל תלונה לגופה ולנמק את החלטתו, לאחר הפעלת שיקול דעתו. כמו כן, על ההחלטה להיות תואמת את עקרונות המשפט המנהלי ולהתקבל בתום לב, הגינות, ללא אפליה ובסבירות. עם זאת, השופטים החליטו כי נוכח הסמכות העקרונית לערוך בדיקה ראשונית של כל תלונה, כדי לקבוע האם יש מקום ותשתית ראייתית שתצדיק פתיחתה של חקירה פלילית, מנגנון המבת"ן הוא גוף שעונה על הנדרש בחוק ומאזן בין האינטרסים הרלוונטיים. כל זאת בכפוף לדרישה כי יושלם תהליך ניתוק המבת"ן מהשב"כ והפיכתו לאיש משרד המשפטים. לעניין החקירות הספציפיות נקבע מועד הארכה להגשת עררים.
ב-12.11.2012 ניתן פסק דין משלים בו נמחקה העתירה בעקבות איוש משרת המבת"ן במשרד המשפטים.
פסק דין חלקי, 6.8.2012
פסק דין משלים, 12.12.2012
