בג"ץ 10905/05 ראש עירית ג'יוס נגד ראש הממשלה (הכפרים ג'יוס ופלאמיה); בג"ץ 11765/05 ראש מועצת הכפר ח'רבת ג'בארה נגד ראש ממשלת ישראל (הכפרים ח'רבת ג'בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור)
עו"ד: עאזם בשארה, נסראת דקואר, פאטמה אל-עג'ו, משכית בנדל
על העתירות
בשתי עתירות נגד תוואי גדר ההפרדה באזור טול-כרם וקלקיליה קיבל בג"ץ את טענות העותרים והורה להסיט את גדר ההפרדה בהתאם להצעת מערכת הביטחון.
העתירות הוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח בשם ששת ראשי הכפרים: ג'יוס, פלאמה, ח'רבת ג'בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור, בדרישה לפרק קטעים מהגדר שעוברים באדמותיהם. שתי העתירות נדונו ביחד עם שתי עתירות נוספות, ובהן עתירת האגודה בנוגע למעברים בגדר ההפרדה (בג"ץ 11344/03).
בעתירה הראשונה (בג"ץ 10905/05) דרשו העותרים לשנות את תוואי הגדר באזור הכפרים ג'יוס ופלאמה. בעתירה נטען כי תוואי הגדר, ו"משטר ההיתרים" שהוחל על השטח שממערב לו, פוגע קשות בזכויות התושבים, ובעיקר ביכולתם לגשת לאדמותיהם החקלאיות, שנמצאות מעבר לגדר, לעבדן ולהוביל ולמכור את היבול. ההוראות הפוגעניות הכלולות במשטר ההיתרים כוללות דרישת הוכחת זיקת בעלות לאדמה, הוכחה הכרוכה בנטלים ראייתיים כבדים שאינם הולמים את שיטת הבעלויות ההיסטורית בגדה המערבית. בעתירה נטען גם כי התוואי נקבע בחוסר סמכות, כלומר, לא על פי שיקולי ביטחון, ונועד לשם הרחבתן העתידית של ההתנחלויות סלעית וצופין ולאפשר סיפוח דה-פאקטו של שטחים לישראל, המדינה אכן הודתה בפני בית המשפט, כי בקביעת תוואי הגדר וכן בעת הבחירה בין החלופות השונות שהוצעו במהלך הדיון בעתירה, אכן ניתן משקל לתכנית המתאר הקיימת להרחבת ההתנחלות צופין. במהלך ההליך ניתן פסק דין בעתירת אלפי מנשה (בג"ץ 8414/05 יאסין נ' ממשלת ישראל), ובעקבותיו הורה בג"ץ למדינה להציע תוואי שאינו מביא בחשבון את שיקולי הרחבתה העתידית של ההתנחלות צופין בחוזרו על הקביעה, כי מדובר בשיקול בלתי חוקי.
העתירה השנייה (בג"ץ 11765/05) הוגשה נגד תוואי הגדר באזור הכפרים פרעון, א-ראס, צור וח'רבת ג'בארה. בעתירה נטען כי הגדר במקטע זה כלאה את הכפר ח'רבת ג'בארה במובלעת סגורה המנותקת לחלוטין מן הגדה המערבית, והמגורים בו ותנועת תושביו הפכו כפופים למשטר היתרים ביורוקרטי נוקשה. הכפפת תושבי הכפר למשטר ההיתרים פגעה קשות ביכולתם לקיים קשרי חברות ומשפחה, שכן כל מי שאינו תושב הכפר אינו רשאי להיכנס אליו אלא בהיתר הניתן במשורה. כמו כן, הגדר ניתקה למעלה מעשרת אלפי תושבי הכפרים באזור מחלקים נרחבים של אדמותיהם החקלאיות ופגעה אנושות בפרנסתם.
פסק הדין ויישומו – תוואי הגדר
פסק הדין בשתי העתירות ניתן ב-9.9.2009. בג"ץ פסק, כי על תוואי הגדר להיות מוסט (בהתאם להצעה שהעלתה מערכת הביטחון), כך שתעבור ממערב לכפר ח'רבת ג'בארה ותבטל את המובלעת שבה חיו תושביו. לגבי מחסום הכניסה לכפר ח'רבת ג'בארה קבע בג"ץ במפורש, כי "… אין חולק בדבר אי חוקיותו של מקטע הגדר עליו ממוקם השער, הפוגע קשות במרקם חייהם של תושבי הכפרים הסמוכים לו". עם זאת, גם על פי התוואי החדש חלק ניכר מאדמות הכפרים נותר מעברה המזרחי של הגדר, והגישה אליהן ממשיכה להיות כפופה למשטר ההיתרים.
ב-29 בנובמבר 2010, לאחר שלמעלה משנה לא החלו העבודות לביצוע פסק הדין, פנתה האגודה לזכויות האזרח לשר הביטחון דאז, מר אהוד ברק, בדרישה לבצע את פסק הדין. האגודה טענה, כי ההתעלמות מפסק דין של בית המשפט העליון חמורה פי כמה שכן השארתה של הגדר על מכונה ממשיכה לגרום לפגיעה קשה ביותר באוכלוסייה המקומית ובזכויות האדם שלה. עוד הדגישה האגודה, כי התוואי הקיים גורם פגיעות שאינן הכרחיות, היות וניתן להשיג את התכלית הביטחונית, העומדת לכאורה בבסיס ההחלטה על בניית הגדר, באמצעות העתקתה לתוואי שהוצע על ידי המדינה עצמה.
רק במהלך חודש מאי 2011 נודע לאגודה, מן התושבים, כי בכפר ח'רבת ג'בארה החלו להתבצע עבודות להעתקת תוואי הגדר הקיימת לתוואי החדש. ב-1 במאי 2013, כשלוש וחצי שנים לאחר מתן פסק הדין של בג"ץ בעתירות, הושלם פירוק התוואי הישן של הגדר באזור הכפר ח'רבת ג'בארה והכפר "חובר" בחזרה לגדה המערבית.
ביום 8.9.2014, כמעט חמש שנים לאחר מתן פסק הדין, פורקה גדר הביטחון הישנה באזור הכפרים ג'יוס ופלאמה, ושוחררו כ-3,500 דונם לבעליהם.
פסק הדין ויישומו – השערים בגדר
בפסק דינו קבע בג"ץ כי במסגרת תיקון תוואי הגדר, יהיה על המפקד הצבאי לבחון מחדש את מיקומם של השערים בגדר ואת שעות פתיחתם, בהתאם לצורכי החקלאים ועל-מנת לצמצם את הפגיעה בהם ככל הניתן, והמליץ לצדדים לקיים הידברות באשר לכך . לפיכך, פנתה האגודה לזכויות האזרח באוקטובר 2012 אל המינהל האזרחי והעלתה בפניו את בקשות תושבי הכפרים בנוגע להסדרי הפתיחה של השערים ולמיקומם לאחר תיקון התוואי. בפגישות שקיימה האגודה עם גורמים במינהל האזרחי, הביעו האחרונים את נכונותם להאזין לבקשות החקלאים, והצהירו כי הסדרי פעילות השערים שהיו נהוגים עד להסטת הגדר לא ישונו.
ב-2014, מספר חודשים לאחר פירוק הגדר באזור הכפרים ג'יוס ופלאמיה, התברר כי בניגוד להצהרת המינהל האזרחי, הסדרי הפעילות החדשים שנקבעו לא רק שאינם תואמים את בקשות התושבים, אלא שהם מהווים שינוי לרעה לעומת ההסדרים שהיו נהוגים לפני הסטת תוואי הגדר, וכתוצאה מכך חקלאי הכפרים מתקשים להגיע אל האדמות שנותרו מעבר לגדר.
לפיכך פנתה האגודה אל יועמ"ש איו"ש בבקשה כי יפעל ללא דיחוי להרחבת שעות הפעילות בשערים, בהתאם לצורכי התושבים, וכי ינחה את כוחות הצבא המפעילים את השערים לדאוג לפתיחתם בזמנים המיועדים, ללא עיכובים וללא ביטולים. לאחרונה נמסר לאגודה כי המינהל האזרחי שוקד על רפורמה בפעילות השערים, שתרחיב את שעות הפעילות שלהם ותקל על החקלאים להגיע אל אדמותיהם.
העתירות:
בג"ץ 11765 – החלטה על צו ביניים, 4.1.2006
פסק הדין, 9.9.2009
הודעות לעיתונות:
לבחון מחדש חלק מתוואי הגדר ההפרדה בשומרון, אוקטובר 2006
דיונים בעתירות האגודה נגד תוואי גדר ההפרדה, יולי 2006
לפרק קטע מגדר ההפרדה העובר באדמותיהם של 4 כפרים פלסטינים (בג"ץ 11765/05), דצמבר 2005
לפרק קטע מגדר ההפרדה המנתק תושבי שני כפרים מאדמותיהם (בג"ץ 10905/05), נובמבר 2005
קישורים:
בהוראת בג"ץ: המדינה השלימה פירוק גדר שכלאה כפר פלסטיני בתוך מובלעת, הארץ, 2.5.2013
