בג"צ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד משטרת ישראל
האגודה עתרה לבג"ץ נגד חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007, שנכנס לתוקף בסוף יוני 2008 וזכה לכינוי "חוק האח הגדול". החוק מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם – מידע על מיקומו, שמות האנשים או הארגונים שאליהם התקשר מהטלפון, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים שעמם התכתב באימייל ועוד – אף ללא חשד או אפילו קשר ישיר של אותו אדם לביצוע עבירה, גם למה שמוגדר כ"צרכים מודיעיניים כלליים" וגם בחקירות של עבירות קלות.
בעתירה טענה האגודה, באמצעות עו"ד דורי ספיבק מהתוכנית לזכויות האדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, כי החוק עומד בסתירה לזכות החוקתית לפרטיות, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. האגודה דרשה לצמצם את תחולת החוק כך שהגישה למידע הפרטי תתאפשר רק במקרה של חקירת עבירה ספציפית שאינה קלת ערך; להבטיח הגנה על חיסיון מקצועי (למשל, של עיתונאים ועורכי דין) באופן שלא יאפשר פגיעה בו ללא אישור שופט; וכן, שהחוק לא יאפשר למשטרה גישה חופשית למאגר מספרי הטלפון החסויים.
מועצת העיתונות הצטרפה להליך במעמד "ידיד בית משפט" בשל פגיעתו של החוק בעיתונאים, ואף לשכת עורכי הדין עתרה נגד החוק.
במהלך התקופה שמאז כניסת החוק לתוקף, התברר בדיונים בבג"ץ ובכנסת כי בתוך פרק זמן קצר חל סחף מדאיג באיסוף המידע האישי על ידי גופי החקירה. במקביל, התמהמהו גופי החקירה במסירת הדיווחים על היקפי החדירה שלהם לפרטיות. ממידע שמסרה המשטרה לכנסת נמצא כי צווים רבים למסירת מידע אישי הוצאו לצורך חקירות עבירות קלות, של "פגיעה בסדר הציבורי או החברתי". נציג אחת החברות הסלולריות הודה בכנסת כי בניגוד להגיון המקורי של החוק, כ-42% מבקשות המידע הפרטי שהופנו אל החברה היו ללא ביקורת שופט. לאחרונה אף פורסם תזכיר חוק חדש של משרד המשפטים, המבקש להרחיב את מספר הגופים המורשים לקבל נתוני תקשורת מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט, כך שגם גופים דוגמת המשרד להגנת הסביבה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, יקבלו גישה למידע הפרטי.
במאי 2012 דחה בג"ץ את עתירת האגודה, אך בפרשנות שנתן לחוק הגביל את איסוף המידע האישי על ידי המשטרה לחקירות קונקרטיות.
תגובה מטעם המדינה להשלמת הטיעון
בקשה לקבלת מעמד ידיד בית משפט מטעם מועצת העיתונות (הנשיאה ביניש קיבלה את הבקשה).
תגובת המדינה לעמדת ידיד בית המשפט
הודעות לעיתונות:
איסוף מידע פרטי – רק בחקירות של עבירות ספציפיות, מאי 2012
תזכיר חוק חדש מבקש לאפשר לגופים נוספים לעקוב אחרינו, מאי 2012
סחף מדאיג בשימוש בנתוני תקשורת פרטיים – גם בעבירות קלות, נובמבר 2009
בג"ץ: לחשוף נוהל המאפשר למשטרה לקבל רשימת שיחות של עיתונאי ללא צו שופט, פברואר 2009
שופטי בג"ץ יחליטו: האם תינתן ל"אח הגדול" גישה למידע הפרטי של כולנו, פברואר 2009
האגודה עתרה נגד חוק נתוני תקשורת, אפריל 2008
קישורים:
אמיתי זיו, סמסים, מיקום וכרטיסי אשראי: המידע שהמשטרה אוספת עליכם מהסלולר, 4.1.2018, TheMarker
פניית האגודה לזכויות האזרח ליו"ר ועדת החוקה – לתקן את החוק כך שייחייב את רשויות החקירה לדווח לכנסת על יישום החוק, ספטמבר 2013
פניית האגודה ליו"ר ועדת חוקה – ערות האגודה בעניין המעקב אחר יישום החוק, ינואר 2010
הרשויות בבריטניה מגישות כל יום 1,500 בקשות לקבלת פירוט שיחות של אזרחים, הארץ, 11.8.09
פסיקת בג"צ על חוק "האח הגדול" – בחודשים הקרובים, אהוד קינן, 22.2.09, ynet
"חוק נתוני תקשורת: מוכרים זכויות אדם בשקל תשעים", ד"ר מיכאל בירנהק, 28.10.07, ynet
"המשטרה רוצה עוד פרטים. הממשלה שמחה לעזור", שחר אילן, קפטן אינטרנט – הארץ-TheMarker, 6.8.07
