איסוף מידע פרטי – רק בחקירות של עבירות ספציפיות

בג"ץ דחה את עתירת האגודה נגד חוק נתוני תקשורת אך פירש בצמצום את סמכויות הפלישה לפרטיות

בפסק הדין שנתנה הנשיאה ביניש, דחה בג"ץ הערב (28.5.2012) את עתירת האגודה לזכויות האזרח לביטול "חוק האח הגדול" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007, אך בפרשנות שנתן לחוק הגביל את איסוף המידע האישי על ידי המשטרה לחקירות קונקרטיות.

החוק מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות בישראל לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על כל אדם – מידע על מיקומו, שמות האנשים או הארגונים שאליהם התקשר מהטלפון, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים שעמם התכתב באימייל ועוד.

בפסק הדין, שניתן על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים (הנשיאה ביניש, הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא ריבלין, וכן השופטים נאור, ארבל, חיות ומלצר), נקבע כי הן במסלול המינהלי (כלומר, באישור קצין משטרה) והן במסלול השיפוטי (המצריך אישור שופט) קבלת המידע האישי תהיה רק לצורך חקירת עבירה קונקרטית, ולא לאיסוף מידע מודיעיני או למניעת עבירות באופן כללי. עוד נקבע, כי השימוש במסלול המינהלי ייעשה ככלל במשורה ובמקרים חריגים שבהם אין אפשרות לפנות לבית המשפט. השופט מלצר סבר בדעת מיעוט כי יש לפרש את המסלול המינהלי בצורה מצומצמת עוד יותר, באופן שקצין משטרה לא יוכל להוציא צו לקבלת נתונים של בעל מקצוע הנהנה מחיסיון, כמו עורכי דין ועיתונאים.

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "בשנים האחרונות הוכיחה המשטרה שוב ושוב שהיא חורגת מהסמכויות הרחבות שהעניק לה החוק, ועל כן חיוני להציב גבולות ברורים לסמכויותיה. יש לקוות כי הפרשנות המצמצמת שקבע בית המשפט תיושם באופן שיפחית למינימום את הפגיעה בצנעת הפרט, ורק במקרים ההכרחיים המחייבים זאת."

בג"ץ 3809/08

עוד על החוק ועל העתירה, וכתבי בית דין