עת"מ 5950-12-15 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשות מקרקעי ישראל
עו"ד: גיל גן-מור
ביום 2.12.2015 הגשנו עתירה נגד רשות מקרקעי ישראל בשל הימנעותה מאכיפת איסור האפליה בשיווק דירות בפרויקטים הנבנים על קרקע ציבורית על חברת באמונה, המשווקת דירות בפרויקט כרמי גת שבקרית גת לציבור הדתי-לאומי בלבד. החברה אף הפיצה סרטון שיווקי שבו נראו שכנים בעלי חזות מזרחית נכנסים לדירה של משפחה דתית אשכנזית החוגגת את החנוכה, כשהם מתנהגים בגסות ובזלזול, וזאת תוך שימוש בדימויים סטריאוטיפים וגזעניים כלפי מזרחים. מטרת הסרטון הייתה לשכנע רוכשים פוטנציאליים שבשכונה ההומוגנית לא יהיו שכנים "כאלה". הסרטון עורר סערה ציבורית והחברה הסירה אותו והתנצלה עליו, אך היא ממשיכה לעמוד על זכותה לשווק לציבור דתי לאומי בלבד, ומנכ"לה הצהיר בגלוי שוב ושוב כי החברה אינה משווקת דירות למי שאינו נמנה על ציבור זה.
העתירה הוגשה לאחר שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מיאנה לקבל החלטה בתלונה שהגשנו בפברואר 2015 על השיווק המפלה, הודיעה שבכוונתה להמשיך ולבחון את הסוגיה העקרונית אך לא לעכב את המכרז, והכריזה על החברה כזוכה במכרז. רק אחרי הפצת הסרטון החליטה הרשות לבחון שוב את מדיניות השיווק של החברה, בין היתר בשל פניה של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, ליועץ המשפטי לממשלה.
בעתירה נטען כי חובתה של רשות מקרקעי ישראל להבטיח שקרקע ציבורית תהיה נגישה לכלל האזרחים בצורה שוויונית, והיא אכן קבעה חובה זו בתנאי המכרז. מכיוון ש"באמונה" הפלתה בשיווק הדירות, רשות מקרקעי ישראל חייבת כעת להפעיל את סנקציות נגדה.
בעקבות הגשת העתירה ערכה רשות מקרקעי ישראל שימוע ל"באמונה". לפי החלטת ועדת המכרזים, "באמונה" לא התכוונה להפלות ולא ביצעה אפליה בפועל של מזרחים בפרויקט, אך הוועדה קבעה כי הסרטון השיווקי שהפיצה הוא בעל סממנים מפלים, וקיים חשש כי הוא השפיע על אופי הציבור שיתעניין ברכישת דירה בפרויקט. הרשות הטילה על "באמונה" קנס בסך 323 אלף ש"ח. זוהי הפעם הראשונה שחברת בנייה בישראל נקנסת בגין האיסור על אפליה בשיווק יחידות דיור.
ב-19.4.2017 ניתן פסק הדין. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע של"באמונה" אכן אסור למכור לדתיים-לאומיים בלבד, ושהיא חייבת למכור את הדירות לכל דורש. בית המשפט נתן סעד הצהרתי לפיו החברה חייבת לשווק את הדירות בפרויקט לכל דורש, כמתחייב מתנאי המכרז. יחד עם זאת, בית המשפט קבע שרמ"י איננה צריכה לדון מחדש בבקשה לקנוס את החברה. השופטת נאוה בן אור אף קבעה שהמכרז של רמ"י קובע מפורשות שאסור להפלות את רוכשי הדירות בזמן השיווק, אך אין הוא כולל הוראות לגבי פרסום הפרויקט. השופטת ציינה כי הנושא של שיווק יחידות דיור לדתיים-לאומיים בלבד נמצא בדיון בפני היועץ המשפטי לממשלה, ולכן אין מקום שבית המשפט יידרש לכך.
הודעה מטעם רשות מקרקעי ישראל, ינואר 2016
הודעה מטעם רשות מקרקעי ישראל, מרץ 2016
תגובה מטעם העותרת, מרץ 2016
תגובה מקדמית מטעם רשות מקרקעי ישראל, ספטמבר 2016
תגובה מקדמית מטעם חברת "באמונה", ספטמבר 2016
תגובה מטעם עיריית קרית גת, ספטמבר 2016
הודעה מטעם העותרת, ספטמבר 2016
הודעה מטעם חברת "באמונה", אוקטובר 2016
הודעה מטעם רשות מקרקעי ישראל, דצמבר 2016
תגובה מטעם העותרת, דצמבר 2016
עתירה מתוקנת, ינואר 2017
עיקרי טיעון מטעם העותרת, מרץ 2017
פסק הדין, 19.4.2017
הודעות לעיתונות:
"באמונה" חויבה לשווק את הדירות לכלל הציבור, אפריל 2017
בית המשפט ידון מחר בשיווק דירות לדתיים בלבד בקרית גת, מרץ 2017
לראשונה: המדינה קנסה חברת בנייה בעקבות סרטון מפלה, מרץ 2016
עתירה: לחייב את רשות מקרקעי ישראל לפעול נגד "באמונה", דצמבר 2015
רקע
התנאי המפורש האוסר על אפליה בשיווק דירות הוסף לכל מכרזי רמ"י בשנת 2010 בעקבות התדיינות קודמת של האגודה מול רמ"י ביחס לפרויקט מפלה אחר של החברה בעג'מי ביפו. שם, תחת המותג "פרויקט דתי-לאומי" סירבה החברה למכור דירות לערבים תושבי השכונה. אז לא היה סעיף מפורש האוסר על שיווק מפלה כמו במקרה זה. בעת שבית המשפט העליון דן בערעור על דחיית העתירה בבית המשפט המינהלי, הועברו הזכויות לצדדים שלישיים, וביטול המכרז לא היה אפשרי עוד בשל מעשה עשוי. עם זאת נשיאת בית המשפט ביניש ציינה בפסק הדין: "סבורה אני כי יש יסוד לטענה כי המינהל נדרש לפקח על אופן שיווק המקרקעין בשוויון ללא הפליה גם על ידי חברות פרטיות הזוכות במכרזים המוצאים על ידו, כאשר המקרקעין הם מקרקעי המינהל על כל המתחייב מכך". היא הוסיפה כי "על פי הודעת המינהל בתשובתו לערעור, בעתיד ובמקרים הבאים תוכנס למכרזים כדוגמת המכרז נשוא הערעור שלפנינו תניה האוסרת על יזמים המשתתפים במכרזים הנערכים על ידו לנקוט אפליה פסולה בעת שיווק יחידות הדיור. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה כי מדובר בקביעה חשובה וראויה נוכח מעמדו הציבורי של המינהל והיותם של מקרקעין לדיור משאב ציבורי מוגבל, שיש לנהוג בשוויון בחלוקתו".
חברת "באמונה" טוענת שלדתיים, כמו לחרדים, יש זכות לגור במגורים נפרדים. בעתירת האגודה נטען כי טענות החברה בדבר הרצון בהגנה תרבותית חסרות יסוד. בעבר המדינה אמנם הקצתה קרקעות להתיישבות נפרדת של חרדים, אך זהו חריג לחובת השוויון, מכיוון שמדובר בקבוצה שמגורים נפרדים נדרשים לה עבור שימור תרבותה. במגזר העירוני, חילונים כמו דתיים-לאומיים אינם זכאים להקצאה נפרדת של מתחמי מגורים, ומגורים נפרדים אינם נדרשים לקיום אורח החיים הדתי. בעתירה נטען כי בחברה פשוט מעוניינים לשווק מגורים לאנשים המבקשים לגור רק עם הדומים להם, וכי אין לתת לגיטימציה לשאיפת ההתבדלות, כשהיא נעשית בדרכים כופות.
טענות דומות טענה החברה גם להצדקת הפרויקט בעג'מי לפני חמש שנים, ואז ציין בית המשפט העליון: "יש ממש בטענה שהציבור הדתי לאומי אינו בגדר קבוצת מיעוט הדורשת הגנה על מאפייניה הדתיים והתרבותיים הייחודיים, בפרט כאשר מדובר בקרקע המיועדת לדיור בתחום ישוב עירוני; ובהתחשב במיקומו של המגרש הנדון". בכל מקרה, במכרז הנוכחי רמ"י לא הקצתה את הקרקע לציבור דתי-לאומי בלבד, ולא דנה מראש באפשרות זאת, על מורכבותה. החברה גם לא פעלה לשינוי תנאי המכרז, ולכן נטען בעתירה כי היא אינה יכולה לשווק על בסיס לאום ודת ולקבוע עובדות בשטח בניגוד לתנאי המכרז, ואין להתיר שיווק כזה בדיעבד.
קישורים:
אמרי סדן, היועמ"ש יבחן: הציבור הדתי-לאומי "קבוצת מיעוט"?, 11.1.2016, nrg
