האגודה לזכויות האזרח עתרה הבוקר (3.12.2015) לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בדרישה לחייב את רשות מקרקעי ישראל להפעיל סנקציות נגד חברת "באמונה", בשל שיווק מפלה של יחידות דיור בפרויקט כרמי גת שבקרית גת. הסנקציות הקבועות במכרז הן קנס כספי בשווי של 15 אחוז מההכנסות ו/או ביטול הזכייה במכרז. בעקבות העתירה, השופטת נאוה בן אור קבעה כי הפרקליטות צריכה להשיב עד ה-10.12 אם התקבלה החלטה לפסול את זכייתה של החברה במכרז.
העתירה הוגשה לאור הצהרת החברה כי היא משווקת את הדירות לציבור דתי-לאומי בלבד. המשמעות היא אפליה של חילונים, של חרדים ושל מי שאינו יהודי. לכך מצטרף סרטון השיווק הפוגעני שפרסמה החברה לפני ימים אחדים, ובו לעגה למזרחים והסבירה שבפרויקט לא יהיו שכנים "כאלה".
בעתירה נטען כי המכרז שבו זכתה "באמונה" הוא לבניית בנייני מגורים על קרקעות הציבור לטובת כלל האזרחים, ללא אפליה. לא התקבלה החלטה על ייעוד המתחם לציבור דתי-לאומי, ומכיוון ש"באמונה" בכל זאת מתכוונת לשווק את הדירות רק לציבור זה, הרי שמדובר בהפרה של תנאי המכרז. בעתירה נטען גם שחובתה של רשות מקרקעי ישראל להבטיח שקרקע ציבורית תהיה נגישה לכלל האזרחים בצורה שוויונית, והיא אכן קבעה חובה זו בתנאי המכרז. מכיוון ש"באמונה" הפלתה בשיווק הדירות, רשות מקרקעי ישראל חייבת כעת להפעיל נגדה את הסנקציות.
האגודה לזכויות האזרח התריעה בפני רשות מקרקעי ישראל כבר לפני מספר חודשים על האפליה הצפויה, אך הרשות החליטה לא להכריע בסוגיה בטענה שאיננה רוצה לעכב את המכרז בכרמי גת. מדובר בהחלטה לא חוקית, וחובתה של הרשות לפעול בעניין.
בעתירה נטען שבעבר המדינה אמנם הקצתה קרקעות להתיישבות נפרדת של חרדים, אך זהו חריג לחובת השוויון מכיוון שמדובר בקבוצה שמגורים נפרדים נדרשים לה עבור שימור תרבותה. חילונים ודתיים-לאומיים אינם זכאים להגנה זו. בכל מקרה, במכרז כרמי גת ממילא לא הייתה החלטה על הקצאה לציבור הדתי-לאומי, ו"באמונה", אם חפצה שיהיה זה מתחם הומוגני, הייתה יכולה לעתור נגד תנאי המכרז מראש. כעת היא מנסה לקבוע עובדות בשטח בניגוד לתנאי המכרז.
"התבדלות במרחבי מגורים טהורים והומוגניים היא תופעה מוכרת במגזר הכפרי, ואנו רואים אותה יותר ויותר בערים, שהן הטרוגניות מטבען. זו תופעה מדאיגה", אמר עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה. "כפי שהתנגדנו ליישובים קהילתיים חילוניים ולהרחבות של קיבוצים שמסננים את המבקשים לגור בהם באמצעות ועדת קבלה, כך אנו מתנגדים לניסיון ליצור מרחבים שמדירים את מי שאינו נמנה על הציבור הדתי-לאומי. לכל אדם זכות לבחור את מקום מגוריו לפי הרצוי לו, אך המדינה אינה יכולה לתת לגיטימציה לכפייה של התבדלות על ידי חברי קבוצות חזקות שרוצים לגור רק עם הדומים להם תוך הדרת אזרחים מקרקעות שמיועדות לכולם. לכן אנו מצפים שהמדינה תנהג בתקיפות נגד תופעות של שיווק מפלה של דירות",