"חוק הלאום" - האגודה לזכויות האזרח בישראל

הצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

בשנים האחרונות עלו כמה וכמה הצעות חוק המבקשות להגדיר בחוק יסוד את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. על אף שינויים קלים בין ההצעות הן דומות במהותן, ומבקשות להגדיר מחדש את זהות המדינה ואת אופיה, ולהכפיף את מהותה הדמוקרטית של המדינה להגדרתה כמדינה יהודית. הצעות אלה פוגעות באופן בוטה בזכויות האדם, בדמוקרטיה ובזכויות המיעוט הערבי בישראל.

בין הפגיעות החמורות העולות מהצעות החוק (ובהן הנוסח העדכני הנדון בימים אלה בכנסת ה-20):

הכפפת האופי הדמוקרטי של המדינה לאופיה היהודי: בנוסח המקורי של הצעת החוק הוצע כי המדינה תוגדר ראשית כל כמדינה יהודית, ושחוק היסוד וכל חוק אחר יפורשו בהתאם לכך. הוצע כי המונח דמוקרטיה יוכפף להיותה של המדינה מדינה יהודית, יהיה משני לו בחשיבותו ואף יפורש על פיו. בנוסח שעבר בקריאה ראשונה הושמטה הגדרת המדינה כיהודית או כדמוקרטית, וכן הושמט הסעיף המכפיף את פרשנות כל דברי החקיקה ליהדותה של המדינה, אולם הצעת החוק כולה עדיין עוסקת בעיגון סממניה היהודיים של המדינה והעדפתם על פני סממנים דמוקרטים. למעשה, אין בחוק עיגון כלשהו של עקרונות דמוקרטיים – לא מבחינת מבנה המשטר ולא מבחינת ההגנה על זכויות האדם ועל השוויון. יתר על כן, לא מוזכרים בחוק כלל מי שאינם יהודים, לרבות המיעוט הערבי, ואין הכרה בהם או הגנה על זכויותיהם.

ביטול הערבית כשפה רשמית: מוצע להוריד את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית, כפי שהיה מקום המדינה ועד היום, למעמד של שפה עם מעמד מיוחד וזאת לצורך מימוש נגישות לשונית לשירותי המדינה בלבד. אמנם בנוסח שעבר בקריאה ראשונה הוכנסה התחייבות שהורדת מעמדה של השפה הערבית לא תגרום לשינוי לרעה במצב הקיים, אולם לא ברור מה תהיה משמעותה של התחייבות זו. מעבר לפגיעה בסטאטוס קוו, מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של מיעוט מולדת לאומי בישראל. השפה הערבית היא חלק מזהותו, ממורשתו ומתרבותו של המיעוט הערבי, וההכרה בה כבשפה רשמית מסמלת את ההכרה בזכויותיו ובמעמדו השוויוני במדינה.

עיגון אפליה גזענית: מוצע לאפשר הפרדה במגורים על בסיס דת או לאום באופן גורף וללא כל תנאי, באופן הסותר את פס"ד קעאדן שאסר על אפליה ואת חוק ועדות קבלה שהתיר הפרדה באופן מוגבל בלבד. הצעות החוק כוללות הוראות מפלות נוספות, ופותחות פתח להנהגת פרקטיקות נוספות ורחבות של אפליה גזענית בכל תחומי החיים.

כאמור, על אף שינויים בניסוח שהוכנסו להצעת החוק בעקבות ביקורת ציבורית, יש בהצעה דגש והעדפה לסממניה היהודיים של המדינה על פני אלו הדמוקרטיים. השחיקה שלה יגרום חוק יסוד כזה במעמדה ובאופיה של הדמוקרטיה עלול לפגוע בזכויות האדם של כלל אזרחי המדינה. נוסף על כך, הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי, המהווה חמישית מאזרחי המדינה, שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך בפני עצמה פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה.

לעמדת האגודה לזכויות האזרח, הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת, ויש לעשות כל האפשר כדי להכריע בסוגיה זו בדרך של הסכמה רחבה, עם כל הקושי שבדבר, ותוך התחשבות בכלל הצרכים והזכויות של הקבוצות השונות באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני. אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים, כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין זכויותיהם ומעמדם כלפי המדינה של אזרחים שונים בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית.

סטטוס:

ב-23.11.2014 אישרה הממשלה את הצעות חוק שהניחו חברי הכנסת זאב אלקין, איילת שקד ואחרים. אלא שהוסכם כי הצעות אלה לא יקודמו מעבר לקריאה טרומית, ובמקומן תקודם הצעת חוק ממשלתית שעקרונותיה אושרו אף הם באותו יום על ידי הממשלה ("מתווה נתניהו). הצעת חוק זו לא קודמה.

הצעת חוק של חבר הכנסת אבי דיכטר הונחה על שולחן הכנסת ב-2011, ב-2015 וב-2017. ההצעה אושרה בוועדת השרים לחקיקה ב-7.5.2017, ואושרה בקריאה טרומית במליאה ב-10.5.2017.

בספטמבר 2017, ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין החלה לדון בהצעת החוק. לאחר שגורמי הקואליציה הגיעו להסכמה על הנוסח, אושרה הצעת החוק בוועדה ב-13.3.2018. ההצעה עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-30.4.2018.

החוק אושר במליאה בקריאה שנייה ושלישית ב-18.7.2018. לקראת ההצבעה הוכנסו תיקונים לסעיפים שונים, אך אין בהם כדי לשנות את הקשיים המהותיים הנובעים מהצעת החוק בכללותה.

נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית

עמדת האגודה לזכויות האזרח, יולי 2018

נוסח הצעת החוק שעבר בקריאה ראשונה, מרץ 2018: נקי | עם סימון שינויים

עמדת האגודה לזכויות האזרח, ספטמבר 2017

עמדת האגודה – מעמד השפה הערבית (סעיף 5 להצעת החוק), נובמבר 2017

עמדת האגודה – התיישבות קהילתית נפרדת (סעיף 8 להצעת החוק), נובמבר 2017

נוסח הצעת החוק לדיון בוועדה המיוחדת, ספטמבר 2017

דף החקיקה באתר הכנסת

נוסחים קודמים של הצעת החוק:

נוסח הצעת החוק של ח"כ דיכטר, 2011

נןסח הצעת החוק של ח"כ אלקין, 2014

נוסח הצעת החוק של ח"כ שקד, 2014