ומה עם "ודמוקרטית"? צילום: קרן מנור, אקטיבסטילס
לקראת דיון ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב, 8.6.2014, בהצעת חוק יסוד "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", ונוכח כוונות הממשלה לעסוק בהגדרת אופי המדינה בתקופה הקרובה, העבירה האגודה לזכויות האזרח את עמדתה בנושא.
בפניית האגודה, מתריעים עורכי הדין דבי גילד-חיו ודן יקיר, כי הכללת הביטוי העמום "מדינה יהודית" או וריאציות שונות שלו ( "מדינת העם היהודי", "מדינת היהודים" וכו') בסעיף מחייב בחוק יסוד, עשויה לפתוח פתח רחב ומסוכן להצדקת מדיניות מפלה וגזענית כלפי מי שאינם יהודים. המציאות הקיימת, של הפליה ארוכת-שנים כלפי המיעוט הפלסטיני בישראל, רק מחזקת את החשש שמא תוצדק בדרך זו הפגיעה בזכויותיהם של האזרחים הערבים.
לעמדת האגודה, ככל שיינתן ביטוי חוקתי לכך, שמדינת ישראל הוקמה כמימוש של שאיפת העם היהודי להגדרה עצמית מדינית, ושבמדינת ישראל זכות זו ממומשת בפועל, יש צורך במתן ביטוי לאזרחי המדינה בני העם פלסטיני, הזכאים לשוויון מלא ולהגנה על זכויותיהם כמיעוט לאומי ילידי במדינה.
לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח, "אימוץ הגדרה חוקתית למדינה צריך להיעשות על בסיס הסכמה אזרחית רחבה ותוך התחשבות בזכויות, בצרכים ובדאגות הלגיטימיים של כלל הפרטים והקבוצות השונים באוכלוסייה. כל הגדרה שתאומץ, חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני.
אין בכך כדי לשלול את הזיקות הלגיטימיות שיכולות להתקיים בין דת ולאום למדינה במישורים אחרים כגון המישור החברתי, התרבותי, הרגשי והסמלי; אולם במישור החוקתי-משפטי, עיקרון השוויון מחייב שזיקות אלה לא יבחינו בין מעמדם כלפי המדינה וזכויותיהם של אזרחים שונים בהתאם לזהותם הלאומית או הדתית."
