היום (13.3.2018) אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה את הצעת "חוק הלאום". הנוסח שאושר כולל מספר שינויים מהנוסח המקורי, אולם הם אינם משנים את הקושי הבסיסי בהצעת החוק, שמדגישה ומעדיפה את יהדותה של המדינה על פני אופייה הדמוקרטי. גם הנוסח הזה ממשיך להתעלם מכל מי שאינו יהודי, ובפרט מרע את מצבם של האזרחים הפלסטינים ופוגע בזכויותיהם – כאזרחים וכמיעוט.
הצעת החוק מבקשת להגדיר את אופייה של המדינה בחוק יסוד, שמהווה בפועל חלק מהחוקה של מדינת ישראל, וזאת ללא הבטחה של זכויות האדם של כלל אזרחי המדינה, ובראשן הזכות לשוויון, הזכות לשפה ותרבות וזכויות המיעוט; אין בה ביסוס של שלטון החוק, של המוסדות הדמוקרטיים ושל הפרדת הרשויות, והיא מעגנת אפליה והפרדה גזענית במגורים, ופוגעת בזכות לשפה, לתרבות ולזהות של חמישית מאזרחי המדינה. כל הגדרה של אופייה של מדינת ישראל חייבת לעגן את זכותם של כל אזרחי המדינה לשוויון מוחלט, ללא הבדלי לאום, דת או מוצא אתני.
לעמדת האגודה לזכויות האזרח, הצעת החוק מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשל פגיעתה בזכות לכבוד ובזכות לשוויון, ולפיכך היא אינה חוקתית. הפגיעה בזכויות המיעוט הערבי שומטת את הקרקע מתחת לזכות לשוויון, ומהווה בכך פגיעה אנושה בדמוקרטיה, ששוויון אזרחי הוא מעמודי התווך שלה. פגיעה בערכי דמוקרטיה וזכויות אדם תפגע בכל אזרחי המדינה.
עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח: "הגדרת אופייה של המדינה היא סוגיה חוקתית חשובה ובעלת השלכות מרחיקות לכת, ויש לעשות כל האפשר כדי להכריע בסוגיה זו בדרך של הסכמה רחבה, עם כל הקושי שבדבר, ותוך התחשבות בכלל הצרכים והזכויות של הקבוצות השונות באוכלוסייה. הצעת 'חוק הלאום' מתווספת לשלל יוזמות שמקדמת הממשלה בשנים האחרונות שמטרתן לקדם אג'נדה פוליטית מסוימת על חשבון עקרונות דמוקרטיים בסיסיים”.
