הכפרים הבלתי מוכרים – "מתווה פראוור-בגין" - האגודה לזכויות האזרח בישראל

צילום: האגודה לזכויות האזרח

הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013

ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים ותביעות הבעלות על הקרקע הם בבסיס אי ההסכמה שבין האוכלוסייה הבדווית בנגב לבין המדינה. ועדות רבות הוקמו במטרה לבחון סוגיות אלו, אך המלצותיהן לא יושמו ולא קידמו פתרון הוגן המוסכם גם על האוכלוסיה הבדווית. בשנת 2007 מונתה ועדה ציבורית בראשותו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג, והמלצותיה כללו בין השאר שיתוף מסוים של האוכלוסיה הבדווית בהליך התכנון, והכרה נרחבת ככל הניתן בכפרים הקיימים.

הצעת החוק מבוססת על מתווה היישום של דו"ח גולדברג, שהכין צוות בראשות אהוד פראוור (ותוקן קלות לאחר מכן על ידי צוות בראשות השר בדימוס בני בגין). מתווה היישום מנוגד להמלצות ועדת גולדברג, אף שהוגדר כמתווה ליישומן, וסותר את העיקרון המרכזי עליו המליצה ועדת גולדברג – הכרה בכפרים ככל שניתן.

הצעת החוק מצהירה כי תכליתה היא "להסדיר את הבעלות על הקרקעות בנגב בהתייחס לתביעות הבעלות שהוגשו בידי האוכלוסייה הבדואית בנגב, על מנת לאפשר הסדרת סוגיית ההתיישבות של בדואים בהתאם להחלטות הממשלה", וכן "לאפשר את פיתוחו של הנגב לטובת כלל תושביו, ובכלל זה לאפשר מתן פתרונות התיישבותיים לאוכלוסיה הבדואית בנגב." (סעיף 1). בפועל, ההצעה מתווה מסגרת שתזרז מהלכים לכפיית מדיניות ממשלתית על האוכלוסייה הערבית בדווית בנגב בשתי סוגיות מקבילות:

סוגיה אחת היא פינוי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, כאשר ההנחה העומדת בבסיס התזכיר לעניין זה הנה כי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הם פולשים ונטולי כל זכויות בקרקע ועל כן יש לפנותם. ממסגרת התזכיר עולה השאיפה לפנות את רוב הכפרים הבלתי מוכרים, 36 במספר, בהם מתגוררים 90,000-70,000 תושבים.

הסוגיה השנייה היא הבעלות על הקרקעות בנגב. הנחת המוצא של ההצעה היא, כי לא קיימת כלל בעלות בדווית בקרקע בנגב, ועל כן ההסדר המוצע בה הוא "לפנים משורת הדין". ה"הסדר" וה"תמורות", הן בכסף והן בקרקע, המוצעות, מבוססות על שלילה מוחלטת של זכויות האוכלוסייה הבדווית לקניין ושל זיקתה ההיסטורית לקרקע.

סטאטוס: הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במליאה ב-24 ביוני 2013 ומקודמת בימים אלו בוועדת הפנים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תזכיר החוק (הסבר על הצעת החוק)

להצבעה בקריאה ראשונה מאתר הכנסת

ניירות עמדה של האגודה וארגונים עמיתים:

1. ניירות עמדה כלליים על הצעת החוק:

עמדת האגודה לזכויות האזרח וארגונים עמיתים, ספטמבר 2013

עמדת האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום (בדגש על האספקט התכנוני של המתווה), מאי 2013

עמדת האגודה לזכויות האזרח ועדאלה, אפריל 2013 (תקציר נייר העמדה)

עמדת מטה הארגונים לשוויון וצדק לבדואים, שבו חברה האגודה, אפריל 2013

2. ניירות עמדה לגבי סעיפים ספציפיים בהצעת החוק:

התייחסות האגודה ועמותת במקום למסמך ההבנות ומפת האיתור, ינואר 2014

הערות האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום לסעיפים 24-3 בהצעת החוק, נובמבר 2013