כפר בדווי לא מוכר. צילום: האגודה לזכויות האזרחמתווה בגין שאושר אתמול (27.1.2013) על ידי הממשלה הוא למעשה גרסה מתוקנת למתווה פראוור להתיישבות הבדווים בנגב, שאושר לפני כשנה על ידי הממשלה. הוא מתבסס על אותם עקרונות תכנוניים פסולים ומפלים וכולל מספר תיקונים בכל הנוגע להסדר הבעלות על הקרקעות.
כמו מתווה פראוור, גם מתווה בגין מבוסס על הנחת יסוד מוטעית, הרואה בבדווים "פולשים" ומתעלמת מהעובדה שרוב הכפרים קיימים במיקומם הנוכחי עוד מהימים שלפני קום המדינה, ואילו אחרים נוצרו על ידי העברה כפויה בימי הממשל הצבאי. גם הוא, כקודמו, שואף "לתחום" את הבדווים באזור מוגדר וגם הוא מבקש ליישם את המדיניות באופן כוחני.
על בסיס מתווה בגין, צפויה הממשלה להגיש הצעת חוק להסדרת הבעלות על הקרקע וכן לקדם הליכי תכנון. אם אלו יתבצעו על פי המתכונת הנוכחית, הם צפויים להביא לעקירה ופינוי בכוח של עשרות כפרים ועשרות אלפי תושבים בדווים תוך נישולם מרכושם ומזכויותיהם ההיסטוריות בקרקעות, באופן שיחרוץ את גורלן של אלפי משפחות לעוני, אבטלה והרס של חיי הקהילה והמרקם החברתי. לצד יוזמות העקירה והנישול, מקדמת הממשלה הקמת יישובים יהודיים חדשים, חלקם אף מתוכננים לקום על הריסות כפרים בדווים.
ניסיונותיהם החוזרים של נציגי התושבים בכפרים הבלתי מוכרים, לקדם הידברות עם הממשלה על התכניות הללו, נדחו. עד היום, התושבים אפילו אינם יודעים אילו מבין הכפרים מיועדים להישאר במקומם ואילו מיועדים להיהרס.
פתרון צודק וישים משמעו, קודם כל, הכרה בכך שהבדווים בכפרים הבלתי מוכרים הם אזרחים שווי זכויות. על הממשלה להכיר ב- 35 הכפרים הבלתי מוכרים הקיימים, וכן להנהיג מנגנון הוגן לבירור תביעות הבעלות על קרקע, באופן שמתחשב בזיקות ההיסטוריות של האזרחים הבדווים לקרקעות, עליהן ישבו ואותן עיבדו במשך עשרות ומאות שנים, טרם הקמת המדינה.
קישורים:
פניית האגודה ועדאלה לוועדת השרים לענייני חקיקה בבקשה לגנוז את תזכיר החוק, אפריל 2013
