כפר בדווי לא מוכר. צילום: האגודה לזכויות האזרחלקראת דיון ועדת השרים לענייני חקיקה ב"תזכיר החוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב", המוכר כ"מתווה פראוור / בגין", פנו חברי מטה הארגונים לשוויון וצדק לבדווים אל ראש הממשלה, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה וחברי ועדת השרים לחקיקה, בקריאה שלא לקדם את תזכיר החוק במתכונתו הנוכחית.
במכתב מציינים הארגונים הפעילים במטה, כי הליכי התכנון שיקודמו במסגרת החוק צפויים להביא לעקירה ופינוי בכוח של עשרות כפרים ועשרות אלפי תושבים בדווים, תוך נישולם מרכושם ומזכויותיהם ההיסטוריות בקרקעות, באופן שיחרוץ את גורלן של אלפי משפחות לעוני, אבטלה והרס של חיי הקהילה והמרקם החברתי. במקביל, הם מזכירים, מקדמת הממשלה הקמת יישובים יהודיים חדשים, חלקם אף מתוכננים להיבנות על הריסות כפרים בדווים.
עוד מזכירים בארגונים, כי ניסיונותיהם החוזרים של נציגי התושבים בכפרים הללו, לקדם הידברות עם הממשלה על התכניות הללו, נדחו.
בארגונים מציינים כי החוק, והמדיניות שהוא מעגן, מבוססים על הנחת יסוד מוטעית, הרואה בבדווים "פולשים" ומתעלמת מהעובדה שרוב הכפרים קיימים במיקומם הנוכחי עוד לפני קום המדינה, ואילו אחרים נוצרו על ידי העברה כפויה של תושבים בימי הממשל הצבאי.
בארגונים שבים ומציינים כי פתרון צודק וישים משמעו, קודם כל, הכרה בכך שהבדווים בכפרים הבלתי מוכרים הם אזרחים שווי זכויות. יש להכיר בכפרים הבלתי מוכרים ולתכננם על פי אמות מידה תכנוניות שוויוניות, וכן להכיר בזכות הבעלות המלאה של האוכלוסייה הבדווית על קרקעותיה.
הארגונים החברים במטה: המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב, שתיל – שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים, שומרי משפט – רבנים לזכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, עדאלה – המרכז המשפטי למען זכויות המיעוט הערבי בישראל, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל עמותת סנגור קהילתי, ופורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי.
בנוסף, אתמול שלחו עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד סוהאד בשארה מעדאלה מכתב לועדת השרים לענייני חקיקה, ובו ניתוח משפטי של החוק.
במסמך, מצוין כי התזכיר מתווה מסגרת לכפיית מדיניות ממשלתית על האוכלוסייה הערבית בדווית בנגב בשתי סוגיות מקבילות; האחת, פינוי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, והשנייה – סוגיית הבעלות על הקרקעות בנגב. תזכיר החוק מבוסס על שלילה מוחלטת של זכויות האוכלוסייה הבדווית לקניין וזיקתה ההיסטורית לקרקע, תוך פגיעה בזכויות היסוד של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים.
הן באשר לסוגיית ההכרה בכפרים והן באשר לסוגיית ההכרה בבעלות, מצוין במסמך כי הממשלה נוקטת בהתעלמות מהמציאות העובדתית, ללא בחינה רצינית של אלטרנטיבות ומתוך כוונה ברורה לדחוק את רגלי התושבים, באופן ששולל מהם את זכויותיהם החוקתיות לקניין, לשוויון ולכבוד.
המכתב מטעם מטה הארגונים לשוויון וצדק לבדווים
המכתב מטעם האגודה לזכויות האזרח ועדאלה
