כפר בלתי מוכר. CC-BY: Stéphanie Gromann
מחר (יום רביעי ה- 13.11.2013) תמשיך ועדת הפנים לדון בהצעת החוק "להסדרת התיישבות הבדואים בנגב" המוכרת כמתווה פראוור/בגין.
בדיון מחר, יציגו ארגוני זכויות האדם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, את הסתייגויותיהם מהצעת החוק.
הארגונים מזהירים כי תכנית פראוור כוללת הסדר חד צדדי, שרירותי ופוגעני, שנקבע ללא הידברות ותוך התנגדות ציבורית נרחבת. משמעות התכנית היא עקירה ופינוי בכוח של עשרות כפרים ועשרות אלפי תושבים בדווים, ומחיקת כפרים – חלקם עומדים במקומם עוד מלפני קום המדינה – לטובת 'ריכוז' האוכלוסייה הבדואית בתוך עיירות ויישובים מוכרים. מתכונת זו, מזהירים בארגונים, תחרוץ את גורלן של אלפי משפחות לעוני, אבטלה והרס של חיי הקהילה והמרקם החברתי.
הארגונים קוראים לממשלה לאמץ את תכנית האב שהוצעה על ידי תושבי הכפרים הלא-מוכרים ולפעול ראשית להכרה תכנונית בכל היישובים, באופן שיבטיח את זכויותיהם הבסיסיות של אזרחי המדינה הבדואים בנגב.
לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח, "ההסדר הנוכחי, אם יעבור, רק יגביר את הניכור, העוינות והעוני בקרב תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב. הממשלה מנסה לקדם מהלך כוחני וחד צדדי של הרס יישובים בדואים קיימים, כשבמקביל, היא פועלת להקמת עוד ועוד יישובים יהודיים, חלקם על חורבות היישובים הבדואים. עוד לא מאוחר לעצור את האיוולת – דרוש פיתרון אמיתי וצודק שיאפשר לבדואים להשתלב בנגב כאזרחים שווים".
לדברי מתכננת הערים נילי ברוך מעמותת במקום, "המפתח לפיתרון סוגיית הכפרים הלא מוכרים בנגב הוא התכנון. תכנית להכרה בכפרים הלא מוכרים, דוגמת זו שיזמו תושבי הכפרים עצמם, תאפשר להם לזכות בחינוך, בריאות, תשתיות ראויות ומקורות תעסוקה. זה לא רק המהלך המועיל ביותר, אלא גם הצודק ביותר, אחרי שנים של התעלמות מהכפרים הבדווים, שרובם קיימים עוד מהימים שלפני קום המדינה".
הצעת החוק עוסקת בהקמת מנגנון של בירור והסדרת תביעות הבעלות של תושבים בדואים על הקרקעות בנגב, ובקביעת פרטי ההסדרים: עבור אילו קרקעות יינתנו פיצויים, האם יהיו אלה פיצויים בדמות קרקעות אחרות או פיצויים כספיים מהם התנאים לקביעת הפיצויים ועוד.
לינקים נוספים
לנייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום, המפרט את הבעייתיות שבמתווה פראוור-בגין [Pdf] :
