חופש העיון בגנזך המדינה - האגודה לזכויות האזרח בישראל

בדף זה:

מבוא ופנייה לחוקרים ולכל מי שחופש המידע והמחקר יקרים ללבו
בשנת 2004 פנה לאגודה העיתונאי והחוקר גרשום גורנברג וסיפר לנו, שארכיון צה"ל אינו מאפשר לו לעיין בחומר ארכיוני בנושא מחקר שערך אותה עת על ראשית ההתנחלות בשטחים בשנים.

על-פי החוק מהווה ארכיון צה"ל חלק בלתי נפרד מגנזך המדינה, ואולם למעשה הוא מנוהל על ידי מערכת הביטחון, ולג?נ?ז המדינה אין שליטה על הנעשה בו. על כל המסמכים בארכיון צה"ל מוטלת תקופת חיסיון גורפת בת 50 שנה. מי שמבקש לעיין במסמכים אלה חייב להגיש בקשה ולקבל מעמד של "חוקר מורשה". בקשתו של גורנברג נדחתה בנימוק, שהוא חוקר נושא "רגיש". גורנברג ואנו סברנו, שמדובר בנושא שאינו ביטחוני במהותו, שחשיפת מסמכים בנושא זה לא תפגע בביטחון המדינה, ומנגד – שהיא יכולה לתרום תרומה של ממש לדיון הציבורי בנושאים גורליים לעתיד המדינה והחברה בישראל.

אגב הטיפול בעניינו של גורנברג התוודענו לדפוסי פעולה ולמנגנונים, שמשמשים את מערכת הביטחון כדי להקשות על חוקרים ועל מחקר חופשי ובלתי מוטה. גילינו גם שמבקר המדינה כבר ביקר לפנינו את הליקויים החמורים שהתגלו בהתנהלותו של הארכיון, ובכלל זה – אפליה בין חוקרים, התערבות בתוכן המחקרים, נהלי עבודה פסולים ו"סודיים", סחבת בחשיפת מסמכים ועוד.

הגבלת חופש המחקר בגנזך המדינה משבשת את חקר העבר ומונעת מאיתנו להפיק ממנו לקחים, שחיוניים לחיינו בהווה ובעתיד. היא פוגמת בשיח הציבורי הדמוקרטי, ומאפשרת ליחידים לקבוע מה טוב לאזרח לדעת – ועקב כך – מה טוב לאזרח לחשוב.

אכן, ניתן להניח שישנם עניינים, שחשיפתם תפגע בביטחון המדינה או בערכים ואינטרסים כבדי משקל אחרים. אלא שהקריטריונים והפרקטיקות של החיסיון, להבדיל מהמידע החסוי עצמו, חייבים להיות גלויים ונתונים לדיון ציבורי ולביקורת שיפוטית. המתח הקיים בין חופש הביטוי וחופש המידע לבין ביטחון המדינה מעסיק באופן יומיומי כל דמוקרטיה, ונהוג לאזן ביניהם באמצעות מבחנים ומנגנונים שונים. זאת ועוד, שאלות ביטחוניות עומדות במרכז הדיון הציבורי בישראל, ודווקא בשל חשיבותן הרבה ראוי שהציבור ונציגיו יוכלו לדון בהן באופן מושכל. חיבתן היתרה של יחידות ביורוקרטיות לחיסיון היא תופעה ידועה זה מכבר, ובמקרה של ביטחון המדינה היא גם עלולה להיות הרת גורל: סיווג יתר מחסן את גורמי הביטחון מפני ביקורת ומעודד קיבעון מחשבתי – תופעות שכבר הובילו במהלך ההיסטוריה למצעדי איוולת ולאסונות צבאיים וביטחוניים.

בחודש מרץ 2004 הגשנו לבג"ץ עתירה בשמו של גורנברג. בעתירה, שבה התייצבה גם האגודה כעותרת, דרשנו בראש וראשונה לאפשר לגורנברג לעיין במסמכים הרלבנטיים לנושא מחקרו. עוד דרשנו לבטל את המוסד של "חוקר מורשה", שאותו תאר מבקר המדינה כמנגנון ל"סינון" חוקרים ומחקרים שאינם רצויים למערכת הביטחון. בנוסף נדרש הארכיון לפרסם את הנהלים הפנימיים המסדירים את עבודתו, ולחדול מן המנהג הפסול שלפיו אנשי הארכיון מחליטים במקום החוקר איזה חומר ארכיוני דרוש לו לצורך מחקרו.

בעקבות הגשת העתירה נבחנה בקשתו של גורנברג מחדש והוא הורשה לעיין בחומר ארכיוני, הגם שבהיקף מוגבל ובלתי מספק מבחינתנו. העתירה עודנה תלויה ועומדת, ואולם כבר עתה ניתן להצביע על מספר שינויים עקרוניים, שחלו בארכיון צה"ל במהלך ההתדיינות. כך, למשל, נענה הארכיון לדרישתנו להציג בפני חוקרים קטלוגים ורשימות מצאי ולאפשר להם לבחור את החומר שבו הם מבקשים לעיין, ופורסמו קריטריונים לדה-קלסיפקציה של מסמכים. לאחרונה גם הודיעה המדינה לבג"ץ כי בכוונתה לבטל את המוסד "חוקר מורשה".

ועדיין המצב רחוק מלהיות משביע רצון. רק לשם הדוגמא: בשנת 1988 הורה שר הביטחון יצחק רבין ז"ל לקצר את תקופת ההגבלה של החומר בארכיון צה"ל מחמישים לשלושים שנה. עשרים שנה אחרי שניתנה ההוראה, רובו המכריע של החומר הארכיוני שנוצר בשנים 1948 עד 1956 עודנו סגור לעיון הקהל.

במקביל להתדיינות בבג"ץ אנו משתדלים לסייע לחוקרים שפונים אלינו ולעיתים אף לפנות בשמם בדרישה לאפשר להם למלא את ייעודם. אגב פעילות זו הגענו למסקנה, שחוקרים רבים אינם מודעים לזכויותיהם ולהתפתחויות השונות, שעשויות לסייע להם בהתמודדות עם הקשיים שמוערמים בדרכם.

על מנת לקדם את חופש המחקר בארכיונים לא די בפעילות משפטית, ויש לדאוג גם שכל מי שמעוניין בשירותי הארכיון יקבל את כל המידע הרלבנטי הנחוץ כדי ליצור לחץ מתואם ויעיל בכיוון של שינוי.

דף זה מרכז את המידע שאספנו על המתרחש בארכיון. בעזרת הכותרות והקישוריות שלהלן תוכלו לנסות ולהתעדכן במידע חיוני, שעשוי לסייע לכם לממש את זכויותיכם. אנו מזמינים אתכם להתעדכן במידע שיש לנו ולהעביר אותו לחברות או לעמיתים שעשויים לגלות בו עניין.

במקביל נשמח אם תעדכנו אותנו במידע, שיוכל לסייע לנו ולכל אדם אחר שמעוניין בכך בקידום חופש המחקר וחופש המידע בגנזך המדינה. למותר לציין, כי השימוש בכל מידע שיימסר לנו ייעשה רק בהתאם להסכמה של מוסר המידע.

פעולה של כל אחת ואחד מאיתנו – עצמאית, מתואמת ולעיתים אף משותפת – יכולה להשפיע.

עו"ד אבנר פינצ'וק
ראש תחום מידע ופרטיות
האגודה לזכויות האזרח בישראל

התדיינות: בג"צ 2647/05 גרשום גורנברג נ' הממונה על ארכיון צה"ל
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בשם חוקר ועיתונאי נגד ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, בדרישה לאפשר לו לעיין בחומר ארכיוני בנושא מחקרו, ולאפשר לכל אדם לקבל מהארכיון כל מידע, שאין בחשיפתו סכנה קרובה לוודאי לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. כאן תוכלו לעיין בעתירה, בכתבי הטענות האחרים שהוגשו על ידי הצדדים במהלך ההתדיינות ובדיווח על פסק הדין שניתן ביום 13.1.10.

הערות האגודה לזכויות האזרח לטיוטת תיקון לתקנות הארכיונים
במסגרת ההתדיינות בעתירת גורנברג, הודיעה המדינה בחודש מאי 2008 על כוונה לשנות את התקנות המסדירות את העיון בחומר ארכיוני. האגודה לזכויות האזרח התייחסה לתקנות כבר בעתירה שהגישה בעניין גורנברג (ראו בעיקר בסעיפים 50-58, 72-78 ו-82-85 לעתירה). בחודש אוגוסט 2008 הגשנו למשרד ראש הממשלה הערות לטיוטת התקנות וטענו, שהתקנות והתיקון אליהן הוא מתייחס מגבילים זכויות יסוד חוקתיות. ההערות נכתבו על סמך היכרות עם המצב העגום, השורר בגנזך המדינה ובפרט בארכיון צה"ל.
ראו גם:
תגובת משרד ראש הממשלה מ-7.10.08 למסמך ההערות שלנו תשובתנו לתגובה מיום 10.11.08

בחודש ספטמבר 2009 הוציא גנזך המדינה טיוטת תקנות חדשה (לטיוטה, לדברי ההסבר).
הגנז הזמין את הציבור להעיר הערות על הטיוטה ובעקבות זאת הוצאנו ביום 29.11.09 מסמך הערות חדש. בחודש מרץ 2010 הוציא משרד ראש הממשלה טיוטה חדשה של התקנות, ובה הוטמעו חלק מהערות האגודה. ביום 9.3.2010 נדונה הטיוטה במועצת הארכיונים העליונה. בדיון השתתפו עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד רועי פלד, מנכ"ל התנועה לחופש המידע.

יחס מחפיר של משרד הביטחון לחוקרים
האגודה לזכויות האזרח פנתה בשמם של מספר חוקרים, שהתקשו לקיים מחקר בארכיון צה"ל. ראו לדוגמא מכתנו מיום 27.7.2008 למשרד הביטחון, שממנו ניתן ללמוד דבר מה על האופן שבו מערימים קשיים ומכשולים ופוגעים בחופש המחקר.

דוגמא לחשיבות בצבירת ידע ובפעילות מתואמת ? כך למדנו שארכיון צה"ל מוסר לחוקרים שונים תשובות סותרות
אחד הגורמים שמאפשר לפגוע בחופש המחקר, הוא שכל חוקר נאלץ להתמודד לבדו מול הנהלת הארכיון: אין לו כל מידע על האופן שבו מתנהל הארכיון ועל האופן שבו נהגו בחוקרים אחרים שהגישו בקשות דומות לשלו. כיוון שכך גם אין באפשרותו לבקר את התשובות שהוא מקבל בדרך כלל בעל פה. לעומת זאת, טיפול מקביל במקרים של חוקרים שונים, יכול להעלות ממצאים מעניינים. הנה דוגמא:
במכתב מיום 14.8.2008 פנינו למנהלת ארכיון צה"ל, גב' מיכל צור, וביקשנו הבהרות לגבי סתירה בתשובות שהיא מסרה לשני חוקרים שונים, שממתינים זה זמן רב לקבל מעמד של "חוקר מורשה": בעוד שלחוקר אחד מסרה מנהלת הארכיון, שהוועדה המחליטה בבקשות להיות חוקר מורשה לא התכנסה מזה זמן רב. לעומת זאת, לחוקר אחר אמרה, שהוועדה דווקא התכנסה ואף המליצה לאשר את בקשתו, אלא שההמלצה טרם אושרה, תשובה לא הגיעה ממנהלת ארכיון צה"ל אלא מגנז המדינה.
מכתב הגנז מיום 18.8.2008 מלמד, שהמידע שמסרה מנהלת הארכיון לחוקרים היה לא מדויק: מסתבר שהועדה התכנסה עוד בחודש פברואר 2008 והחליטה לדחות את בקשתו
לקבלת מעמד של חוקר מורשה (כזכור, גב' צור מסרה לחוקר זה שהוועדה עדיין לא התכנסה). לגבי החוקר השני הוחלט לבקש חוות דעת נוספת (לחוקר זה מסרה גב' צור שהיתה כבר המלצה לקבל את בקשתו, אך עדיין דרוש אישור להמלצה).
במכתב מיום 8.9.2008 הצבענו על חוסר הדיוקים שנפלו בדבריה של מנהלת ארכיןן צה"ל. עוד הקשנו ושאלנו כיצד קורה, שחוקר אינו מקבל הודעה על החלטה בעניינו לפני חודשים רבים, ודרשנו שההחלטה תהיה מפורטת ומנומקת.

ועדת חוקר מורשה אינה פועלת בשל חילוקי דעות פנימיים ובינתיים עשרות בקשות ממתינות במשך חודשים
בהתכתבויות שניהלנו בחודשים ספט'-אוק' 2008 הסתבר לנו, שועדת חוקר מורשה, שאמורה לאשר את הבקשות שמגישים חוקרים אינה מתכנסת כמעט בגלל חילוקי דעות פנימיים. לאחר שהלנו על כך שחוקרים ממתינים תקופות ארוכות להחלטה בעניינם, גנז המדינה הודיע לנו (מכתב מיום 11.9.08), כי: "ועדת חוקר מורשה התכנסה לאחרונה באפריל 2008. מאז לא התכנסה בשל אי הסכמה על הרכבה." ואילו ממשרד הביטחון (מכתב מיום 7.10.08) נכתב כך: "אף מצידנו ייעשה מאמץ ולהשלים את הרכבת הוועדה ובעלי התפקידים והשלמת ההליך המנהלי של הבקשות התלויות ועומדות זמן רב".
ביום 15.1.09 פנתה האגודה במכתב לממונה החדשה על ארכיון צה"ל, גב' אילנה אלון, וביקשה לדעת מתי יסתיים הטיפול בקרוב למאה בקשות "חוקר מורשה", הממתינות להחלטה.

הנחיות פנימיות: קריטריונים לדיון בבקשה לקבלת מעמד "חוקר מורשה" וכללים לחשיפת חומר מוגבל
בעתירת גורנברג דרשנו, בין היתר, שארכיון צה"ל יפרסם את הנהלים המסדירים דיון בבקשה של "חוקר מורשה" ואת הכללים לחשיפת חומר ארכיוני מוגבל (ראו סעיפים 29-39 ו-98-102 לעתירה). לקראת הגשת התגובה הראשונה לעתירה פרסם משרד הביטחון כללים ל"חוקר מורשה" (ראו סעיף 5 לתגובת המדינה 31.5.2005). ההוראה פורסמה גם באתר ארכיון צה"ל: הוראת משרד הביטחון מס' 59.140 – טיפול בבקשת חוקר מורשה לעיון בחומר ארכיוני מוגבל.מאז עברו הכללים שינויים (להרחבה בעניין הכללים ל"חוקר מורשה" ול"חשיפת חומר ארכיוני").

גנזך המדינה, ארכיון צה"ל ויחידות הסמך הביטחוניות במשרד הביטחון
"ארכיון צה"ל" אינו אלא חטיבה בתוך גנזך המדינה. חוק הארכיונים אינו מכיר בקיומם של ארכיונים נפרדים בתוך גנזך המדינה. בפועל הקימה מערכת הביטחון ארכיון נפרד, וכך גם עשו יחידות הסמך במשרד ראש הממשלה כמו השב"כ והמוסד. מבחינה חוקית כל ה"ארכיונים" הללו כפופים לגנז המדינה. אלא שהתקנות, שהותקנו על ידי משרד ראש הממשלה, מקנות סמכויות רבות ליחידות הביטחוניות (המכונות "המפקיד") ואילו לגנז המדינה ייחדו בדרך כלל תפקיד של "יועץ" בלבד.
במהלך ההתדיינות בעתירת גורנברג הגישה המדינה מסמך, המכפיף באופן פורמאלי את ארכיון צה"ל לגנז המדינה. כאמור, הלכה למעשה, אין לכפיפות זו משמעות רבה.
המצב בארכיונים של יחידות הסמך במשרד הביטחון חמור עוד יותר. יחידות אלו פשוט מתעלמות מהוראות חוק הארכיונים. ראו, למשל, בעניין זה: דליה שחורי, הסודות הנצחיים של השב"כ, הארץ, 24.12.04.

עתירה בעניין ארכיונים "עצמאיים" של גופי הביטחון
התופעה של "ארכיונים עצמאיים" בניגוד לדין עומדת במרכזה של עתירה, שהגישו בחודש מאי 2007 העיתונאי ד"ר רונן ברגמן ו"ידיעות אחרונות" באמצעות משרד עורכי הדין ליבליך מוזר, ראו: בג"צ 4081/07 "ידיעות אחרונות" נ' גנזך המדינה. העתירה מביאה פרטים חשובים נוספים על המצב בארכיון צה"ל ובמגנזות של יחידות הביטחון האחרות.
בראשית 2008 הצטרפו לעתירה גם עיתון "הארץ" והעיתונאי יוסי מלמן (החלטה).

עתירה בעניין הצל"שים שהוענקו ללוחמי החווה הסינית ב-1973
בג"צ 3571/06 סא"ל (מיל) אבי ליאור נ' שר הביטחון. עתירה שהגישו קצינים במילואים, באמצעות עו"ד שמואל צאנג, בדרישה לקבל מעמד של "חוקר מורשה" ולאפשר להם עיון בכל החומר שעמד בפני הגורמים שהחליטו על הענקת עיטורים וציונים לשבח ללוחמים שהשתתפו בקרב על "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים. בעקבות הגשת העתירה החליט שר הביטחון להיעתר לדרישת העותרים. ראו עוד: יוסי מלמן, פרץ החליט: לוחמי החווה הסינית יוכלו לעיין בתיקי הקרבות מ-73' הארץ, 30.6.06

גנז המדינה הקודם ד"ר טוביה פרילינג על המצב בגנזך המדינה
יוסי מלמן, גנז המדינה המתפטר: 'רמת התיעוד – של העולם השלישי', הארץ, 17.6.03
דליה שחורי, בעולם השלישי המצב יותר טוב, הארץ, 24.12.2004.

רוב מכריע של החומר הארכיוני שעבר את תקופת ההגבלה טרם הועמד לעיון החוקרים: הממונה על ארכיון צה"ל מודה במחדלים החמורים של הארכיון
הממונה על ארכיון צה"ל, גב' מיכל צור, "חשיפת חומר בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון", עוצמת המידע – הארץ, מרץ 2008, באדיבות המחלקה המסחרית של עיתון "הארץ"
"עדיין לא הצלחנו לחשוף את כל התיקים מהשנים 1948-1956, שאנו חייבים, על פי חוק, בחשיפתם". תיאור זה מעניק משמעות חדשה למונח "לשון המעטה": על פי עדות ארכיון צה"ל "נפתחו עד כה לעיון הציבור רק כ-20,000 תיקים מהשנים 1947-1956". 20 שנה לאחר שניתנה הוראה לחשוף את התיקים מהתקופה 1948-1956 מתוך כוונה "לקצר את תקופת החיסיון של התיעוד" ל-30 שנה נחשפה רק כעשירית מהתיקים שיש להעמיד לעיון הציבור. ולפי נתונים, שמסר הארכיון על קצב החשיפה שהוא מנהל, ניתן לצפות שחשיפת התיקים מהתקופה האמורה תסתיים לקראת אמצע המאה ה-21 (לפרטים נוספים, ראו סעיפים 51-67 לתגובה שהוגשנו ביום 13.12.2007 במסגרת הדיון בעתירת גורנברג).
עוד כותבת מנהלת הארכיון: "מערכת הביטחון אינה יכולה להקדיש מזמנה בהתאם ללוחות הזמנים המתאימים לארכיון ולמעיינים ? לצערי המשאבים שהוקצו עבור חשיפת תיעוד בארכיון צה"ל אינם מספיקים? ריבוי הפניות לקבלת מעמד של 'חוקר מורשה' מסיט את צוות החשיפה משגרת עבודתו ? חשיפת התיעוד שהחוק מורה על חשיפתו בתום חמישים שנה להיווצרותו? יתר על כן, צוות החשיפה בארכיון צה"ל משרת גם את מערכת הביטחון, שמהווה לקוח 'כבד מאוד' של הארכיון ? שינוי משמעותי בחשיפת התיעוד בארכיון צה"ל יכול לחול רק אם יוקצו משאבים נוספים לחשיפה."
הניסוח העדין הזה של מנהלת הארכיון מטשטשים את מצב הדברים לאשורו: החשיפה האיטית ומכשולים ביורוקרטיים נוספים, שמקשים על עבודת החוקרים, כמו גם המחסור במשאבים, שבו תולה הארכון את המצב הבלתי נסבל, הוא פרי החלטה מודעת של משרד הביטחון, שמתייחס אל ארכיון צה"ל בראש וראשונה כאל מגנזה ואינו טורח להקצות את
המשאבים הדרושים לו כדי למלא את ייעודו כארכיון. (ראו בסעיף 4 למכתבנו מיום 10.11.08).

במכתב שהפנינו ביום 15.1.09 לממונה החדשה על הארכיון, גב' אילנה אלון, ביקשנו לדעת האם בתקציב השנה הבאה הוקצו לארכיון המשאבים הנדרשים ל"שינוי משמעותי" בקצב החשיפה, ומתי ? על פי תוכניות העבודה של הארכיון – צפויה להסתיים חשיפתם של התיקים שעברו את תקופת ההגבלה, דהיינו מסמכים שנוצרו עד לשנת 1959.

מבקר המדינה על ארכיון צה"ל
בעשור האחרון פרסם מבקר המדינה כבר פעמיים דברים חריפים ביותר על התנהלותו של ארכיון צה"ל ועל האופן שבו הוא פוגע בחופש המחקר ובזכות הציבור לדעת. "
עולה החשש" כתב המבקר, "שהעיקרון שלפיו פועל צוות החשיפה, הוא שלא לחשוף מסמכים אלא אם אין ברירה – עיקרון מנוגד לזה שלפיו הוא אמור לפעול." קראו עוד

עורך "מערכות" לשעבר – כדי לעיין בחומר חסוי צריך להיות "מאנשי שלומנו"
בדיון שהתקיים ביום 17.1.2005 בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שאל יו"ר הוועדה את ד"ר אביתר בן צדף, מה מבחני הגישה לחומר חסוי (באותו עניין דובר על חומר חסוי של ועדות חקירה). בן צדף, שהיה במשך שנים איש מערכת הביטחון ועורך כתב העת "מערכות", ענה ללא כחל ושרק: "להיות מאנשי שלומנו. הייתי עורך עיתון 'מערכות'. במסגרת הזאת קיבלתי את זה. אם לא הייתי עורך עיתון 'מערכות' לא הייתי מקבל".

הפרוטוקולים של ועדת אגרנט ולקחי העבר
רשימה בעקבות פרסום הפרוטוקולים של ועדת אגרנט ובעקבות כתבה של תום שגב: "ההפתעה היחידה היא בעיתוי" הארץ 8.10.2008

קישורים נוספים
חוק הארכיונים ותקנות הארכיונים באתר גנזך המדינה
אתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
אתר גנזך המדינה
משרד הביטחון, דו"ח חופש המידע לשנת 2006 (ראו עמ' 152 ואילך)