27 ביולי 2008
לכבוד
מר ישי יודקביץ', עו"ד
לשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון
משרד הביטחון
תל-אביב 61909
שלום רב,
הנדון: ד"ר ס' – בקשה לעיון בחומר ארכיוני
מכתבי אל גב' מיכל צור מיום 16.7.2008
תשובתך: יועמ"ש-15313-200708 מיום 21.7.2008
1. במכתבי שבסימוכין העליתי שלוש טענות מרכזיות כלפי ארכיון צה"ל. אחת הטענות אכן נגעה לזכותו של מרשי ושל כל חוקר לעיין ברשימות קטלוגיות ולבור לו את התיקים שבהם הוא מבקש לעיין. בעניין זה אני שמח לגלות שנפלה אי הבנה, ושלאחר משלוח מכתבי ד"ר ס' אכן זומן לארכיון כדי לעיין ברשימות.
2. לגבי שתי הטענות הנוספות שהעליתי במכתבי, אני חולק ומשתומם על דבריך שלפיהם הן "תלויות ועומדות בבג"צ ושם תענה".
3. אחת הטענות הנוספות שהעליתי במכתבי, נגעה למשך הזמן הארוך שממתין ד"ר ס' לאישור בקשתו לקבלת מעמד של חוקר מורשה. אכן, העתירה התלויה ועומדת בעניינו של גורנברג (בג"צ 2467/05) דרשה, בין היתר, לבטל את המעמד של חוקר מורשה, אך לא התייחסה למשך הזמן שבו נבחנת בקשה לקבלת מעמד כאמור. בענייננו, כשהלין ד"ר ס' על שבעת חודשי ההמתנה שחלפו מאז הגיש את בקשתו, השיבה לו גב' מיכל צור, שחוק הארכיונים לא קצב זמן לטיפול בבקשות מעין אלה. ככל שאתה עומד מאחורי טענה זו וסבור, שהיא ראויה להתברר בפני בג"צ, אנא הודע לי זאת ואני אשקול את צעדיי בהתאם. בכל מקרה אחר, אנא הנחה את מרשיך לזרז את הטיפול בבקשות כאמור.
4. טענה נוספת שהעליתי במכתבי, נגעה לחובת הארכיון להעמיד לרשות הציבור מסמכים, שעברו את תקופת ההגבלה, ולמצער – להעמידם לעיונו של מבקש זמן קצר לאחר שביקש לעיין בהם. גם בעניין זה איני ממתין לסעד כלשהו במסגרת הדיון בעתירת גורנברג, שהתייחסה, כזכור, למסמכים שטרם עברו את תקופת ההגבלה. וגם כאן הייתי שמח לקבל התייחסות עניינית להנמקה שעליה ביססתי את טענתי זו, אבל אתה בחרת להפנות אותי לבג"צ, וכדבריך – "שם תיענה".
5. במשטר דמוקרטי ותקין קיימת הנחה, שהרשויות מתייחסות באופן ענייני ומנומק לבקשות שמופנות אליהן, ולא פוטרות את עצמן בהפניית האזרח לרשות השופטת. כאמור איני מצפה לפתרון הבעיה במסגרת עתירת גורנברג, ואולם, ככל שגישתך זו תמשיך להנחות את ארכיון צה"ל בסוגיה זו, אני מניח שהבעיה תשוב ותתעורר במקרים נוספים, ואז אשתדל להעלותה לדיון בפני גורמים שונים לרבות בג"צ.
6. למקרא תשובתך המפנה אותי לקבל מענה מבג"צ, לא יכולתי שלא להיזכר באחד משרי הפנים, שענה על טרוניה, שהופנתה אליו, כך: "איני רואה מה עניין יכול להיות כאן לעורך דין אלא אם אתה מופיע בבג"צ: אך גם אז עליך לפנות לא אלי, אלא למשפט" (בג"צ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, פ"ד יב 1493, 1502). והשופט זילברג משתומם, חוזר על הדברים (שם, 1510) ואומר: "מכתב זה קשה להולמו"?
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ'וק, עו"ד
