הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011
מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה קבועה את ההוראות לשעת חירום בתחום המאבק בטרור. במקום לאמץ נורמות מידתיות המתאימות למדינה דמוקרטית במאה ה-21, ההצעה מבקשת להנציח ו"לנרמל" את אותם ההסדרים הקבועים כיום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדרקוניות מתקופת המנדט הבריטי, על ידי עיגונם בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. בכך נגרם נזק קשה ובלתי הפיך למצב זכויות האדם בישראל, נזק אשר עלול להיות בבחינת בכייה לדורות.
האגודה לזכויות האזרח בישראל מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור, ובחובתה של המדינה להגן על אזרחיה ותושביה מפני מעשי אלימות קשים. יחד עם זאת, דווקא בשל היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, עליה להיאבק בטרור באופן העולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד וזכויות היסוד המהוות את הבסיס לקיומה כמדינה דמוקרטית.
בין ההסדרים הפוגעניים הכלולים בהצעת החוק (ויודגש כי אלה רק חלק מהבעיות הקשות, שההצעה מעוררת):
- מעצר מינהלי וצווי הגבלה – עיגון הסמכות האנטי-דמוקרטית לעצור אנשים במעצר מינהלי ולהגביל חופש התנועה שלהם בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל;
- שימוש נרחב בחומר חסוי בהליכים מגוונים – החל ממעצר מינהלי ועד הליך ההכרזה על "ארגון טרור" והליכים לחילוט רכוש;
- הגדרות רחבות וגורפות למושגים כגון – "ארגון טרור", "חבר בארגון טרור" ו"מעשה טרור;
- עיגון סמכויות דרקוניות לחקירת חשודים בעבירות ביטחון, העלולים לאפשר שימוש באמצעי חקירה פסולים ולהביא להרשעת חפים מפשע;
- קביעת עבירות פליליות דרקוניות, הפוגעות מעבר לנדרש בחופש הביטוי;
- קביעת הסדרים, הסוטים מעקרונות בסיסיים של המשפט הפלילי .
הצעת החוק קובעת הסדרים רחבים וגורפים, המרחיבים את המעגל הפלילי באופן בלתי סביר ועלולים להפוך אנשים וארגונים שומרי חוק, שאין בינם לבין טרור ולא כלום, ל"טרוריסטים". היא נותנת בידי הרשות המבצעת סמכויות דרקוניות ובלתי מבוקרות לנקוט צעדים חריפים נגד בני אדם ונגד ארגונים ללא משפט, על סמך חשדות בלבד, ומבלי להעניק את הערובות המינימאליות להגנה על זכויותיהם. בכך פותחת הצעת החוק גם פתח עצום להתערבות פסולה מצד המדינה בשיח הפוליטי ובחופש ההתאגדות של האזרח. האגודה לזכויות האזרח הגישה את הערותיה לתזכיר החוק וממשיכה בהתנגדותה להצעת החוק העלולה להביא לפגיעה קשה בזכויות יסוד חוקתיות של הפרט.
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18 והוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-19. היא נדונה בוועדת החוקה בהכנה לקריאה שנייה ושלישית החל מה-17.2.2014. החוק עבר בקריאה שניה ושלישית ב-15.6.2016.
הצבעה בקריאה ראשונה מאתר הכנסת
כל הליכי החקיקה של החוק במאגר החקיקה באתר הכנסת
עמדת האגודה:
עמדת האגודה לזכויות האזרח, פברואר 2014 (נוסח מקוצר)
פניית האגודה לשרת המשפטים ולוועדת השרים לחקיקה, יוני 2013
הערות האגודה לתזכיר החוק (מקוצר), יולי 2011
הערות האגודה לתזכיר החוק (מלא), יולי 2010
הערות האגודה על תזכיר חוק בעניין עצורים החשודים בעבירות ביטחון, מאי 2010
הודעות לעיתונות:
חוק הטרור: חקיקת חירום לא דמוקרטית הופכת לחקיקה של קבע, אוגוסט 2011
חוק הטרור ינציח פרקטיקות של מעצרים מינהליים ושימוש בחומר חסוי, מרץ 2011
קישורים:
רום ליאור, הייעוץ המשפטי לו. חוק חוקה ומשפט: "חוק הטרור" קיצוני מדי, גלי צה"ל, 14.12.15
