בסוף מרץ 2003 פרסמה האגודה נייר עמדה המפרט את הסתייגויותיה מ"התוכנית הכלכלית החדשה" שהציג שר האוצר בנימין נתניהו. התוכנית פוגעת בזכויותיהן החברתיות-כלכליות של השכבות המוחלשות ושכבות הביניים. נייר העמדה, המבוסס על 174 עמודי התכנית הכלכלית, הופץ בתקשורת והועבר לחברי הכנסת, על מנת להעניק קווים כללים לעיקרי הפגיעות הגלומות בתכנית. כמו כן הועבר המסמך לפורום הארגונים החברתיים על מנת לשמש בסיס לתקיפת הפגיעה בזכויות. ב- 10.4.03 פורסם נייר העמדה המעודכן שלהלן.
המסמך נכתב בסיוע אמיר טנא.
הסתייגויות עיקריות מ"תוכנית ההבראה למשק הישראלי"
עמדת האגודה לזכויות האזרח בישראל
להלן הסתייגויותינו העיקריות מתוכנית ההבראה למשק הישראלי, כפי שהיא מתפרסמת באתר האינטרנט של משרד האוצר. הסתיגויות אלה באות בנוסף לביקורת על הפגיעה הקשה בהליך הדמוקרטי, המתבטאת בהליך חקיקה חפוז, נטול ביקורת מושכלת על השלכותיה של החקיקה.
העלאת גיל הזכאות לקבלת קצבאות זקנה
(עמ` 39 סעיף 2)
כיום זכאים לקצבה מוחלטת (שאינה מותנית בהכנסה) גברים מגיל 70 ונשים מגיל 65, בתכנית מוצע להעלות את גיל הזכאות ל- 70 לנשים וגברים כאחד. להשלמת הכנסה (המותנית בהכנסה נמוכה), מעבר לקצבת הזקנה זכאים גברים מגיל 65, ונשים מגיל 60. החל מיום 1.1.2004 מוצע להעלות את גיל הזכאות ל- 67 לנשים וגברים כאחד. (העלאה של 7 שנים לנשים ושנתיים לגברים). צעד זה ימנע קצבת זקנה מקשישים עד גיל 67 ויעמיד קשישים רבים במצב של העדר אמצעים ועלול לאלצם להסתמך על גמלאות אחרות של הביטוח הלאומי כהבטחת הכנסה ודמי אבטלה.
פגיעה בקשישים המקבלים שירותי סיעוד באמצעות עובד זר
(עמ` 87 סעיף 1)
על-פי התוכנית, קשיש המקבל את שירותי הסיעוד מעובד זר יהיה זכאי לגמלה בשיעור נמוך יותר מזה המגיע לו בהתאם לתלותו. קשיש המעסיק עובד זר יהיה זכאי לגמלה המזכה ב- 3.5-5.5 שעות טיפול, פחות מקשיש המקבל שירותי סעד מעובד ישראלי. למעשה, מוצע להתנות את קבלת הקצבה בעובד הנותן את שירותי הסיעוד ולא במצב הקשיש הזקוק לסיעוד. בכל מקרה, התשלום המוגדל לא יפצה את הקשיש הנזקק ומשפחתו על עלותו הגבוהה של עובד ישראלי וספק אם ירחיב את פוטנציאל התעסוקה במשק. פגיעה זו תחול רק על קשישים הזכאים לסיוע מכח חוק הסיעוד, כאשר קשישים אחרים (בד"כ בעלי הכנסות גבוהות יותר) יורשו להעסיק עובד זר ללא "אגרה או מס".
צמצום האפשרות להגיש בקשה חוזרת לקבלת גמלת סיעוד
(עמ` 87 סעיף 2)
מי שנדחתה בקשתו לקבל גמלה, יוכל להגישה שנית רק כעבור שנה ממועד הגשת התביעה הקודמת. זוהי פגיעה בזכות הגישה לערכאות של זכאים לגימלת סיעוד שנדחו מסיבות שונות, זוהי קביעה שרירותית המתעלמת ממצב בו ישנה התדרדרות במצבו של הקשיש.
אי עדכון גמלאות עד 31/12/06 (עמ` 161 סעיף 2-3)
על פי נתוני המוסד לביטוח הלאומי המשמעות היא כי קצבאות הזקנה ישחקו בשיעור של 12.5% ביחס לשכר הממוצע במשק.
ביטול פטור ממס בריאות לעקרות בית (עמ` 125)
כיום עקרות בית נשואות אינן משלמות מס בריאות. בתוכנית מומלץ לקבוע כי ישלמו את המינימום הקבוע בחוק. המלצה זו בעייתית לאור העובדה כי עקרות בית אינן משתכרות בעבור עבודתן בבית והן נעדרות הכנסה פנויה. הדבר פוגע בעיקר בשכבות המוחלשות, בהן אחוז עקרות הבית גבוה באופן יחסי לשאר האוכלוסיה.
ביטול מענק לידה (עמ` 158 סעיף 2)
מענק לידה, על סך 1,354 ש"ח, יינתן רק עבור הילד הראשון, ולא עבור ילדים נוספים כפי שהיה עד כה. על פי נתוני הביטוח הלאומי, מתוך 135,000 לידות, 29% הן לידות ראשונות, משמע, עבור 71% מהלידות לא יינתן מענק.
ציבור העובדים (ובעיקר ציבור העובדות)
פגיעה בשכר בשירות הציבורי (עמ` 10-11)
מוצע להפחית את שכר הבסיס ב- 6.5% לכל מי שמשתכר עד השכר הממוצע במשק (כ- 7,000 ש"ח) וב- 11% לכל מי שמשתכר עד 14,000 ש"ח. כמו כן מוצע להפחית לכלל העובדים הטבות נלוות בשיעור של 15%. על פי נתוני מרכז אדוה, מחצית מכלל הנשים העובדות בישראל מועסקות בשירות הציבורי, והן מהוות שני שלישים מהמועסקים בענף זה, לפיכך עיקר הפגיעה בשירות הציבורי הינה בנשים. יש לציין כי מרבית פגיעה זו מתוכננת באמצעות חקיקה שתעקוף את הסכמי העבודה במשק.
פיטורין של 8% מהעובדים במגזר הציבורי (עמוד 11)
כאמור, שני שלישים מהמועסקות במגזר הציבורי הינן נשים. המשמעות המעשית הינה פיטורין של נשים, שלנוכח המצב במשק סביר להניח כי לא ימצאו מקום עבודה חלופי ויאלצו להסתמך על קצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן, מאחר שתנאי העבודה של נשים במגזר הציבורי טובים יותר מאשר במגזר העסקי, הרי בנוסף צפוי הקיצוץ הנוכחי להגדיל את פערי השכר בין גברים לנשים במשק.
עובדי כח אדם (עמ` 16)
השוואת תנאים – במקור נחקק חוק המשווה את תנאיהם של עובדי כח אדם לתנאיהם של עובדים בפועל של המעסיק לאחר 9 חודשי עבודה. החוק הוקפא במסגרת חוק ההסדרים, עתה מציעים "להחיותו", אולם במקום 9 חודשים, ידרשו שנתיים כדי להפוך לעובדים של המעסיק. זו פגיעה ברציונל של החוק, שבא להיטיב עם עובדי כח אדם, שעד כה זכו להגנה מועטה על זכויותיהם הסוציאליות. דרישת השנתיים מרוקנת את רציונל החוק מתוכן, ובפועל מעודדת העסקת עובדים דרך חברות כח אדם. סביר להניח כי חלק נכבד מציבור המפוטרים יחזור לשוק התעסוקה דרך חברות כח אדם, כשהוא משולל זכויות סוציאליות.
העלאת גיל הפרישה לפנסיה (עמ` 39-40)
מוצע להעלות את גיל הפרישה לפנסיה, באופן הדרגתי, ל- 67 (כיום: 65 לגברים ו- 60 לנשים). צעד זה יפגע בעיקר בנשים. נשים מופלות לרעה בשוק העבודה לאורך כל השנים: ברמת השכר, באפשרויות קידום החסומות בפניהן, וכד`. נסיון לתקן עיוותים אלה מוצא מקומו בגיל פרישה, המזכה כיום את הנשים ביציאה מוקדמת יותר לפנסיה מזו של הגברים, ובקבלה של קצבת זקנה מגיל צעיר יותר יחסית לעמיתיהן הגברים. שיעור הנשים העובדות מעל גיל 54 הוא כיום כ- 35% בלבד (בהשוואה ל- 65% מהגברים). העלאת גיל הפרישה לנשים בשבע שנים, פירושו שנשים רבות תחיינה ללא קצבת זקנה במשך שנים רבות יותר, עד לקבלת זכאותן לפנסיה ו/או לקבלה של קצבת זקנה. על פי נתוני מרכז אדווה, כ- 60% מהנשים העובדות משתכרות עד שכר מינימום, והשכר הממוצע של נשים עומד על כ- 60% מהשכר הממוצע של גברים. לאור המיתון הכלכלי במשק, והשפל בשוק העבודה ניתן להעריך כי סיכוייהן למצוא עבודה חדשה קלושים ביותר. לפיכך, משמעות השינוי היא כי נשים, אשר זכאיות לתשלומי פנסיה, יהיו זכאיות רק לחלק זעום מהפנסיה, כיוון, שהן לא תממשנה את כל שנות העבודה עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק. על מנת לקיים עצמן, הן תאלצנה להסתמך על השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, או לחיות ללא תנאים מינימליים של חיים בכבוד.
פגיעה במקבלי הבטחת הכנסה וגמלאות הביטוח הלאומי
צמצום זכאות לדמי אבטלה (עמ` 158)
הגבלה על זכאות לדמי אבטלה למי שמשתכר בסכום נמוך וביטול הזכאות לדמי אבטלה לסטודנטים. פגיעה נוספת במשתכרים שכר נמוך.
הקפאה – אי עדכון והמשך הפחתת גמלאות הבטחת הכנסה ודמי אבטלה עד 31.12.06 (עמ` 161)
בהמשך להפחתת הקצבאות ב 4%, במסגרת חוקי החירום הכלכליים בשנה החולפת מובילים את מגמת שחיקת כח הקניה של הקצבאות.
ביטול הצמדת גמלאות הביטוח הלאומי לשכר הממוצע (עמ` 161)
תחת זאת – הצמדת הגמלאות למדד. מדיניות ההצמדה לשכר הממוצע אומצה בשנות השבעים, על רקע השחיקה המתמשכת ברמת הקצבאות. למדיניות ההצמדה היה תפקיד מכריע בצמצום העוני והפערים בהכנסה או במניעת התרחבותם בעיתות מצוקה. על פי נייר עמדה של הבטוח הלאומי : "במידה והצעה זו תאושר על ידי הכנסת, נהיה עדים לנסיגה תלולה ברמת החיים של מקבלי הגמלאות ביחס לזו של כלל האוכלוסיה ולהתרחבות מימדי העוני והפערים הכלכלים".
קיצוץ בגובה קצבאות הילדים (עמ` 89)
השוואת גובה קצבאות הילדים, לכל הילדים במשפחה, והעמדת גובה הקצבה על 144 ש"ח לכל ילד. כמפורט בדברי ההסבר, מחקרים מראים כי ההוצאה השולית בגין כל ילד נוסף במשפחה הולכת ויורדת, מכאן ראוי היה להסיק כי הקצבה צריכה להיות גבוהה יותר בעבור הילד הראשון ואחר כך לרדת בהדרגה. בנוסף, גובה הקצבה אמור לממש את תכליתה- סיוע לילדים. ישנו חשש כי קצבה בגובה 144 ש"ח לילד אינה מקיימת תכלית זו.
הגנה מפני עברייני מין (עמ` 169 סעיף 7)
מוצע לדחות בשנתיים את החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים.
חקירה ילדים על-ידי חוקרי ילדים
(עמ` 169 סעיף 10)
מוצע לדחות בשלוש שנים את תחולת סעיף בחוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים) התשט"ו-1956 הקובע כי ילדים שהיו עדים או קרבנות של עברות אלימות חמורה בתוך משפחתם יחקרו על ידי חוקרי ילדים. חוקרי ילדים הינם קציני מבחן לנוער במשרד העבודה והרווחה. אם לא יוחל החוק, יחקרו ילדים אלה, הנמצאים במצב פגיע, על ידי חוקרי נוער, שהם שוטרי משטרת ישראל, שאינם מתמחים בחקירות ילדים.
פגיעה קשה בזכויותיהם הכלכליות של אנשים עם מוגבלות
ביטול הטבות מס לנכים זמניים (עמ` 103)
נכה שנכותו נקבעה לפחות מ- 12 חודשים לא יהיה זכאי להטבות המס.
הפחתת התשלומים לנכי עבודה (עמ` 158 סעיף 1)
על-פי התוכנית יופחתו התשלומים לנכי עבודה ולתלויים בהם ב- 10%, וזאת בנוסף להחלת הקיצוץ בגובה של 4% שנעשה ביולי 2002.
גמלאות הביטוח הלאומי לא יעודכנו עד 31/12/06
(עמ` 161 סעיפים 2-3)
גמלאות נכות (כולל גמלאות ניידות והטבות אחרות המפורטות בסעיף 2(ג)) לא יעודכנו, אלא אם המדד יעלה ביותר מ- 5%, ואז יעודכנו בשיעור עליית המדד תוך הפחתת שיעור קבוע.
ביטול בפועל של "חוק השילוב" (עמ` 170 סעיף 13)
חוק השילוב קובע את זכותם של ילדים עם מוגבלויות לקבל מענה לצרכיהם גם בבתי ספר רגילים. קודם לחקיקת החוק, ניתן היה לקבל מענה זה רק במסגרת בתי ספר מיוחדים לילדים עם מוגבלויות. ההצעה לצמצם את החוק תפגע בשוויונם המהותי של ילדים עם מוגבלויות, שכן תמנע את שילובם בבתי ספר "רגילים".
אי עדכון סל הבריאות (עמ` 123)
מוצע כי סל שירותי הבריאות לא יעודכן עוד מדי שנה. המשמעות הינה כי משפחות יאלצו לממן שירותים מכיסן – פגיעה בעיקר בשכבות המוחלשות שלא יוכלו לממן שירותים אלה.
צמצום מספר מיטות האשפוז (עמ` 118 סעיף 1)
התכנית מציעה לצמצם את מספר מיטות האשפוז על מנת להפחית את הוצאות בתי החולים. על פי דברי ההסבר, מדובר על מחלקות, שבהן ממילא התפוסה הינה קטנה. נראה כי אם מדובר בהתייעלות רצוי להעביר את התקנים הללו למחלקות עמוסות יותר ולא לקצץ בתקנים של מיטות ובזכותם לבריאות של החולים.
הקפאת תוכנית לפיתוח 110 מיטות אשפוז נוספות
(עמ` 121 סעיף 1)
מוצע להקפיא את התוכנית עד 1.1.05. בדברי ההסבר מפורט כי הרעיון הוא לעודד אשפוז בבית החולה. זהו רעיון מבורך אולם הקפאה ללא הקצאת משאבים למערך אשפוז ביתי, עלולה להביא למצב בו חולים שראוי לאשפזם ישוחררו לביתם רק בשל מחסור במיטות וזאת תוך כדי פגיעה בזכותם לבריאות.
העברת בתי חולים גריאטריים ממשלתיים לסקטור הפרטי והציבורי (עמ` 122)
ההפרטה צריכה להיות מלווה בפיקוח של משרד הבריאות על מנת שלא תפגע זכותם לבריאות של קשישים המאושפזים בבתי חולים אלה.
העברת טיפות חלב לקופות חולים (עמ` 123)
טיפות חלב הינן שירות מניעתי קהילתי, שייחודו בנגישותו לקהל ההורים והתינוקות. סגירת טיפות החלב, תקשה על הנגישות ותאלץ הורים להגיע לקופות חולים, שיכולות להיות רחוקות יותר, וכן עלולה לחשוף את התינוקות למחלות שונות. ישנו חשש לפגיעה באיכות השירות.
ביטול הנחות במס בריאות על רקע סוציו-אקונומי
(עמ` 159 סעיף 7)
ההנחות והפטורים קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בסעיף 8(א1)(2)(ג), כאשר הם על רקע מצב סוציו-אקונומי. כעת מוצע לבטל גם את הפטור למקבלי הבטחת הכנסה, לקשישים ולעולים חדשים. זוהי פגיעה מובהקת נוספת בשכבות המוחלשות.
ביטול הנחות ברכישת תרופות המצויות בסל הבריאות
(עמ` 169, סעיף 8)
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס` 12) התשס"א-2001, נקבע כי אזרח ותיק ועולה חדש במשך 3 שנים, שמשתלמת להם גימלת הבטחת הכנסה יהיו זכאים להנחה של 75% ברכישת תרופות המצויות בסל הבריאות. הצעת הביטול תפגע בחולים שהם חסרי יכולת כלכלית ותגרום למצב בו לא יוכלו לרכוש תרופות.
ביטול ההפחתה בשכר הלימוד באוניברסיטאות
(עמ` 130)
בינואר 2001 הופחת שכר הלימוד ב- 14%, בשנת 2002 הופחת בעוד 3%, וזאת מתוך מגמה להגיע להפחתה של 50% משכר הלימוד. בתוכנית מוצע ביטול ההפחתות שניתנו והחזרת המצב לקדמותו. פגיעה בזכות לחינוך, שתפגע בעיקר בשכבות המוחלשות.
הפחתת תקציב ממינהל הסטודנטים (עמ` 135)
הפחתת תקציב של 120 מליון ש"ח, המיועד בעיקר לעולים חדשים
ביטול השתתפות במימון ספריות ציבוריות
(עמ` 169 סעיף 5)
ביטול סעיפים המעניקים השתתפות ממשלה בשיעור של 50% בהוצאות אחזקה שוטפות של ספריות ובהקמת ספריות חדשות. ביטול ההשתתפות כאמור תמנע הקמתן של ספריות חדשות ועלולה לגרום לסגירתן של ספריות קיימות, דבר שיפגע בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, ובזכותן לנגישות לספרים מכוח הזכות לחינוך.
דחייה בשנתיים של חוק חינוך חינם התשס"א-2001
(עמ` 169 סעיף 11(א))
החוק מטיל על הממשלה חובה לספק חינוך חינם לילדים חולים השוהים בביתם או בבתי חולים מעל תקופה של 21 יום. דחייתו משמעותה פגיעה בתלמידים חולים.
דחייה בשנתיים של חוק השאלת ספרי לימוד התשס"א-2000
(עמ` 170 סעיף 11(ב))
החוק מאפשר לאותם בתי ספר שהורי הילדים בהם יבחרו בכך, לקיים מערכת של החלפה והשאלה של ספרים בין התלמידים. קניית ספרים חדשים לבית הספר היא נטל כלכלי כבד על ההורים. מטרת החוק היא להוזיל במידה ניכרת את עלויות רכישת הספרים. החוק נחקק בשנת 2000 אולם בעבר יישומו נדחה. זוהי פגיעה בציבור התלמידים בכלל ובתלמידים ממשפחות חסרות יכולת כלכלית בפרט.
ביטול המענקים לרכישת דירה (עמ` 138 סעיפים 1-2)
כל המענקים לזכאי משרד השיכון הניתנים כיום לרכישת דירה, לרבות מענקי מקום, זכאות אישית לחסרי דירה ומענקי פיתוח יבוטלו ויהפכו להלוואות על-פי אותם הקריטריונים. המשמעות הינה החזרים חודשיים גדולים יותר, שרבים, ובהם זוגות צעירים ומעוטי יכולת, יתקשו לעמוד בהם.
קידום הפרטת בתי-הסוהר (עמ` 143)
התוכנית מציעה להטיל על השר לביטחון פנים ועל שר האוצר לפעול לבניית מתקני כליאה חדשים, אשר יוקמו וינוהלו בידי יזמים פרטיים. עוד מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר ]נוסח חדש[, התשל"ב-1971, כדי לאפשר ליזמים הפרטיים להפעיל סמכויות שלטוניות לשם ביצוע תפקידם. העברת ניהול בתי סוהר לגורמים פרטיים, הפועלים בראש ובראשונה על פי שיקולים כלכליים של רווח והפסד, עלולה להביא לפגיעה חמורה בזכויות האדם הבסיסיות של האסיר במדינת ישראל, ולכרסום משמעותי ברמת השירותים הבסיסיים הניתנים לאסירים. אחד הגורמים העיקריים לעומס במתקני הכליאה הקיימים הוא המספר הגדול של העצורים במדינת ישראל. מן הראוי להתמודד עם בעיית העומס על ידי צמצום מספר העצורים, ולא רק על ידי בניית מתקנים חדשים.
הרחבת רשימת עבירות הפשע החמור הנדונות בפני דן יחיד
(עמ` 156)
התוכנית מציעה לתקן את חוק בתי המשפט, על מנת להרחיב את רשימת עבירות הפשע החמור, הנדונות בפני שופט יחיד. תיקון זה עלול לפגוע באיכות ההליך השיפוטי במדינת ישראל ובזכות הנאשם להליך הוגן וראוי. הוא עלול להגביר את הסיכון להכרעות מוטעות, עיוותי דין, ואף הרשעת נאשמים חפים מפשע.
דחיית תחילתו של "חוק היידוע" עד שנת 2006
(עמ` 169 סעיף 3)
החוק מחייב את רשויות התביעה ליידע חשוד בפשע על קבלת החומר. על פי החוק החשוד רשאי לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום. עתה מוצע לדחות את תחולתו.
דחיית יישום חוק זכויות נפגעי עבירה
(עמ` 169 סעיף 6)
החוק קובע זכויות לנפגעי עבירה בדבר קבלת מידע מהמשטרה, שחרור חשוד וכד`, וכמו כן קובע הגנות מפני החשוד. בתכנית מוצע לדחות את יישום החוק בשנתיים. חוק זה מהווה התקדמות במדיניות כלפי נפגעי העבירה, ודחייתו תסיג לאחור התקדמות זו
