ביטול פקודת העיתונות - האגודה לזכויות האזרח בישראל

בג״ץ 6175/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים

עו"ד: דן יקיר

ביום 15.9.2014 הגישו האגודה לזכויות האזרח ואעלאם – מרכז התקשורת לקהילה הערבית פלסטינית עתירה לבג"ץ לביטול פקודת העיתונות, 1933 ותקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 שמתייחסות להוצאת עיתון. זאת בעקבות שתי עתירות לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח ב-1996 וב-2002 בנושא. העתירה משנת 2002 נמחקה לאחר שמשרד הפנים התחייב להגיש הצעת חוק עיתונות חדש, ובג"ץ חייב אותו לדווח לאגודה לזכויות האזרח על כל שימוש בסמכויות לפי פקודת העיתונות עד שתבוטל. הצעת החוק שהוגשה לכנסת נתקלה בהתנגדות מצד בעלי העיתונים הגדולים וקידומה הוקפא.

פקודת העיתונות משנת 1933 קובעת, שאין להדפיס עיתון בלי קבלת רישיון מאת הממונה על המחוז במשרד הפנים. תנאי קבלת הרישיון הם, בין השאר, כי על עורך העיתון להיות בעל תעודת בגרות, מעל גיל 25, ללא עבר פלילי או שלילת רישיון כעו"ד או כרופא. דרישות הרישיון מגבילות את הכניסה לתחום העיסוק בהוצאה לאור של עיתונים, שכן הן מציבות תנאים שבלי למלאם אין אפשרות להוציא עיתון בישראל. במקצועות כגון רפואה או עריכת דין נדרש הרישיון כדי להבטיח שלא ייגרם נזק למטופל או ללקוח, אך העיתונות מעצם טיבה משמיעה קולות רבים ומבטאת הלכי רוח ודעות שונות ומגוונות. לכן פוגעת הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות לא רק בזכותו של הפרט לחופש העיסוק, אלא בטובת החברה בכלל.

פקודת העיתונות אף מסמיכה את שר הפנים להפסיק את פרסום העיתון לכל תקופה שימצא לנכון, אם הוא מפרסם דבר העשוי לדעתו לסכן את שלום הציבור, או ידיעות שקר, שיש בהן לדעתו, לעורר בהלה או ייאוש, וזאת ללא התראה מוקדמת לפני הסגירה (זו הסמכות שנדונה בבג"ץ קול העם בשנת 1953). בנוסף לכך פקודת העיתונות כוללת הוראות לגבי בתי דפוס: נקבע כי אין להחזיק בתי דפוס ללא רישיון מאת הממונה על המחוז. לפיכך מכוונת העתירה גם נגד הרישוי על בתי הדפוס ודורשת לבטל רישוי זה.

תקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מרחיבה את סמכויות פקודת העיתונות המקורית, וקובעת ששיקול הדעת המוחלט באשר למתן ההיתרים להוצאת עיתונים לאור או סגירתם נתון בידי הממונה על המחוז במשרד הפנים. הממונה רשאי להעניק או לא להעניק כל תעודת היתר כזאת, מבלי לחשוף את נימוקיו, לא בפני המבקש ולא בפני בית המשפט, כך שאין כל דרך לתקוף את החלטתו או להתערב בה.

הסמכויות הנתונות בחקיקה המנדטורית אינן תיאורטיות ונעשה בהן שימוש מעשי. בתשובה של משרד הפנים לבקשת חופש מידע שהגיש עו"ד עלאא עבדאללה מאעלאם עולה, שמאז 2004 היו 17 מקרים שבהם סורבה בקשה לקבלת רישיון או שהרישיון בוטל, למשל במקרה שבו לא היה תיעוד לגבי תעודת הבגרות של מגיש הבקשה או בשל הרשעה בעברת בנייה.

דיון בעתירה התקיים ב-13.4.2015. בית המשפט ציין כי הנושא תלוי ועומד בפני הכנסת ובתי המשפט כבר זמן רב, וכי יש לשנות את המצב החוקי, אך החליט כי בשלב זה יש לתת הזדמנות לממשלה החדשה לפעול, והורה למדינה להגיש הודעת עדכון עד 15.10.2015. באוקטובר 2015 הודיעה הפרקליטות כי שר הפנים סילבן שלום מנוע מלטפל בנושא העיתונות בשל זיקתה של רעייתו לגורם מרכזי בעיתונות היומית, ולפיכך נתבקשה אורכה של חודשיים וחצי למינוי שר אחר שיהיה ממונה על הנושא ולקידום החקיקה. בחלוף התקופה, בדצמבר 2015, נתבקשה אורכה נוספת של שלושה חודשים בשל התפטרותו של שר הפנים. לפיכך ביקשו האגודה ומרכז אעלאם מבית המשפט להוציא צו על תנאי, ובג"ץ נעתר לבקשה בינואר 2016.

במרץ 2016 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ, כי שר הפנים החליט לבטל את הדרישה לרישיון להוצאת עיתון וכי הסמכות לסגור עיתון הועברה לבחינת היועץ המשפטי לממשלה. ביוני 2016 פורסם תזכיר חוק לביטול הפקודה. בנובמבר 2016 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ, כי הושלמה הבחינה במשרד המשפטים לגבי הצורך בתיקוני חקיקה עקיפים כתוצאה מביטול פקודת העיתונות.

ב-29.5.2017 אושר החוק לביטול פקודת העיתונות בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

לאחר ששר הפנים הגיש הצעת חוק לביטול פקודת העיתונות ולאחר שהכנסת קיבלה אותה בקריאה שנייה ושלישית, ביקשנו למחוק את העתירה ולחייב את שר הפנים בהוצאות. בית המשפט פסק הוצאות בסך 20,000 ₪ לטובת העותרות.

העתירה, 14.9.2014

פרוטוקול הדיון, 13.4.2015

החלטה, 13.4.2015

הודעה מטעם המדינה, אוקטובר 2015

הודעה מטעם המדינה, דצמבר 2015

צו על תנאי, 3.1.2016

הודעת עדכון מטעם המדינה, מרץ 2016

תזכיר חוק לביטול פקודת העתונות, התשע"ו-2016, יוני 2016

הודעת עדכון מטעם המדינה בנוגע לביטול הפקודה, יוני 2016

תגובת העותרים להודעות המשיבים, יולי 2016

החלטה, 5.7.2016

הודעת עדכון מטעם המדינה, נובמבר 2016