חופש הביטוי

העמדה לדין בעבירה של העלבת עובד ציבור עקב פרסום מאמר ביקורת

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

ע"פ 2696-03-13 סגל נ' מדינת ישראל; רע"פ 5991/13 סגל נ' מדינת ישראל

עו"ד: לילה מרגלית, דן יקיר

 

ב-25.12.2012 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את הרב אליצור סגל בעבירה של העלבת עובד ציבור, בשל מאמר שפרסם באתר "מנהיגות יהודית" ושבו מתח ביקורת על הרב הצבאי הראשי דאז, תא"ל ישראל וייס. השופטת אילתה זיסקינד גזרה על סגל עונש של חצי שנת מאסר על תנאי, וכן תשלום של קנס בסך 3,000 ₪ ופיצוי לרב וייס בסך 4,000 ₪.

סגל הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. האגודה לזכויות האזרח ביקשה להצטרף לדיון בערעור במעמד "ידיד בית המשפט". בבקשה מטעם האגודה הזהרנו, כי הרשעתו של סגל בעבירת העלבת עובד ציבור "מהווה עליית מדרגה מדאיגה […] העלולה לערער את ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל ואת זכות האזרח לבקר את התנהלותם של אנשי ציבור ללא מורא". על המאמר שבו תוקף סגל את הרב הצבאי הראשי כתבנו, כי הוא "כולל אמנם אמירות קשות, אולם במדינה דמוקרטית זו זכותו היסודית של אזרח להביע ביקורת כנגד איש ציבור בלשון בוטה ופוגענית." בית המשפט קיבל את בקשתה של האגודה לזכויות האזרח להצטרף לדיון.

בית המשפט המחוזי אישר את הרשעתו של אליצור סגל ב"העלבת עובד ציבור", וב-1.9.2013 הגיש סגל בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. ב-12.11.2013 הגישה האגודה – שצורפה כאמור להליך בבית המשפט המחוזי כ"ידידת בית המשפט" – את תגובתה לבקשה.  בתגובה התרענו על הפגיעה הקשה בחופש הביטוי, הכרוכה בשימוש בעברת ההעלבה נגד אנשים, הכותבים מאמרי דעה ביקורתיים. הדגשנו כי התערבות בית המשפט העליון דרושה במקרה זה, כדי להבהיר את גבולות עברת ההעלבה ביחס לעובדי ציבור בכירים, וביחס לאזרחים, המבקרים עובדי ציבור במסגרת מאמרים פובליציסטיים.

דיון בערעור התקיים בבית המשפט העליון ב-26.1.2015. השופטים מתחו ביקורת על שיקול הדעת של הפרקליטות, שהחליטה על הגשת כתב אישום במקרה זה, והקצו למדינה 14 יום לשקול מחדש את עמדתה. בעקבות הודעת הפרקליטות, לפיה היא עומדת על כתב האישום ועל ההרשעה בתיק זה, החליט בית המשפט העליון על המשך דיון בתיק בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

ב-2.11.2017 החליט בית המשפט העליון פה אחד, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, לזכות את הרב אליצור סגל מעבירת העלבת עובד ציבור. בית המשפט קבע כי יש לפרש בצמצום את העבירה של העלבת עובד ציבור, ובפרט כאשר מדובר במאמר דעה פוליטי.

בקשה להצטרף לדיון כ"ידיד בית המשפט"

תגובת האגודה לזכויות האזרח, נובמבר 2013

פרוטוקול הדיון, 26.1.2015

הודעה מטעם המשיבה, פברואר 2015

החלטות – העברת הדיון להרכב מורחב, 10.2.2015: החלטה 1, החלטה 2

בקשה מטעם האגודה להגשת מסמכים (נתונים על הגשת כתבי אישום ועל הרשעות בעברה של העלבת עובד ציבור), נובמבר 2015

פסק הדין, 2.11.2017

 

הודעות לעיתונות:

העליון: מאמר ביקורתי נגד הרב הצבאי הראשי אינו העלבת עובד ציבור, נובמבר 2017

העליון הביע הסתייגות מהרשעה ב"העלבת עובד ציבור" בגין מאמר ביקורתי, ינואר 2015

המחוזי י-ם אישר הרשעה של אדם בגין מאמר ביקורת נגד הרב הצבאי הראשי, יוני 2013

האם יש להעניש אדם בגין מאמר ביקורת נגד הרב הצבאי הראשי?, מאי 2013

האגודה: העמדה לדין עקב מאמר ביקורת – פגיעה חמורה בחופש הביטוי, ינואר 2013

 

קישורים:

משה גורלי, שרת המשפטים כנראה לא תאהב את הפסיקה הזו, כלכליסט, 5.11.2017

חן מענית, "ביטויים פוליטיים יהיו מוגנים כמעט תמיד מהעלבת עובד ציבור", גלובס, 2.11.2017

רויטל חובל, בפעם השנייה בעשור: העליון ידון בהרכב מורחב של 9 שופטים בגבולות עבירת העלבת עובד ציבור, הארץ, 22.2.2015

 

בקשת ההצטרפות נכתבה בסיוע דנה ממן

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.