בג"ץ 2649/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר הבריאות
עו"ד: דורי ספיבק (התכנית לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב), עודד פלר
האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם וארגון כיאן עתרו לבג"ץ באמצעות התכנית לזכויות אדם בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בבקשה לתת זכויות סוציאליות (ביטוח בריאות וביטוח לאומי) לחלק מנפגעי "חוק האזרחות". מדובר בפלסטינים המתגוררים בישראל כדין עם בני משפחותיהם הישראלים, רובם במשך שנים, אך שמעמדם מוקפא בהתאם לחוק, ללא אפשרות לקבלת מעמד תושב המקנה זכות לקבלת שירותי בריאות וביטוח לאומי.
בעקבות העתירה הקימה המדינה ועדה בין-משרדית לבחון את הנושא. בחודש מאי 2011 הגישה הוועדה את המלצותיה, ולפיהן יש להחיל את הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי על פלסטינים ש"חוק האזרחות" חל עליהם בתנאים ובסייגים שאינם חלים על בני משפחה של אזרחים ותושבים, ש"חוק האזרחות" אינו חל עליהם. הוועדה הוסיפה והמליצה שלא להחיל על פלסטינים אלה את חוק הביטוח הלאומי, על אף שהחוק חל באופן מלא על בני משפחה של אזרחים ותושבים, ש"חוק האזרחות" אינו חל עליהם.
במהלך שנות ההתדיינות ביקשה המדינה אינספור אורכות ודחיות, ונמנעה מלקדם את הנושא. המדינה אימצה את המלצות הוועדה, ואולם לא יישמה אותן במשך כמעט שלוש שנים, חרף מורת הרוח שהביע בית המשפט בשל קצב הטיפול בעניין.
במרץ 2014 הודיעה הממשלה על יישום ההסדר שעליו המליצה הוועדה. בניגוד לאופן שבו הציגה הממשלה את הדברים, מדובר כאמור במהלך שנכפה על המדינה בעקבות העתירה, ובהסדר יקר, מפלה ונחות מזה שחל על בני משפחה שאינם פלסטינים. בני משפחה פיליפינים, רומנים או אמריקאים, למשל, זכאים לביטוח בריאות מלא בתנאים של אזרחים ושל תושבים, כולל פטור מתשלום במקרים שהחוק קובע (ילדים, למשל, פטורים מתשלום). ההסדר לפלסטינים כולל תשלום חודשי קבוע ללא שום פטור, גם לא לילדים. נוסף על כך בני זוג או ילדים פלסטינים יאלצו לשלם חוץ מהתשלום החודשי הקבוע גם תשלום ראשוני מאוד גבוה, שבני משפחה שאינם פלסטינים אינם נאלצים לשלם: בני משפחה פלסטינים של אזרחים ישלמו 1,710 ש"ח לנפש נוסף על התשלום החודשי, ובני משפחה פלסטינים של תושבי קבע (בעיקר של תושבי ירושלים המזרחית, שהם האנשים העניים ביותר בישראל) ישלמו 7,695 ש"ח לנפש נוסף על התשלום החודשי. לצד ביטוח הבריאות היקר והמפלה, הממשלה סרבה להקנות לבני משפחה פלסטינים זכויות בביטוח הלאומי, לעומת בני משפחה שאינם פלסטינים שזכאים להן במלואן כמו אזרחים ותושבים.
הארגונים הגישו עתירה מתוקנת נגד הוראות ההסדר המפלה, ובהמשך לכך הוגשו עתירות של קופות החולים נגד מספר היבטים שנקבעו בו (קופות החולים טענו שההסדר יגרום להן לגרעונות ויצאו נגד חיובן לגבות מן המבוטחים את דמי הביטוח במקום המוסד לביטוח לאומי). לאחר הגשת עתירות קופות החולים ניתן צו ביניים נגד יישום ההסדר.
ביום 4.11.2015, לאחר דיון בעתירות הארגונים ובעתירות קופות החולים, הורה בית המשפט על מחיקת העתירות. בית המשפט החליט לא להידרש להיעדר ביטוח לאומי, וקבע כי זכויות הארגונים שמורות להם. בעניין הסדר ביטוח הבריאות, בית המשפט קבע כי בחלוף זמן ועל יסוד בחינת יישום ההסדר יוכלו העותרים לשקול לעתור שוב וגם בעניין זה זכויותיהם שמורות להם.
תגובת הפרקליטות, יוני 2009
בקשה לצו ביניים, יוני 2009
תגובת המשיבים לבקשה לצו ביניים, יוני 2009
בקשת המדינה לדחות את הדיון, דצמבר 2009
תצהיר משלים מטעם המשיבים(הודעה על המלצות הוועדה), ספטמבר 2011
כתב תשובה מטעם המשיבים, אפריל 2012
הודעה בדבר עיקרי טיעון מטעם המשיבים, נובמבר 2012
עיקרי טיעון מטעם העותרים, נובמבר 2012
הודעה המעדכנת מטעם המשיבים, ינואר 2014 (כולל טיוטת ההסדר המוצע בתחום הבריאות)
תגובה מטעם העותרים להודעה המעדכנת מטעם המשיבים, ינואר 2014
עתירה מתוקנת, פברואר 2014
תשובת המדינה, מרץ 2014
הודעה מטעם המשיבים, יוני 2014
תגובת העותרים להודעת המשיבים, יולי 2014
הודעה מעדכנת מטעם המשיבים, ספטמבר 2014
פסק הדין, נובמבר 2015
הודעות לעיתונות:
אלפים בישראל אינם זכאים לשירותי בריאות בסיסיים, ינואר 2010