חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003
בשנת 2002 החליטה הממשלה להקפיא את כל הליכי ההתאזרחות של בני זוג זרים ממוצא פלסטיני. הקפאה גורפת של הטיפול בכל הבקשות, חדשות כישנות, פגעה פגיעה מרחיקת לכת וחסרת הבחנה בזכות לחיי משפחה של עשרות אלפי אזרחים ישראלים. מטבע הדברים, הפגיעה העיקרית של החוק היא במיעוט הערבי בישראל, המקיים קשרי משפחה ונישואין עם הציבור הפלסטיני שבשטחים. בשנת 2003 עוגנה החלטה זו בחקיקה חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
על פי ההערכות, עשרות אלפי ישראלים ובני זוגם הפלסטיניים נפגעים מהחוק. חלק מהזוגות חיים בפירוד כפוי; במקרים אחרים, שוהים בני הזוג הפלסטינים בישראל באישור ארעי, שאינו מתיר להם לעבוד או לנהוג, ומבלי שתהיה להם אפשרות להיות מבוטחים בביטוח לאומי או להצטרף לקופת חולים. במקרים אחרים, אזרחים ישראליים שבעקבות החוק נאלצו לעבור לחיות בשטחים עם בני זוגם, איבדו את הזכויות הסוציאליות המגיעות להם מהיותם תושבי ישראל, כאילו בחרו לעזוב את המדינה מרצונם החופשי..
עתירות לבג"ץ נגד החוק נדונו בשני סבבים: בפעם הראשונה, במאי 2002 עתרו האגודה לזכויות האזרח, עדאלה, המוקד להגנת הפרט, ח"כ זהבה גלאון וגורמים נוספים בדרישה לבטל את החוק. העתירות נדחו במאי 2006 ברוב של 6 שופטים נגד 5. בשנת 2007, עתרו שוב האגודה וגורמים נוספים, בטענה שהחוק אינו עוד מדיניות זמנית. העתירות נדחו בינואר 2012, גם הפעם ברוב של 6 שופטים נגד 5.
למרות שהטענה על זמניותו של החוק היוותה גורם מרכזי בטיעוני המדינה ובהכרעת השופטים, הרי שתוקף החוק מוארך שוב ושוב, ותחולתו אף הורחבה: כעת מונע החוק גם את הסדרת מעמדם של בני משפחה של אזרחים ישראלים שמוצאם באיראן, בלבנון, בסוריה ובעיראק או באזורי סיכון אחרים, שהממשלה רשאית להוסיף ולקבוע בצו. כמו כן נקבע שתושבי רצועת עזה לא יוכלו לרכוש עוד מעמד בישראל, אף לא במסגרת החריגים שבחוק.
סטאטוס: מאז עבר החוק בשנת 2003, הוא מוארך באופן כמעט אוטומאטי מידי שנה. ב-22 באפריל 2013 אישרה מליאת הכנסת הארכת הוראת השעה בשנה נוספת.
עתירות האגודה לזכויות האזרח נגד החוק – כתבי בית דין, הודעות לעיתונות וקישורים נוספים
הערות האגודה לתזכיר החוק, דצמבר 2006
האגודה בקריאה לחברי הכנסת: לא לאשר את התיקון הגזעני לחוק האזרחות והכניסה לישראל, יולי 2003
