ייצוג לנשים ולערבים במועצת מקרקעי ישראל

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

בג"ץ 8318/10 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד הממשלה

עו"ד: ראויה אבורביעה, עאוני בנא, רגד ג'ראיסי

 

מִנהל מקרקעי ישראל אוחז בעוצמה שלטונית יוצאת דופן, כגוף האחראי על 93% מהקרקעות במדינה. כל חברי המועצה המנהלת אותו הם גברים יהודים. האגודה לזכויות האזרח ועמותת איתך עתרו לבג"ץ בדרישה לתת ייצוג הולם כחוק לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה ולערבים במועצת מקרקעי ישראל.

בעבר הורכבה מועצת המינהל גם מאנשי אקדמיה ונציגי ציבור, באופן שאפשר גמישות רבה יותר, ובעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח גם מונו שני חברים ערבים למועצת המינהל. אלא שבשנת 2009 שונה החוק כך שמלבד שני נציגי קק"ל (יהודים, גם מתוקף הגדרת מטרות קק"ל), כל חברי המועצה הם עובדי משרדי הממשלה. הרכב המועצה שמונה בנובמבר 2009 כלל אך ורק גברים יהודים.

בעתירה הובאת רשימה של סעיפי חוק, תקדימי בג"ץ והנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר חובתן של רשויות המדינה לפעול לקידום ייצוג הולם של מיעוטים במועצות ובוועדות ציבוריות.

בעקבות העתירה ניתן צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא ימונו למועצת מקרקעי ישראל חברים קבועים ערבים ונשים בשיעור המבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייות הללו. למרות הצו על תנאי, המשיכה המדינה לדבוק בעמדתה, אשר מפרשת באופן מצומצם את חובת הייצוג ההולם, ולפיה יש לאפשר לשרים למנות כנציגיהם את המנכ"לים כחברים קבועים במועצת מקרקעי ישראל, וחברים ערבים ונשים ימונו כממלאי מקום במועצה. במצב עניינים זה, לא רק שלא מתקיימת חובת הייצוג ההולם לערבים ולנשים, אלא שמונצחים חוסר הייצוג והמעמד הנחות של קבוצות מיעוט מופלות ביחס לקבוצת הרוב. הדבר אף טומן בחובו את הפוטנציאל להסיג לאחור את התפתחותה של חובת הייצוג ההולם בשיטת המשפט הישראלית.

בעקבות הבחירות בתחילת 2013 השתנה הרכב השרים, ונוצרה הזדמנות לממש את חובת הייצוג ההולם על ידי מינוי חברים קבועים ערבים ונשים לכהונה במועצת מקרקעי ישראל. ברם, המדינה מינתה את מנכ"לי המשרדים כחברים קבועים, בלא ייצוג ערבי או נשי, והסתפקה במינוי של ממלאי מקום ערבים ונשים. בהמשך מונתה אישה אחת למועצה.

באפריל 2017, לאחר מספר רב של הודעות ותגובות מטעם שני הצדדים, הודיעה המדינה כי במועצה מכהנות שלוש חברות קבועות מטעם משרדי הממשלה – אחת מהן מנכ"לית המשרד הממשלתי שהיא מייצגת ושתיים מהן עובדות בכירות במשרדים הרלוונטיים. כמו כן עדכנה המדינה כי ביום 14.3.2017 אושר בקריאה שנייה ושלישית חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 13), התשע"ז-2017, המבטיח חברות של נציג מועצה ערבי אחד.

ב-24.8.2017 פסק בג"ץ כי לנוכח השינויים שחלו בעקבות העתירה היא מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

 

העתירה

תשובת המדינה, ספטמבר 2011

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, פברואר 2012

תגובת העותרות להודעה, אפריל 2012

צו על תנאי, 20.5.2012

תשובת המדינה, אוקטובר 2012

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, מאי 2013

תגובת העותרות להודעה, מאי 2013

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, יולי 2013

תגובת העותרות להודעה, יולי 2013

עיקרי טיעון מטעם העותרות, פברואר 2014

החלטה, 26.2.2014

הודעה משלימה מטעם המדינה, נובמבר 2014

תגובה מטעם המשיבים, דצמבר 2014

הודעת עדכון מטעם המדינה, דצמבר 2015

תגובת העותרות להודעה, דצמבר 2015

החלטה, 28.12.2015

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, מרץ 2016

החלטה, 12.4.2016

תגובה מטעם העותרות, יוני 2016

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, אוגוסט 2016

תגובת העותרות, אוגוסט 2016

החלטה, 28.8.2016

הודעה מעדכנת מטעם המדינה, פברואר 2017

פסק הדין, 24.8.2017

 

הודעות לעיתונות:

ייצוג הולם לנשים ולערבים במועצת מקרקעי ישראל: בג"ץ מסתפק בהבעת תקוות, אוגוסט 2017

לראשונה: נציג ערבי במועצת מקרקעי ישראל, מרץ 2017

בג"ץ: העדר ייצוג הולם לערבים ולנשים במועצת מקרקעי ישראל אינו מקובל, פברואר 2014

צו על תנאי בעתירה לייצוג הולם במועצת מקרקעי ישראל, מאי 2012

בג"ץ: העובדה שבשירות המדינה אין ערבים בכירים היא בעיה, אוקטובר 2011

לתת ייצוג לנשים וערבים במועצת מקרקעי ישראל, נובמבר 2010

קישורים:

 

על הסתפקות במועט – בג"ץ 10/8318 האגודה לזכויות האזרח נ' הממשלה, מבזקי הארות פסיקה 75, הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, אפריל 2018

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לשוויון,זכויות המיעוט הערבי,זכויות נשים,ייצוג הולם,ייצוג הולם

סגור לתגובות.