בנובמבר 2011 פנינו לעיריית ירושלים בעקבות תלונה שקיבלנו מפעילה פוליטית, שהתקבלה לעבודה כעוזרת לחבר מועצת העיר, אך מועמדותה נפסלה בשל דרישה מצד העירייה כי תמסור "הצהרה" על עברה הפלילי ועל תיקים שיש לה במשטרה. בהתאם לדרישה זו, המועמדת מסרה כי תלויים ועומדים נגדה תיקים בעקבות הפגנות בהן השתתפה, ובתגובה נמסר לה כי לא תוכל לעבוד עד אשר יסתיים הטיפול בתיקים אלה.
בעקבות פנייתה של עו"ד לילה מרגלית מהאגודה, משרד המשפטים הנחה את עיריית ירושלים שלא לשאול מועמד/ת לעבודה שאלות הנוגעות לעברו/ה הפלילי בדרך של תצהיר או שאלון בכתב. זאת, משום שעל פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (סעיף 22 (ב)), אסור למעביד להשיג או לדרוש, במישרין או בעקיפין, מידע שהוא אינו זכאי לקבלו לשם העסקתו של אדם. בהקשר זה מדגיש החוק, כי "לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מהמרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע". לפיכך, דרישתה של העירייה לתצהיר על עבר פלילי מהווה עקיפה של מגבלות החוק.
לאחר שעיריית ירושלים שבה והבהירה, כי אין בכוונתה ליישם את הנחיית משרד המשפטים, חזר המשרד על הנחייתו החד-משמעית במכתב מיום 31.1.13.
יצויין, כי ביום 21.2.13 בית המשפט העליון נתן פסק דין בעניין ע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס. מפסק הדין עולה, כי בנסיבות מסויימות מעביד רשאי לדרוש תצהיר על עבר פלילי, ובתנאי שהדרישה רלבנטית לתפקיד ומידתית. יש לראות כיצד הלכה זו תתפתח. ביום 10.3.13 הוגשה בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב כדי לבחון את הקביעות העקרוניות שנקבעו בפסה"ד. להסבר על המצב המשפטי בעקבות פסה"ד ראו את הניתוח של עו"ד אבנר פינצ'וק בבלוג "האח הקטן".
פניית האגודה לעיריית ירושלים, 16.11.2011
תשובת עיריית ירושלים, 25.12.2011
תשובת האגודה, 25.3.2012
תשובת משרד המשפטים, 11.06.2012
תשובת עיריית ירושלים, 27.11.2012
פניית האגודה למשרד המשפטים, 20.1.2013
תשובת משרד המשפטים, 31.1.2013