הסתייגויות עיקריות מהצעת חוק "תוכנית ההבראה למשק הישראלי"
עמדת האגודה לזכויות האזרח בישראל
להלן הסתייגויותינו העיקריות מהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלית ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) התשס"ג-2003. (הצ"ח הממשלה 25, מיום 30.4.03). הסתייגויות אלה באות בנוסף לביקורת על הפגיעה הקשה בהליך הדמוקרטי, המתבטאת בהליך חקיקה חפוז, נטול ביקורת מושכלת על השלכותיה של החקיקה. (ההסתיגויות מתיחסות אך ורק להצעת החוק לעיל כפי שפורסמה ללא התיחסות לגזרות שאינן דורשות שינויי חקיקה וללא התייחסות להסכמים שנחתמו לאחר פרסום הצעת החוק).
צמצום שעות סיעוד לזכאים (סעיף 88(17))
פגיעה בקשישים המקבלים את שירותי הסיעוד מכח החוק – מוצע לשנות את דרגות הזכאות לשעות סיעוד. ע"פ פרסומים בעיתונות, יפגע השינוי המוצע בכ- 32,000 אלף קשישים הזכאים כיום ל- 10.5 שעות סיעוד בשבוע, ושעל-פי הצעת החוקיזכו רק ל- 5 שעות סיעוד שבועיות.
פגיעה בקשישים המקבלים את שירותי הסיעוד מכח החוק באמצעות עובד זר (סעיף 88 (18))
קשיש מקבל, על-פי דרגת זכאותו, שעות סיעוד, כאשר קשיש התלוי בעזרת הזולת ברוב שעות היממה וזכאי לכל הפחות ל- 10.5 שעות סיעוד יקבל 3.5-4 שעות יותר במידה והוא מעסיק עובד ישראלי. למעשה, הפגיעה היא דוקא בקשישים שמצבם חמור יותר ותלותם בעובד הסיעודי גדולה יותר. למותר לציין כי העסקתו של עובד סיעוד ישראלי מסביב לשעון הינה מעמסה כלכלית כבדה מאוד, שרובם הגדול של הנזקקים לסיעוד במשך שעות רבות אינם יכולים לעמוד בה. התשלום המוגדל לא יפצה את הקשיש הנזקק ואת משפחתו על עלותו הגבוהה של עובד ישראלי, וספק אם ירחיב את פוטנציאל התעסוקה במשק. החוק מתמרץ כלכלית את אלה שמצבם הכלכלי איתן, בעוד שקשישים שמצבם הכלכלי נחות יותר אינם יכולים ליהנות מהתמריץ הזה והם מופלים לרעה. שורה תחתונה: המעסיקים עובדים זרים יקבלו קצבה נמוכה יותר.
צמצום האפשרות להגיש בקשה חוזרת לקבלת גמלת סיעוד
(סעיף 88(19))
מי שנדחתה בקשתו לקבל גמלה, יוכל להגישה שנית רק כעבור חודשיים ממועד הגשת התביעה הקודמת. זוהי פגיעה בזכות הגישה לערכאות של זכאים לגימלת סיעוד שנדחו מסיבות שונות, זוהי קביעה שרירותית המתעלמת ממצב בו ישנה התדרדרות במצבו של הקשיש.
אי עדכון גמלאות עד 31.12.05 (סעיף 155)
התכנית הכלכלית אמורה לטפל בגרעון עד סוף שנת 2004, ולפיכך אין מקום לקבוע מראש פגיעה בקצבאות מעבר לתאריך זה.
ביטול פטור ממס בריאות לעקרות בית נשואות
(סעיף 98(2) פרק טו`)
כיום עקרות בית נשואות אינן משלמות מס בריאות. בתוכנית מומלץ לקבוע כי ישלמו את המינימום הקבוע בחוק. המלצה זו בעייתית לאור העובדה כי עקרות בית אינן משתכרות בעבור עבודתן בבית והן נעדרות הכנסה פנויה. הדבר פוגע בעיקר בשכבות המוחלשות, בהן אחוז עקרות הבית גבוה באופן יחסי לשאר האוכלוסיה.
ביטול מענק לידה (סעיף 88(3) פרק יג`)
מענק לידה, על סך 1,354 ש"ח, יינתן רק עבור הילד הראשון, ולא עבור ילדים נוספים כפי שהיה עד כה. על פי נתוני הביטוח הלאומי, מתוך 135,000 לידות, 29% הן לידות ראשונות, משמע, עבור 71% מהלידות לא יינתן מענק.
ציבור העובדים (ובעיקר ציבור העובדות)
פגיעה בשכר בשירות הציבורי (סעיף 10 פרק יז`)
מוצע להפחית את שכר הבסיס ב- 4.5% לכל מי שמשתכר עד השכר הממוצע במשק (כ- 7,000 ש"ח). כמו כן מוצע להפחית לכלל העובדים הטבות נלוות בשיעור של 15%. ההסתייגות העיקרית הינה מהפגיעה בבעלי שכר נמוך. על פי נתוני מרכז אדוה, מחצית מכלל הנשים העובדות בישראל מועסקות בשירות הציבורי, והן מהוות שני שלישים מהמועסקים בענף זה, לפיכך עיקר הפגיעה בשירות הציבורי הינה בנשים. יש לציין כי מרבית פגיעה זו מתוכננת באמצעות חקיקה שתעקוף את הסכמי העבודה במשק.
פיטורין במגזר הציבורי בשיעור של 5% בשנת 2003 ובשיעור של 3% בשנת 2004 (סעיף 133 פרק יט`)
כאמור שני שלישים מהמועסקות במגזר הציבורי הינן נשים. המשמעות המעשית הינה פיטורין של נשים, שלאור המצב במשק, סביר להניח כי לא ימצאו מקום עבודה חלופי ויאלצו להסתמך על קצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן, מאחר שתנאי העבודה של נשים במגזר הציבורי טובים יותר מאשר במגזר העסקי, הרי בנוסף צפוי הקיצוץ הנוכחי להגדיל את פערי השכר בין גברים לנשים במשק.
מקבלי הבטחת הכנסה וגמלאות הביטוח הלאומי
צמצום זכאות לדמי אבטלה (סעיף 88 (10,11,12,27,15))
מוצע לשלול את התשלום שניתן למובטלים בזמן הכשרה מקצועית יינתן תשלום בזמן הכשרה מקצועית רק למי שהשכלתו פחות מ-12 שנות לימוד, אבל גם במקרה זה הוא יקבל לכל היותר 138 ימי אבטלה.
ביטול הצמדת גמלאות הבטוח הלאומי לשכר הממוצע החל מיום 1.1.06 (סעיף 95 פרק יד`)
תחת זאת הצמדת הגמלאות למדד. מדיניות ההצמדה לשכר הממוצע אומצה בשנות השבעים, על רקע השחיקה המתמשכת ברמת הקצבאות. למדיניות ההצמדה היה תפקיד מכריע בצמצום העוני והפערים בהכנסה או במניעת התרחבותם בעיתות מצוקה. על פי נייר עמדה של הבטוח הלאומי : "במידה והצעה זו תאושר על ידי הכנסת, נהיה עדים לנסיגה תלולה ברמת החיים של מקבלי הגמלאות ביחס לזו של כלל האוכלוסיה ולהתרחבות מימדי העוני והפערים הכלכלים".
קיצוץ בגובה קצבאות הילדים (סעיף 88(5) פרק יג`)
השוואת גובה קצבאות הילדים, לכל הילדים במשפחה, והעמדת גובה הקצבה על 144 ש"ח לכל ילד. כמפורט בדברי ההסבר, מחקרים מראים כי ההוצאה השולית בגין כל ילד נוסף במשפחה הולכת ויורדת, מכאן ראוי היה להסיק כי הקצבה צריכה להיות גבוהה יותר בעבור הילד הראשון ואחר כך לרדת בהדרגה. בנוסף, גובה הקצבה אמור לממש את תכליתה – סיוע לילדים. ישנו חשש כי קצבה בגובה 144 ש"ח לילד אינה מקיימת תכלית זו.
הפחתת התשלומים לנכי עבודה (סעיף 88(7))
על-פי התוכנית, מדמי הפגיעה המשולמים לנפגעי עבודה ינכה המוסד לביטוח לאומי את השיעורים הבאים:
1. 1.4% מהקצבה עד מחצית מהשכר הממוצע.
2. 5.52% מהקצבה ממחצית מהשכר הממוצע ומעלה.
וזאת בנוסף להחלת הקיצוץ בגובה של 4% שנעשה ביולי 2002.
סעיף 88(8)
לבעלי נכות בשיעור של פחות מ- 20% יופחת המענק בכ- 35% מ- 70 פעמים קצבה חודשית ל- 45 פעמים קצבה חודשית.
גמלאות הביטוח הלאומי לא יעודכנו עד יום 31.12.05 (סעיף 91 פרק יג`)
גמלאות נכות (כולל גמלאות ניידות והטבות אחרות המפורטות בסע` 2(ג)) לא יעודכנו, אלא אם המדד יעלה ביותר מ- 5%, ואז יעודכנו בשיעור עליית המדד תוך הפחתת שיעור קבוע.
ביטול בפועל של "חוק השילוב" (סעיף 36 פרק ו`)
חוק השילוב קובע את זכותם של ילדים עם מוגבלויות לקבל מענה לצרכיהם גם בבתי ספר רגילים. קודם לחקיקת החוק, ניתן היה לקבל מענה זה רק במסגרת בתי ספר מיוחדים לילדים עם מוגבלויות. ההצעה לצמצם את החוק תפגע בשוויונם המהותי של ילדים עם מוגבלויות, שכן תמנע את שילובם בבתי ספר "רגילים".
מספר המיטות (סעיף 98 (3-8))
הענקת סמכות למנכ"ל משרד הבריאות להורות על סגירת מחלקות או הפחתת מספר המיטות לאחר ששמע את עמדת ביה"ח. ישנו חשש של מתן כח רב למנכ"ל לצמצום מיטות וסגירת מחלקות בלי ביקורת ופיקוח. החשש הוא פגיעה בזכות לבריאות של חולים שיאלצו לחכות זמן רב יותר לטיפול רפואי.
העברת טיפות חלב לקופות חולים (סעיף 98(3-8) פרק טו`)
טיפות חלב הינן שירות מניעתי קהילתי, שייחודו בנגישותו לקהל ההורים והתינוקות. סגירת טיפות החלב, תקשה על הנגישות ותאלץ הורים להגיע לקופות חולים, שיכולות להיות רחוקות יותר, וכן עלולה לחשוף את התינוקות למחלות שונות. ישנו חשש לפגיעה באיכות השירות.
ביטול הנחות במס בריאות על רקע סוציו-אקונומי
(סעיף 98(1) פרק טו`)
ההנחות והפטורים קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בסע` 8(א1)(2)(ג), כאשר הם על רקע מצב סוציו-אקונומי. כעת מוצע לבטל גם את הפטור למקבלי הבטחת הכנסה, לקשישים ולעולים חדשים. זוהי פגיעה מובהקת נוספת בשכבות המוחלשות.
ביטול הנחות ברכישת תרופות המצויות בסל הבריאות
(סעיף 100 פרק טו`)
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס` 12) התשס"א-2001, נקבע כי אזרח ותיק ועולה חדש במשך 3 שנים, שמשתלמת להם גימלת הבטחת הכנסה, יהיו זכאים להנחה של 75% ברכישת תרופות המצויות בסל הבריאות. הצעת הביטול תפגע בחולים שהם חסרי יכולת כלכלית ותגרום למצב בו לא יוכלו לרכוש תרופות.
ביטול השתתפות במימון ספריות ציבוריות
(סעיף 38 פרק ו`)
ביטול סעיפים המעניקים השתתפות ממשלה בשיעור של 50% בהוצאות אחזקה שוטפות של ספריות ובהקמת ספריות חדשות. ביטול ההשתתפות כאמור תמנע הקמתן של ספריות חדשות ועלולה לגרום לסגירתן של ספריות קיימות, דבר שיפגע בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, ובזכותן לנגישות לספרים מכוח הזכות לחינוך.
דחייה בשנתיים של חוק חינוך חינם התשס"א-2001
(סעיף 35 פרק ו)
המטיל על הממשלה חובה לספק חינוך חינם לילדים חולים השוהים בביתם או בבתי חולים מעל תקופה של 21 יום. פגיעה בתלמידים חולים.
דחייה בשנתיים של חוק השאלת ספרי לימוד התשס"א-2000
(סעיף 34 פרק ו`)
החוק מאפשר לאותם בתי ספר שהורי הילדים בהם יבחרו בכך, לקיים מערכת של החלפה והשאלה של ספרים בין התלמידים. קניית ספרים חדשים לבית הספר היא נטל כלכלי כבד על ההורים. מטרת החוק היא להוזיל במידה ניכרת את עלויות רכישת הספרים. החוק נחקק בשנת 2000 אולם בעבר יישומו נדחה. פגיעה בציבור התלמידים בכלל ובתלמידים ממשפחות חסרות יכולת כלכלית בפרט.
ביטול המענקים לרכישת דירה (סעיף 39 פרק ו`)
כל המענקים לזכאי משרד השיכון הניתנים כיום לרכישת דירה, לרבות מענקי מקום, זכאות אישית לחסרי דירה, ומענקי פיתוח יבוטלו ויהפכו להלוואות עפ"י אותם הקריטריונים. המשמעות הינה החזרים חודשיים גדולים יותר, שרבים, ובהם זוגות צעירים ומעוטי יכולת, יתקשו לעמוד בהם.
דחיית תחילתו של "חוק היידוע" עד ינואר 2007
(סעיף 45 פרק ו`)
החוק מחייב את רשויות התביעה ליידע חשוד בפשע על קבלת החומר. על פי החוק החשוד רשאי לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת להמנע מהגשת כתב אישום. עתה מוצע לדחות את תחולתו, כאשר חלק מהחוק כבר נכנס לתוקף ומבקשים לדחותו רטרואקטיבית.
דחיית חוק זכויות נפגעי עבירה (סעיף 44 פרק ו`)
החוק קובע זכויות לנפגעי עבירה בדבר קבלת מידע מהמשטרה, שחרור חשוד וכד`, וכמו כן קובע הגנות מפני החשוד. בתכנית מוצע לדחות את יישום חלקים נרחבים מהחוק בשנתיים. חוק זה מהווה התקדמות במדיניות כלפי נפגעי העבירה, ודחייתו תסיג לאחור התקדמות זו.
