האגודה מפרסמת הבוקר (7.12.08) את דוח מצב זכויות האדם, לרגל ציון 60 שנה להכרזת האו"ם על זכויות האדם. הדוח מצביע על מגמות גוברות של פגיעה בזכויות לבריאות, לקיום בכבוד, לחינוך ולדיור; על גידול באפליה ובפערים; ועל איומים על חופש הביטוי ועל הזכות לפרטיות
האגודה לזכויות האזרח מפרסמת הבוקר (7.12.08) את דוח מצב זכויות האדם, לרגל ציון 60 שנה להכרזת האו"ם על זכויות האדם. הדוח מצביע על מגמות הולכות וגוברות של פגיעה בזכויות לבריאות, לקיום בכבוד, לחינוך ולדיור; על גידול באפליה ובפערים בין יהודים ללא-יהודים, ובין מרכז לפריפריה; ועל איומים חדשים הנשקפים לחופש הביטוי ולזכות לפרטיות.
בדוח מצוין, כי משטר הכיבוש בשטחים מבסס אפליה חמורה וגורפת, ופגיעה קשה בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים. הדוח מתריע על היווצרותה של מדיניות הפרדה בשטחים בין ישראלים לפלסטינים, החיים אלה לצד אלה תחת אותו שלטון, תוך שהם נתונים לשתי מערכות משפט ותשתית, נפרדות ומנוגדות במהותן. מערכת הפרדה כזו, מצוין בדוח, מסכנת את עתיד הדמוקרטיה בישראל.
בין ממצאי הדוח:
בעשור האחרון גדלו הפערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים, ובין מרכז לפריפריה. שיעור תמותת התינוקות בפריפריה הוא כפול משיעור תמותת התינוקות במרכז. בפריפריה, בהשוואה לאזור המרכז, ישנן פחות מיטות אשפוז, ציוד רפואי ורופאים מומחים.
ב- 13 השנים האחרונות נשחק מימון סל הבריאות בכ-44%. במקביל, חלה עליה של 50% בשיעור ההוצאה הפרטית על בריאות, מתוך כלל ההוצאה הלאומית.
ברבות מהערים המעורבות בישראל – רמלה, לוד, עכו, חיפה ויפו, קיימת אפליה לרעה של התושבים הערביים לעומת היהודיים. בין השאר, מאופיינות השכונות הערביות בהזנחת תשתיות, מחסור במבני ציבור וגנים, מערכת חינוך ירודה ומחסור בשירותי בריאות ורווחה.
מצבם הכלכלי של אנשים עם מוגבלות בישראל הידרדר בשנים האחרונות והוא הקשה ביותר מבין מדינות המערב. ההכנסה הממוצעת של בעלי מוגבלויות היא פחות מ-70% מההכנסה הממוצעת של אנשים ללא מוגבלות; 85% מהמעסיקים הישראליים אינם מעסיקים אנשים עם מוגבלות, וכרבע מהם הצהירו כי אינם רוצים להעסיק בעלי מוגבלויות.
37% מעולי אתיופיה מועסקים בעבודות בשכר נמוך, לעומת 5% מהישראלים הוותיקים. שכרם של אקדמאים יוצאי אתיופיה נמוך מהשכר הממוצע במשק;
בחלק ניכר ממתקני השב"ס מופרות זכויותיהם הבסיסיות של עצורים ואסירים, בין השאר בשל שימוש מופרז בכוח, צפיפות קשה בבתי הכלא ותנאים היגייניים ותברואתיים ירודים.
מספר הולך וגובר של עובדים בישראל חשופים לפגיעה בפרטיותם, בין השאר באמצעות דרישה של המעסיקים לויתור גורף על חיסיון רפואי, ציתות לטלפונים ולדואר אלקטרוני, כפיית בדיקות פוליגרף ושימוש במצלמות מעקב.
ברובם הגדול של מקרי הרג של אוכלוסייה אזרחית בלתי-מעורבת בשטחים, על ידי כוחות הביטחון, כלל לא נפתחת חקירה. מבין המקרים שבהם נפתחה חקירה, רק חלק קטן הסתיים בכתבי אישום.
בשנה החולפת חלה עלייה דרמטית בתקריות של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. רק 8% מחקירות המשטרה של מקרי אלימות מתנחלים מסתיימות בכתבי אישום.
כ- 65% מהכבישים הראשיים בשטחים חסומים לתנועת פלסטינים או נשלטים על ידי מחסומי צה"ל.
על אף העלייה הדרמטית במספרם של מבקשי המקלט והפליטים בישראל, אין כיום מערכת מסודרת לטיפול בפליטים. שיעור ההכרה של ישראל בפליטים הוא מהנמוכים במערב.
ישראל היא המדינה הבלתי שוויונית ביותר במערב, למעט ארצות הברית. על אף שבשנים 2001-2007 חל גידול קבוע בתקבולי המדינה ממסים, הוצאות הממשלה על נושאים חברתיים פחתו באותן שנים.
הדוח בעברית
הדוח בערבית
הדוח באנגלית
תקציר ברוסית
