חברון 2008 – עיר רפאים

מה נשתנה? עברה עוד שנה, וכלום לא השתנה!
חברון 2008 – עיר רפאים.

חברון היא העיר הפלסטינית היחידה בגדה המערבית שבמרכזה הוקמה התנחלות ישראלית. כתוצאה מהקמתן של נקודות ההתנחלות בעיר ומפעולות הצבא הנעשות בשם ההגנה עליהן, התושבים הפלסטינים במרכז העיר חברון סובלים זה שנים ארוכות מהפרות בוטות של זכויות האדם הבסיסיות ביותר שלהם. הפרות אלה כוללות הגבלות תנועה קשות – סגירת רחובות מרכזיים לתנועת כלי רכב פלסטיניים או לתנועת פלסטינים בכלל; סגירת חנויות; אלימות מצד מתנחלים; ופגיעות רבות נוספות מצד כוחות הביטחון, כולל תפיסת בתים, חיפושים שרירותיים, עיכובים והשפלות. כל אלה גרמו לשיתוק המסחר באזור, לקריסתו הכלכלית ולעזיבה מסיבית של תושבים. מרכז העיר חברון, שבעבר היה מרכז מסחרי שוקק חיים, הפך לאזור רפאים.

מאות תלונות שהגישו התושבים לא הועילו. בחודש מאי 2007 הניחו בצלם והאגודה לזכויות האזרח על שולחנן של הכנסת והממשלה את הדוח "עיר רפאים: מדיניות ההפרדה הישראלית ודחיקת רגליהם של פלסטינים ממרכז חברון". בדוח הובאו נתונים דרמטיים בדבר היקף נישולם של תושבי חברון הפלסטינים ממרכז העיר, והוצגה תמונה עגומה של הרס מרקם החיים הפלסטיני באזור.

חלפה עוד שנה, וכלום לא השתנה. הגבלות התנועה נמשכות, מרכז העיר שומם, והתושבים שנותרו בו חיים בתנאים מחפירים. אלפי תושבים המתגוררים באזור שתנועת פלסטינים בו הוגבלה, נפגעים באופן ישיר ויומיומי. נפגעים נוספים כוללים רבבות מתושבי חברון והסביבה כולה, שאזור זה שימש עבורם כמרכז מסחרי, תרבותי וחברתי. יתרה מזאת, בחודש מרץ 2007 הוקמה בחברון נקודת התנחלות חדשה, עם פלישתם של מתנחלים לבניין בשכונת א-ראס. מתחקיר שפרסמו האגודה ובצלם באוקטובר 2007 עלה, כי מאז הקמתה התגברו באופן ניכר הפגיעות בפלסטינים תושבי השכונה מצד המתנחלים ואנשי כוחות הביטחון.

האמצעים הקשים הננקטים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בחברון מנומקים על-ידי הצבא בצורך להגן על מאות היהודים (שמספרם מוערך בכ-500) המתגוררים בנקודות ההתנחלות שבלב העיר. יתכן שאמצעים אלה יעילים, אולם הם הביאו ליצירתם של תנאי חיים בלתי אנושיים לאלפים מתושבי האזור הפלסטינים.

אסור שהפתרון הביטחוני למצב בחברון יכלול את איסורי התנועה בתוככי העיר, הגורמים לסבל ולפגיעות אנושות באזרחים. הרס מרקם החיים הפלסטיני בעיר מהווה הפרה חמורה של מחוייבות בסיסית של המפקד הצבאי על-פי המשפט הבינלאומי – הגנה על האוכלוסייה ה"מוגנת" בשטח הכבוש.

מידת הדין וגם מידת הרחמים אומרות שיש להימנע ממעשים אלה.

עד היום, פניות רבות של האגודה לזכויות האזרח ושל ארגוני זכויות אדם נוספים לדרגים הבכירים ביותר בממשלה ובצה"ל לא הועילו לשינוי המצב מיסודו.

מה אפשר לעשות?

  • לפנות לנבחרי ציבור בדרישה שיפעלו לשנות את מדיניות ההפרדה והאפליה בחברון
  • להצטרף לסיור בחברון עם קבוצת ב??נ?י אברהם
  • להעביר את נוסח ה"פנקס לחייל" לחיילים המשרתים בחברון
  • להעביר את המידע לחברים באמצעות שליחת קישור לדף זה
  • קישורים:

    מצגת: תמונות מעיר רפאים

    פנקס לחייל בחברון: מה חוקי ומה לא
    נייר עמדה שהוגש לאלוף פיקוד מרכז, מרץ 2008

    הצעות להתמודדות עם אלימות מתנחלים בחברון, יולי 2006

    תכתובת של האגודה עם גורמי הצבא ועם מבקר המדינה בעניין ההתנחלות החדשה בחברון

    תכתובת בעניין אחריות ישראל להפרות החמורות של זכויות האדם בחברון

    אתר "בצלם"

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה

    סגור לתגובות.