עתיד הרפואה הציבורית: עשרת הצעדים להצלת הזכות לבריאות

עזרו לגרמן לעזור לנו – הצטרפו למאבק על הבריאות הציבורית!
 
נייר העמדה "בלי הבדל בין עשיר לעני" מופץ בימים אלה לבכירי מערכת הבריאות ולכלל חברות/י הכנסת. המסמך מפרט את הצעדים המומלצים כדי להבטיח את הזכות לבריאות באופן שוויוני לכלל תושבי ישראל.

אנו מציעים לוועדת גרמן, העומדת לקבל החלטותיה בקרוב, 10 צעדים ישימים שיחזקו את הרפואה הציבורית, יקצרו את התורים בלי תשלום נוסף, יאפשרו בחירת רופא/ה שוויונית ויגדילו את שירותי הבריאות בקהילה:

1. תיקון השחיקה התקציבית: יש לתקן את דרך החישוב של מדד יוקר הבריאות, ולאחר מכן לתקן את התקציב שמעבירה הממשלה לקופות. מדד יוקר הבריאות חייב לכלול מרכיב של מחיר יום אשפוז שמתעדכן בהתאם להתייקרותו הריאלית – זהו גם המסר העולה מפסיקת בג"ץ. כמו כן, יש לעדכן את המדד הבודק את קצב גידול האוכלוסייה, כך שהכסף שיועבר לקופות לצורך הפעלת השירותים יהיה מותאם למספר האמיתי של הנפשות המבוטחות ובהתאם לגידול בפועל של האוכלוסייה.

2. הטמעת הביטוח המשלים בסל הציבורי והפיכת הפרמיה למס פרוגרסיבי: הכסף שמשקיע היום הציבור בביטוח המשלים (מעל 3 מיליארד ש"ח בשנה) שקול בערך להעלאת מס הבריאות באחוז אחד. הפיכת התשלום בעבור הביטוח המשלים לפרוגרסיבי, קרי כחלק ממס הבריאות, יקדם את השוויון וישפר את השירות. יש לקדם הסברה וליידע את הציבור כי ההוצאה הלאומית (הפרטית והציבורית גם יחד) בישראל נמוכה יחסית לארצות המערב, וכי גם הרמה של מס הבריאות שאנו משלמים נמוכה יחסית.

3. קיצור תורים וצמצום פערים: נוכחות הרופאים במסגרת 'יומ-מלא' תקצר משמעותית את התורים במערכת הציבורית. אך בנוסף, יש לכונן מערכת ממוחשבת שתכליתה לשפר את הזמינות של שירותי הבריאות, לשפר את השקיפות ולספק מידע מלא ומעודכן לציבור, וכך לצמצם את זמני ההמתנה (בדומה למודל הקנדי – ראו בנייר העמדה המלא)

4. חיזוק משמעותי של רפואת הקהילה והרפואה המונעת: יש להשקיע משאבים בחיזוק הקשר של קופות החולים עם המבוטחים על ידי הסברה נרחבת ומונגשת של זכויותיהם ושל דרך התנהלות המערכת, וכן יש לקדם פעולות בתחום הרפואה המונעת. יש להגדיל את היצע הרופאים בקהילה, כך שרופא משפחה יוכל לנהל שיחה עם המטופל ולשמש הדמות המרכזית המכוונת את המטופל במסדרונותיה של מערכת הבריאות. הוכח, כי לגורמים אלה השפעה דרמטית על תוצאות הבריאות, ולפיכך השקעה ציבורית בהם עשויה לחסוך אשפוזים ולצמצם פערים.

5. מערכת הסברה: ייזום פעולות הסברה ממלכתיות לקידום ההכרה בחשיבותה של מערכת הבריאות הציבורית. בין הדגשים: עקרונות היסוד שהמערכת מבוססת עליהם; השינויים והשיפורים המתחוללים בה; הפרדת הרפואה הציבורית מזו הפרטית והטמעת הביטוח המשלים בסל הציבורי אשר יקל את הנטל הכספי המוטל על משקי הבית.

6. איסור על הפעלת שר"פ ועל כל שירות מסחרי אחר בתוך בתי החולים הציבוריים: השר"פ מעמיק פערים, תורם לאיבוד האמון במערכת הציבורית, וככל הנראה, גורם למחסור ברופאים במערכת הציבורית ולכן גם לזמני המתנה ארוכים. נוסף על כך, נמצא כי בתנאים מסוימים השר"פ מעצים את ה"רפואה השחורה". יש לאסור על כל שירותי הבריאות המסחריים שמציעים בתי חולים ממשלתיים גדולים, בעיקר בתחום המיילדות.

7. ניתוק הקופות מחברות־בת מסחריות (כמו מכוני בדיקה פרטיים כגון "מכון מור" ורשתות לרפואת שיניים כגון "מכבי־דנט" או "כללית־סמייל") ומבתי החולים הפרטיים ("אסותא" שמוחזק בבעלות כמעט מלאה של "מכבי", ו"הרצליה מדיקל סנטר" שבו מחזיקה "הכללית" בכ־40% מהמניות): מהלך זה ימנע את המצב שבו לקופות יש אינטרסים שונים – ולעתים מנוגדים – הנוטעים בלבול בקרב הציבור.

8. ריסון הרפואה הפרטית והביטוחים המסחריים וצמצומם: הרפואה הפרטית, כך מצהירים אנשי האוצר עצמם, איבדה כל רסן; כמו כן, הוכח כי הביטוחים המסחריים משמשים מכרה זהב ביטוחי שמשמעו רווחים גבוהים למבטחים ובזבוז כספים לאדם הפרטי ולמשק כולו. פועל יוצא של היעדר הפיקוח על הרפואה הפרטית ועל הביטוחים המסחריים הוא עליית מחירים בלתי מבוקרת, מצד אחד, והוצאות מאמירות של הציבור, מהצד האחר, בלא שתושג המטרה המקורית – הזכות לבריאות. היעדר הרגולציה והיעדר ידע רלוונטי הם כר פורה לעוולות ולניצול של מבוטחים. לפיכך, יש לחזק את היוזמות הממשלתיות שתכליתן להגביל רכישת שירותים בבתי חולים פרטיים, ולאמץ את הצעת משרד הבריאות להפכו לגוף המְאַסְדֵּר (רגולטור) של ביטוח הבריאות המסחרי, לרבות הסיעודי. פיקוח ממשלתי הדוק, על ידי אנשי מקצוע המתמצאים בסעיפי הביטוח הרפואי לפרטיהם, ימנע תופעות של ניצול מבוטחים או של ניצול המערכת הציבורית, ויבטיח שימוש מושכל ויעיל יותר של כספי הציבור הזורמים לביטוח הפרטי.

9. הסכם יומ־מלא (פוּל־טיימר): כל הרופאות/ים וכל נשות ואנשי הצוות הרפואי בבתי החולים הציבוריים המשתתפים בתכנית יצטרפו להסכם יומ־מלא. במסגרת זו, יהיה כל רופא חייב לבחור אחת מן השתיים: התמסרות לעבודה הציבורית בשכר גבוה, או לעבור לפרקטיקה פרטית. רופא שיבחר לעבוד במערכת הציבורית, לא יוכל לעבוד גם במערכת הפרטית, ולהפך. בתמורה, הרופאים ירוויחו שכר גבוה יותר, מוניטין ותשתיות, את נוחיות מקום העבודה היחיד ואת הזכות לעבוד לפי שיקולים רפואיים גרידא. כמו כן, תיפתח בפניהם האפשרות להרוויח יותר במסגרת ברו"ש – בחירת רופא/ה שוויונית.

10. ברו"ש – בחירת רופא שוויונית בבית החולים ובקהילה: יש להפנות מחצית מהסכום המושקע כיום בביטוח המשלים למימון מסלולי בחירה ציבוריים שוויוניים (לרבות בחירת מנתח וחוות דעת שנייה), ללא השתתפות עצמית. מסלולים אלה יושתתו על העקרונות של תור הוגן וקדימות רפואית. ברו"ש יופעל בשעות אחה"צ והערב, ויאפשרו הכנסה נוספת לרופאות/ים שיבחרו בכך, תחת כללים מוגדרים ושקיפות מלאה.

 

הדו"ח המלא – "בלי הבדל בין עשיר לעני": מתווה להצלת מערכת הבריאות הציבורית:  pdf | word

לשאלות ותשובות על עתיד הרפואה הציבורית

 

קראת והשתכנעת? הצטרפ/י אלינו לפעילות למען הבחירה ברפואה הציבורית:




 

ashir-ani

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:, ,

קטגוריות: הזכות לבריאות,זכויות האדם - כללי,זכויות חברתיות,שוויון בשירותי בריאות

סגור לתגובות.