אפליה בכניסה למועדונים ולמקומות בילוי - האגודה לזכויות האזרח בישראל

ביום ג' השבוע (8.12.09) תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעה לתיקון חוק האוסר על אפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בילוי. החוק, שהוכן על ידי האגודה לזכויות האזרח, התקבל בכנסת בשנת 2000, אבל מסתבר שבעלי מועדונים מוצאים דרכים לעקוף אותו באמצעות "סלקציה" ובשיטת ה"חכה בצד". התיקון לחוק, שהוכן בסיוע האגודה לזכויות האזרח, נועד להגביר את האכיפה ולהקשות על "התרגילים" ו"הפטנטים" ולמגר את ההפליה המכוערת.

בדף זה:

מבוא ודברי הסבר: לתקן את החוק ולמגר את ההפליה בכניסה למועדונים
"סלקציה" במועדונים – בראי התקשורת
החוק והדיונים בכנסת
עוד על סלקציה במועדונים באתר האגודה לזכויות האזרח
עוד מאתר האגודה – סלקציה גם בדיור, בישובים קהילתיים ובחינוך

מבוא ודברי הסבר – לתקן את החוק ולמגר את ההפליה בכניסה למועדונים

ביום ג' השבוע (8.12.09) תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בהצעה לתיקון חוק האוסר על הפלייה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בילוי. (הצ"ח איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – קביעת תנאים שלא ממין העניין), התשס"ט-2009 – ראו באתר הכנסת).

הצעת החוק הוכנה בסיוע האגודה לזכויות האזרח והוגשה על ידי חה"כ שלי יחימוביץ ושלמה מולה, והיא מבקשת לתקן את החוק שנועד להילחם בתופעה מכוערת של אפליה פסולה של בני קבוצות מיעוט או בני קבוצות מוחלשות בעת אספקת מוצרים או שירותים ובכניסה למקומות ציבוריים. תופעה זו בולטת במיוחד במועדוני בילוי, שם נתקלים צעירים וצעירות במנהג שזכה לכינוי הדוחה "סלקציה".

הניסיון המצטבר מלמד, שכמאמר השיר המפורסם – הראש הישראלי "ממציא לנו פטנטים" ו"תרגילים" שמסכלים את רצון הכנסת. אם תערכו סיור לילה במרכזי הבילוי בערים, תוכלו לראות צעירים וצעירות בעלי חזות "מזרחית", "רוסית" או כהי עור, שאינם מצליחים להיכנס למועדון אך ורק בגלל מראה פניהם.

אחת מהשיטות הנפוצות להסוואת ההפליה במקומות הבילוי שיטת ה"חכה בצד": אדם שנמנה על אחת מהקבוצות "הלא רצויות" אינו נתקל בסירוב מוצהר אלא "רק" מתבקש לחכות בצד למשך פרק זמן בלתי מוגדר. הוא ממתין שעה ארוכה עד שהוא מתייאש והולך בזמן שבליינים אחרים, שהגיעו אחריו אך אינם נמנים עם הקבוצה המאופיינת בעילות האפליה, מורשים להיכנס.

הצעת החוק שבנדון מטרתה להתמודד עם התופעה המתוארת לעיל על ידי העברת נטל הראייה על שכם הנתבע, במקרים שבהם הוא נהג באופן שעל פניו נועד להסוות אפליה פסולה. הסדר זה אינו מהווה חידוש בספר החוקים: כיוון שהוכחתה של אפליה היא קשה ודורשת ידיעה של עובדות רבות, המצויות דווקא בשליטתו של מי שמפלה, נקבעו בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חזקות עובדתיות דומות לאלו שבהצעת החוק שלפנינו. למעשה גם בחוק שבנדון כבר נקבעו מספר חזקות שמעבירות את נטל השכנוע על הנתבע. אלא שוועדת החוקה, שדנה בשעתה בנושא, החליטה שבשלב ראשון ראוי לקמץ בהסדרים מסוג זה: "החוק הזה מכניס נורמות חדשות לגמרי. אני מציע שנסתפק בזה, אם יתברר שהחוק איננו ממלא את ייעודו, מאוד יכול להיות שנצטרך לשנות, אבל בינתיים שיישאר כך" (ראו פרוטוקול דיון של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 30.10.00, עמ' 15).

כאמור, ניסיון העבר מלמד ש"החוק איננו ממלא את ייעודו" ויש לשנותו. כדי למנוע מצב שבו ניתן לעקוף את כוונת המחוקק באמצעות שיטת ה"סלקציה", מוצע לקבוע חזקה עובדתית, שלפיה יראו באדם שאינו מאפשר כניסה למקום ציבורי לפי סדר הגעה כמי שנוקט באפליה על פי החוק, אלא אם יצליח להראות שטעמים אחרים עומדים ביסוד התנהגותו. והוא הדין לגבי מי שמונע כניסה בעזרת "תנאים שאינם ממין העניין" – טענות סרק תמוהות, כמו, למשל, ש"הערב נכנסים רק מוזמנים" או "המכנסיים שלך לבנים מדי". מי שמונע בטענה מעין זו כניסתם של אורחים "שרק במקרה" הם כהי עור – יתכבד ויוכיח את טענתו. אין בתיקון המוצע כדי למנוע, למשל, מתן שירות רפואי לפי סדר הדחיפות הרפואית או הבחנה אחרת על יסוד טעמים מוצדקים.

האפליה היא נגע חברתי מסוכן. היא משפילה וצורבת את הלב, מביאה לרגשות תסכול וזעם ולעיתים אף לאלימות. בניגוד לטענות דמגוגיות, בתי המשפט אינם מפעילים את החוק שלפנינו במקרה שבו שוער המועדון מנע כניסה מאדם אלים או ממי שסכין נמצאה בכליו. לעומת זאת, מניעת כניסתם של בעלי חזות "קווקזית" או "גרוזינית", למשל, רק בשל כך שהם נחשבים כ"עושי בעיות" אינה מאבק באלימות אלא אפליה משפילה שיש להילחם בה.

למכתב ששלחנו השבוע לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת

באתר ארגון "תמורה – המרכז המשפטי למניעת אפליה" ניתן לדווח על אפליה בכניסה למועדונים

cc-by: Saxon

"סלקציה" במועדונים בראי התקשורת

אבי שושן, רק בגלל שאני פרענק, ynet 27.7.09
"את ההשפלה של מי שלא הורשה להיכנס למועדון רק בשל מוצאו, קשה לתאר. הגיע הזמן לפקח על הגזענות. כמו כולם, גם אני שמעתי לפני כמה שבועות שהזמר קובי פרץ לא עבר סלקציה במועדון "קלרה" בתל אביב, עקב מוצאו הספרדי. לשמחתי, עד לשבוע זה התמזל מזלי לא ליפול קורבן לחוויה הנוראית הזאת. אבל מתברר שלמרות גוון עורי הבהיר יחסית, גם אני לא חסין ממעשה גזענות כה ברוטאלי ומכוער. אדם שלא עמד בסיטואציה כזאת, לא יודע מהי גזענות בישראל 2009. אתה יוצא לפאב, אחרי שבוע מתיש ואינטנסיבי, ורוצה בסך הכל לשתות משהו, לשבת על סיגריה, להעביר שעתיים נעימות ואז ללכת הביתה, לישון. שום דבר מעבר לזה. במקום זה, אתה נאלץ לקבל יחס של עבריין שרק בא לחפש צרות, אלא בעיקר לעשות כאלה. למי שלמזלו לא נתקל בסיטואציה הזאת, בה אוסרים עליך להיכנס למקום אך ורק בגלל המוצא שלך, אתאר זאת: אתה מגיע לכניסה בה ניצבים שלושה מאבטחים גברתנים ושני סלקטורים: בחורה בלונדינית לא טבעית וגבר גדול. אתה עומד מולם ומחכה להתייחסות, אבל במקום זאת אתה זוכה להתעלמות מוחלטת. בינתיים הם כמובן מכניסים אנשים אחרים, אחד אחרי השני, אפילו קבוצות של מבלים. דבר אחד הם בודקים: גיל בתעודת זהות. המשותף לכולם הוא המראה אשכנזי. לאחר רבע שעה מתסכלת, אתה מבקש מאותם שופטי בית משפט עליון טיפת תשומת לב. אותו בחור גדל ממדים סופסוף טורח להסתכל עליך, ושואל: "מוזמנים"? אתה חושב לעצמך, מה הוא מבלבל את המוח? הוא הכניס ב-20 הדקות האחרונות עשרות מבלים שאף אחד מהם לא מוזמן. הוא גם לא וידא איתם שהם כאלה. אמרתי "לא", והוא שאל אם אני לבד. בתגובה הצבעתי על החבר שעמד מאחור. הוא הסתכל עליו, בחור תימני שחום עור שאפילו בא, רחמנא לצלן, לא מגולח, וישר פסק: "מצטער, הכניסה למוזמנים בלבד". אמרתי לו: "הכנסת עכשיו עשרות אנשים ולא בדקת שאף אחד מהם מוזמן". אבל הוא בחר, כנראה, לחשוב שזה שאני מרוקאי משמע שאני גם טיפש, וענה: "אני מכיר את כולם". הסלקציה אגב, לא תקפה אצל בנות מזרחיות. הן נכנסות ללא בעיה. כנראה שהיופי המזרחי הנשי מספיק טוב בשביל הסלקטורים וקהל המבלים במקום. את אותה תחושת השפלה אף אחד לא יבין עד שלא יחווה על בשרו. לא אצדיק את עצמי ואמנה את כל הישגיי, זה לא רלוונטי. הסיטואציה המעליבה הזאת היא מנת חלקם של צעירים רבים בארץ, שהעוול היחידי בו הם "לוקים" הוא מראה מזרחי, מראה שכנראה נחשב אצל בעלי המועדונים ומרכזי הבילוי כמועד לפורענות."

עופרה אידלמן, ביהמ"ש: צעיר שלא נכנס למועדון "פשן בר" בגלל מראהו, יפוצה ב-15 אלף ש"ח, הארץ 25.11.09
"המועדון הכחיש את הדברים וטען כי דלתותיו פתוחות לכל, אך בשיחה שערך קאופמן עם הסלקטורית והקליט זמן רב לאחר האירוע, היא הודתה מפורשות שקיבלה הנחיות למנוע כניסה של אנשים מהעדה הקווקזית, הנחשבים ל"עושי בעיות". קאופמן הראה גם כי באתר המועדון נכתב שבכניסה מופעל 'מבחן פנים נוקשה' "

נועם שרביט, המחוזי: פיצוי לחיילים שלא הוכנסו למועדון בשל מקום מגוריהם, גלובס 9.11.09
"שופט השלום, אברהים בולוס, קבע עובדתית כי החיילים הוכיחו כי לא הוכנסו למועדון, אך לא הוכיחו כי הוטחה בפניהם מפורשות סיבת הסירוב. הוא לא מצא אחיזה בלשון החוק לאפליה על יסוד מקום מגורים כשלעצמו, וקבע כי עילות האפליה המנויות בחוק הן רשימה סגורה. וערעורם התקבל. השופט כהן ציין כעובדה כי כל 11 חבריהם של התובעים הוכנסו למועדון באותו ערב, כולם תושבי קיבוצים ומושבים – בעוד שרק התובעים, שהם תושבי קצרין, לא הורשו להיכנס, מבלי שבעלי המועדון, צחי בן-איש וגיא פדרמן, נתנו הסבר מניח את הדעת. כהן ציין כי החוק אינו אוסר עריכת אבחנות הנובעות ממהותו של השירות או המקום, ולכן ניתן למנוע כניסת אנשים למסיבה/מועדון בנימוק שזהו אירוע סגור למוזמנים בלבד. ואולם, אף שלא מופיעה בחוק עילת אפליה על-רקע מקום מגורים – הרי ש"עסקינן באפליה פסולה המהווה פגיעה קשה בכבוד האדם ובזכות לשוויון בין שווים, ואל לנו לתת יד לדבר. דווקא במקומותינו צריכה להיות רגישות-יתר לאפליה. בל יגידו בגת או בחוצות אשקלון כי כאן, דווקא במקומותינו, אנו שחווינו בנכר אפליה, מפלים ובניגוד למצוות המחוקק". (ע"א 198/09)."

יהונתן ליס, אושר טרומית: תיקון לחוק הסלקציה במקומות בילוי, לפיו ייאסר לתת לאורחים להמתין בצד, הארץ 21.10.09
"את החוק גיבשה האגודה לזכויות האזרח ועל פיו תיאסר סלקציה בכניסה למועדונים ולמקומות ציבוריים, ולא יותר להורות לבאים להמתין בצד. התיקון נועד לסתום את הפירצה שנוצרה בחוק המקורי, לפיו מי שלא מאפשר לבאים להיכנס למקום ציבורי לפי סדר ההגעה ייחשב כמי שנוקט באפליה, אלא אם יצליח להוכיח כי מאחורי ההחלטה עומדים נימוקים אחרים. הממשלה תמכה בהצעה בעקבות, בין השאר, התגייסותו של מוטי וודג'ה, שהוא וחברו אריה שוורץ, היו קורבן לסלקציה וארגנו את ההפגנה במועדון "הגלינה" בתל-אביב. וודג'ה, יוצא אתיופיה, שיגר מכתב אישי לשרים שבו כתב: "…משפחתי עברה תלאות רבות, ולנגד עיננו עמדה כל הזמן הכמיהה להגיע לארץ ישראל. מאז השתלבתי בחברה הישראלית באופן מוחלט". וודג'ה תיאר את שירותו הצבאי בסיירת מטכ"ל, לימודיו באוניברסיטה והשתלבותו בשוק העבודה. "אני מפרנס בכבוד את עצמי, את בת זוגי ואת אמי האלמנה… אני אתיופי, אני שחור והכי חשוב אני גאה מאוד להיות שחור ואף אחד לא יגרום לי להרגיש אדם נחות משום סיבה, אך עם זאת כולנו חייבים לעמוד ולהגיד 'גזענות לא במדינה שלנו'."

אמנון מרנדה, אושר בקריאה טרומית: סוף לסלקציה בשיטת 'חכה בתור', ynet 21.10.09
"שר המשפטים, יעקב נאמן, אמר במהלך הדיון בכנסת כי "החוק שהוצע כאן מתמודד עם תופעה חמורה של אפליית מקבלי שירותים בשל גזעם, דתם וכיוצא באלה. המציאות מלמדת כי הוראות החוק מחייבות מפעם לפעם עדכון והתאמה כדי להתמודד עם ניסיונות של נותני שירותים שונים – ובהם בעלי מועדונים – לעקוף את האיסור ולהפלות בדרך מתחכמת מבלי לתת על כך את הדין". ח"כ מולה אמר לאחר שאושרה הצעת החוק: "נוצרה נורמה שבה, אם מגיעים למקום בילוי מסוים בני קהילת יוצאי אתיופיה, סלקטור מעמיד אותם בצד ומבקש מהם להמתין, בעוד אחרים נכנסים לפניהם. תקוותם של רבים היא שהאורחים הממתינים יתייאשו ויחזרו לביתם. לא ייתכן שבמדינת ישראל ינהגו בגזענות באופן כה גלוי ורווח. הדבר מזכיר תקופות אחרות של משטרים אפלים". ח"כ יחימוביץ אמרה: "התופעה הגזענית של סלקציה בפתח מקומות בידור, אשר בסופה נותרים כהי עור בחוץ ובהירי עור נכנסים בקלות פנימה – היא לא תופעה שמדינה דמוקרטית ושוויונית יכולה לאפשר, והחוק הזה בא למגרה".

איסור כניסה לבר מסיבות שרירותיות – אינו הפלייה, ynet 2.10.08
"בית-המשפט המחוזי בירושלים קבע כי סירוב להכניס אדם למקום בילוי באופן סתמי ושרירותי אינו מהווה הפליה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים. בכך ביטל בית-המשפט את פסק דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות, אשר חייב את המבקשת לשלם למשיב פיצוי בסך 17,800 שקל בגין הפלייתו. לדברי השופט, ייתכן שהסירוב להכניסו למועדון נעשה בחוסר-תום לב, או שהיה שרירותי וכו', אך עדיין לא מדובר באחת מהעילות שבחוק איסור הפליה, ובהעדר ראיות או ביסוס למקורות אחרים לתביעה (עילות חוזיות למשל), הרי שיש לדחות את התביעה, ולא ניתן לפסוק לו פיצויים. עוד נקבע, כי השאלה האם מניעת הספקת שירות או מוצר מאדם באופן שרירותי מקימה לנפגע עילת תביעה מכוח עקרונות כלליים, הינה שאלה כבדת משקל, החורגת מגדרה של המחלוקת במקרה הנדון.

יעל לוי, תביעה: לא הוכנס למועדון בשל צבע עורו, ynet 12.9.08
"חנייא טוען בכתב התביעה, כי הוא פנה לסלקטורית נוספת וביקש שוב להיכנס למקום. "הפעם היא אמרה שזו מסיבה למוזמנים", סיפר, "הסברתי לה שחברה שלי כבר נכנסה והיא אינה מוזמנת, אבל היא אמרה שהיא לא צריכה לתת לי דין וחשבון ושאני לא נכנס". לדבריו, הוא המשיך להמתין במקום והבחין כי אותה סלקטורית מכניסה למקום מבלים נוספים מבלי לברר אם הם מוזמנים. "אותם מבלים, אשר נכנסו ללא כל קושי או התניה מסוימת למועדון, היו שונים ממנו בפרט אחד מהותי והוא שצבע עורם בהיר", נכתב בתביעה."

יעל לוי, נשארתי מחוץ למסיבת הרווקות כי אני שחומה, ynet 10.8.09
"אחרי שהשכיבה את הילדים בבית לישון, הגיעה חלסצי לנמל סמוך לשעה 23:15. לדבריה, חברתה כבר הייתה כבר בפנים, עם חלק מהחוגגות עמה. "אמרתי לסלקטורית 'שלום, אני מוזמנת למסיבת רווקות' והיא אמרה שהיא מצטערת, אבל לא מכניסים אחרי השעה 22:30 לאירועים פרטיים", סיפרה. שאלתי אותה אם יש טעם שאחכה, אבל היא לא התייחסה, הפנתה את הראש ואת האף למעלה. כאילו אומרת – 'שאף אחד לא יפנה אליי'". חלסצי החליטה בכל זאת להמתין ולא לפספס את המסיבה. לאחר שעדכנה את חברתה כי היא מתעכבת בכניסה המשיכה, לדבריה, להמתין במקום. לאט-לאט שמתי לב שמה שהיא אמרה זה לא בדיוק נכון", מוסיפה מיטל. "אנשים שהסלקטורית רצתה להכניס היא הכניסה, בטענה שעכשיו היא מכניסה רק לאירועים פרטיים, בניגוד לגמרי למה שהסבירה לי. נשארתי לעמוד כדי לראות שאני לא מדמיינת והבנתי שמשהו מכוון וממש לא בסדר. היא פשוט הכניסה רק בהירים ואני, מה לעשות – מרוקאית טיפוסית". "שיא השיאים היה כשהגיעו חברות אחרות של כלת האירוע והיא הכניסה אותן בשנייה. הבנתי שהיא לא רצתה להכניס אותי מלכתחילה כי לא מצאתי חן בעיניה. הבנתי שגם אם הייתי עומדת שם ארבע שעות לא הייתי נכנסת".

תומר ולמר, קצין תובע מועדון: לא הוכנסתי בשל צבע עורי, nrg 6.10.08
"קצין צנחנים הגיש לאחרונה תביעה נגד מועדון השיבר ברחובות, בטענה כי כניסתו למועדון נאסרה בשל גוון עורו השחום.צ', מ"פ בצנחנים, הגיע למועדון השיבר עם חבריו ופקודיו על מנת לחגוג את יום הולדתו. "כשראיתי שהכניסו את הפקודים שלי למועדון ואני נותרתי בחוץ, הרגשתי מושפל", אמר. "זאת בושה שככה מתייחסים ללוחמים".לתדהמתו של צ', מבלים רבים, ובהם חבריו ומספר פקודים שלו שהגיעו למועדון, נכנסו למקום בקלות, מבלי להימנות על רשימת המוזמנים. הוא ניסה להסביר לסלקטורית כי חבריו ופקודיו הגיעו על מנת לחגוג עמו את יום ההולדת, וכי הם ממתינים לו בפנים, אך הסלקטורית התעלמה מפניותיו. לתדהמתו של צ', מבלים רבים, ובהם חבריו ומספר פקודים שלו שהגיעו למועדון, נכנסו למקום בקלות, מבלי להימנות על רשימת המוזמנים. הוא ניסה להסביר לסלקטורית כי חבריו ופקודיו הגיעו על מנת לחגוג עמו את יום ההולדת, וכי הם ממתינים לו בפנים, אך הסלקטורית התעלמה מפניותיו. לתדהמתו של צ', מבלים רבים, ובהם חבריו ומספר פקודים שלו שהגיעו למועדון, נכנסו למקום בקלות, מבלי להימנות על רשימת המוזמנים. הוא ניסה להסביר לסלקטורית כי חבריו ופקודיו הגיעו על מנת לחגוג עמו את יום ההולדת, וכי הם ממתינים לו בפנים, אך הסלקטורית התעלמה מפניותיו."

תומר ולמר, נשארו בחוץ, nrg 20.5.08
"המקרה התרחש לפני כחודש. א', המשמש כמנהל המטבח, וחברו מ', אחראי המשמרת ובעל גוון עור שחום, הגיעו למועדון הפלורה שם נערכה מסיבת יום הולדת של שתי חברות של המלצרים. להפתעתם, הסלקטורית סירבה להכניס אותם בטענה שהתפוסה מלאה. א' ומ' ניסו להסביר לה שהזמינו בשבילם מקומות מראש, אך דבר לא עזר. בינתיים הגיעו למקום אנשים נוספים, חלקם חבריהם לעבודה וחלקם בליינים שלא היו קשורים למסיבה. הללו נכנסו למועדון בקלות. מכתב התביעה שהגישו השניים לאחרונה לבית משפט השלום ברחובות עולה כי הסיבה לאיסור הכניסה למועדון היא צבע עורם של א' ומ'. "זה היה משפיל מאוד", תיאר א' את הלילה שעבר מחוץ למועדון. "אני אזרח ישראלי, למדתי באוניברסיטה ואני משרת במילואים. רק בגלל שאני אתיופי לא נתנו לי להיכנס למועדון. מאז המקרה כמעט ולא נרדמתי בלילה".

יונת אטלס, דרוזים לא הוכנסו למועדון 'בגלל הנעליים', ynet 30.11.07
"ח', חניך בקורס קצינים של השב"ס, רק רצה לבלות בליל שישי האחרון ביחד עם בן דודו במועדון "הפורום" בבאר שבע. השניים, דרוזים תושבי בית ג'אן במקור, הגיעו למועדון ולטענתם – ברגע שהראו תעודות מזהות, האחת של השב"ס והשנייה תעודת לוחם – לא הורשו להיכנס. לדברי ח' (25) ברגע שהראו תעודות – נאמר להם להמתין בצד. "חיכינו מספר דקות ואז הגיעו שומרים ואמרו לנו לחכות בחוץ. אחרי חמש דקות נוספות ניגשתי לשאול את הסלקטורית מדוע אנחנו לא נכנסים והיא אמרה לי – 'תנסו בתור השני המיועד לגילאי 22 פלוס'. עברנו לשם, וברגע שהצגנו תעודות, שוב אמרו לנו לחכות ואחרי מספר דקות החזירו אותנו לתור הקודם". לדברי ח', כשהציגו הוא ובן דודו בפעם השנייה את התעודות, הוציאו אותם עובדי המועדון החוצה. מאוחר יותר ניגש ח' אל אחד הסלקטורים ושאל אותו האם לא מכניסים אותו ואת בן דודו בגלל שיש להם שמות ערבים. "הסלקטור אמר לי – אני לא מכניס אותך בגלל שיש לך נעליים לבנות ולבן דוד שלך יש חולצה לבנה. 'אם תחליפו ותחזרו, ניתן לכם להיכנס'". "כל כך נפגעתי", סיפר ח' ל-ynet. "הייתי קצין בצבא והיום אני בקורס קצינים בשב"ס. בן דוד שלי היה לוחם ושנינו תרמנו כל כך הרבה למדינה, ולמרות זאת לא מכניסים אותנו. אני יודע שכשאני בא עם חברים ישראלים אז יכניסו אותי, הבעיה הייתה שהפעם באתי עם בן הדוד שלי שגם הוא דרוזי".

אבי כהן, יצא מלבנון אבל לא עבר סלקציה, ynet 31.7.06
"גיל, חייל מילואים בן 27 מתל אביב, טוען כי במהלך חופשה משירותו בצפון ביקש לבלות עם חברו התימני במסעדת הלנה בעיר, אך המארחת סירבה להכניסם – תחילה בטענה שיש מגבלת גיל, ואחר כך בטענה שזהו "ערב למוזמנים". לטענתו, לא היתה כל סיבה להשאירם בחוץ ומדובר באפליה על רקע עדתי. מהמסעדה נמסר כי "פרטי המקרה אינם ידועים להם, אך רבים המקרים שמבלים לא נכנסים בשל עומס על המסעדה. החייל: "חזרתי מהצפון ויצאתי לשתות משהו עם חבר, סטודנט שנה חמישית ברפואה שלא ראיתי הרבה זמן. הגענו למסעדה בסביבות השעה 11 בלילה ומיד בכניסה נאמר לנו על ידי המארחת שהכניסה היא מגיל 27 בלבד. מאחר ששנינו מבוגרים מהגיל המבוקש חשבנו שלא תהיה לנו בעיה. אבל אז היא אמרה ש'היום זה ערב למוזמנים בלבד'. לנו זה נשמע מוזר כי חברים שלי מהעבודה כבר נכנסו חופשי, אך מכיוון שלא רצינו בעיות והלכנו משם". אלא שלאחר מכן התחרטו החברים והחליטו שלא לוותר, ולנסות בכל זאת להיכנס למסעדה. "שאלנו מספר אנשים שנכנסו האם יש להם הזמנות, והם טענו שזו הפעם הראשונה שהם מגיעים למקום ואין להם הזמנות", מספר גיל. "חזרתי לסלקטורית ואמרתי לה שבאתי לחופשה קצרה ממילואים בצפון ושאולי בכל זאת תכניס אותנו, אבל זה בכלל לא עניין אותה."

חנן גרינברג, אין כניסה ללוחמים דרוזים, ynet 17.10.04
"בינתיים הגיעו לכניסה שני החיילים האחרים. הם ידעו כי חברם כבר נכנס פנימה וביקשו להצטרף אליו. "הם הראו למאבטח את תעודות הלוחם שלהם", ממשיך החייל שהקדים אותם. "לכולנו יש שמות ישראליים, לא דרוזים. ואז שאלו אותם מהיכן הם בארץ". החיילים נקבו בשם היישוב בו הם מתגוררים, ולפתע הודיע להם המאבטח כי לא יוכלו להיכנס. "זאת מסיבה למוזמנים בלבד", נאמר להם."

CC BY-NC-ND: Jin's diary 87

החוק והדיונים בכנסת

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000 באתר הכנסת.

הצעת החוק הוכנה על ידי האגודה לזכויות האזרח: לנוסח הצעת החוק משנת 2000 באתר הכנסת .

לדיונים שקיימה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בהצעת החוק המקורית: פרוטוקול דיון 27.8.00 ,פרוטוקול דיון 30.8.00, פרוטוקול דיון 30.10.00 ,פרוטוקול דיון 28.11.00.

הצעות חוק פרטיות: גם לאחר שהחוק התקבל המשיכה התופעה של הפליה בכניסה למקומות בילוי. לנוכח זאת הוגשו במהלך השנים מספר הצעות חוק פרטיות שביקשו להתמודד עם התופעה על ידי תיקון החוק והגברת האכיפה שלו. עיון בהצעות החוק הפרטיות ובדברי ההסבר שלהן יכול לתת מידע נוסף על התופעה.

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – החמרת הענישה), התשס"ט-2009 (הצ"ח של חה"כ שלמה מולה), באתר הכנסת.

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – תנאים לכניסה לחברי מועדון בלבד), התשס"ה-2005 (הצ"ח של חה"כ חמי דורון), באתר הכנסת. מתוך דברי ההסבר: "לאחר שחוקק החוק הנ"ל, על מנת למנוע הפליה בכניסה למקומות, ישנה מגמה בה במקומות רבים מחליטים באופן סלקטיבי להגיד למישהו כי הכניסה היא לחברי מועדון בלבד, בעוד שלאחרים נותנים להיכנס לא דרישה זו. הסיבה לכך היא שימוש בדרך עוקפת חוק, אשר מבדילה ומפלה לפי החלטת הסלקטורית. על כן, הצעת חוק זו באה להסדיר את העניין ולקבוע כי מקום ציבורי אשר רוצה לסגור ערב לחברי מועדון, ידאג ראשית כי יש למקום חברי מועדון המצויידים בכרטיס חבר מועדון, שנית ידאג לפרסם מראש כי בזמן נתון הכניסה היא רק לחברי מועדון, ולבסוף יכניס אנשים למקום רק עם הצגת הכרטיס הנ"ל. על ידי כך נקשה על עקיפת החוק בדרך זו, ונתמרץ אי הפליה במקומות ציבוריים."

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הפליה מחמת צבע), התשס"ה-2005 (הצ"ח של חה"כ איוב קרא), באתר הכנסת.

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשס"ד-2004 (הצ"ח של חה"כ גילה גמליאל), באתר הכנסת.

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – אכיפה ועונשין), התשס"ד-2004 (הצ"ח של חה"כ אלי בן מנחם), באתר הכנסת. מתוך דברי ההסבר: "אולם למרות ההתקדמות החקיקתית בתחום השוויון, בפועל המצב החריף, ומדי שבוע נודע על חיילים שחוזרים משירות קרבי ולא מורשים להיכנס למועדוני בילוי רק בגלל צבע עורם, מוצאם או מקום מגוריהם. הסלקציה החמורה והמדאיגה נמשכה גם לאחר החקיקה הרלוונטית מסיבה טכנית בעיקרה (בנוסף להתדרדרות הערכית). החוק שעבר בשנת 2000 מטיל את מלוא כובד הוכחת ההפליה על המופלה. זה נדרש להיגרר לבתי משפט בתביעות אזרחיות ארוכות ויקרות כדי להוכיח שהופלה. לרוב מדובר בצעירים וחיילים, שאין לרשותם לא את הזמן ולא את הכסף כדי לעמוד בדרישות הדיונים המשפטיים. למרות המספר העצום של תלונות בגין הפליה, בארבע השנים האחרונות כמעט ולא הוגשו תביעות כנגד בעלי מועדונים, ולא נרשמה אפילו הרשאה אחת. "

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – אכיפה ועונשין), התשס"ד-2004 (הצ"ח של חה"כ ניסן סלומינסקי), באתר הכנסת.

הצעת חוק איסור הפליה במקום בידור, התש"ס-2000 (הצ"ח של חה"כ אלי בן מנחם), באתר הכנסת. מתוך דברי ההסבר: "באחרונה פורסם בכלי התקשורת כי חיילים שיצאו לחופשה, נדחו בבואם להיכנס לדיסקוטק בקיבוץ אשדות יעקב, בגלל צבע עורם השחום, מקום מגוריהם ומוצאם מעדות המזרח. האפליה המזעזעת הזאת, שחשבנו שאינה קיימת עוד במדינת ישראל של שנות האלפיים, חוזרת ומוכיחה שוב כי הגזענות ושנאת האחר עדיין רווחים בקרב חוגים מסוימים. טעות היא לחשוב שהתופעה מתקיימת רק בקיבוצים; היא אינה פוסחת גם על הערים הגדולות. החברה הישראלית אינה יכולה לנהוג בדו-פרצופין; בכל העולם אנו יוצאים נגד גזענות פושעת, כאשר בתוך תוכנו, חיילים, מיחידות מובחרות, המקריבים עצמם למען המדינה אינם יכולים להיכנס למקומות בילוי; הפציעה והמוות בשדות הקרב בלבנון, שלא כמו דיסקוטקים גזעניים, אינו מפריד בין שחורים ולבנים. יצוין כי אותם מקומות בילוי מתעטפים בשמות כמו "מועדון חברים", או "ערבים סגורים", כאשר בעצם כל כוונתם היא לדחות את מי שאינו נראה כמוהם, וצבע עורו שחום. הצעת חוק זו מטרתה לתקן את המעוות ולתרום להחדרת נורמות שוויוניות, שהיו צריכות להשתרש מזמן; בעל מקום בילוי שיאפשר אפליה צריך לדעת שהוא ישלם את מלוא המחיר."