עמדת האגודה בעניין "סעיף הסלקציה" ברפורמת הקרקעות

ב-12.7.09 התקיים יום הדיונים האחרון בהליך המזורז להעברת רפורמת הקרקעות. באותו יום הוסף לראשונה סעיף חדש, שיאפשר לרשות המקרקעין שתוקם להתנות מכירת בתים בישובים קהילתיים וחקלאיים, בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית.

הסעיף מאפשר פגיעה קשה בשוויון, ומעניק לאותם גופים זכות וטו על רכישת מגרש בקרקע ציבורית. משמעותו היא מתן גושפנקא חוקית להליכי הסינון המפלים והמשפילים שנערכים בישובים אלו.

הסעיף דן בנושא הנמצא במחלוקת ציבורית עמוקה, מנוגד לפסיקת בית המשפט העליון והוא במרכזן של עתירות התלויות ועומדות, אך כל זאת לא הוסבר על ידי נציגי הממשלה והייעוץ המשפטי לחברי הכנסת, והסעיף אושר בתוך חמש דקות בשעת לילה מאוחרת, ללא דיון.

בבוקר ה-14.7.09 פנתה האגודה ליו"ר הכנסת בפניה דחופה ודרשה להסיר את הסעיף מסדר היום, כיון שמדובר בנושא חדש, שעל פי תקנון הכנסת אסור להעלותו בשלב זה של הדיון, בלי שהונח בפני הכנסת ועבר קריאה ראשונה. כמו כן, הפגם בהליך החקיקה יורד לשורשו של עניין, ופוגע באופן מהותי בעקרון ההשתתפות בהליך החקיקה, שכן משהוסתר מחברי הכנסת מידע כה בסיסי לגבי הסעיף, לא יכלו להבין על מה מצביעים. גם ארגון שתי"ל פנה ליו"ר הכנסת בנושא.

באותו ערב, בעקבות המכתבים ובעקבות פניית חברי כנסת, החליט יו"ר הכנסת רובי ריבלין להיענות לדרישה ולקיים דיון חוזר בסעיף. לקראת הדיון, שייערך בוועדת הכלכלה ב-20.7.09, שלחה האגודה לחברי הוועדה את עמדתה בנושא.

‏16 ביולי, 2009

לכבוד
ח"כ אופיר אקוניס
יו"ר ועדת הכלכלה
הכנסת, ירושלים

שלום רב,

הנדון: סעיף 4כ לתיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל: הגבלה על הקניית בעלות

נבקש להביע את התנגדותנו לסעיף המוצע ולבקש מהוועדה להסירו מסדר היום.

א. יש להסיר הסעיף מסדר היום בשל פגמים חמורים בהליך החקיקה

1. הסעיף הוסף ביום הדיונים האחרון והליך חקיקתו בוועדה היה פגום בשני מובנים. ראשית, הוא הועבר בלי דיון ובלי שהוסברה לחברי הכנסת משמעות הסעיף והיותו בלב מחלוקת משפטית ודיונים בבג"ץ. אם ידון הסעיף בדיון, תהא בכך תרופה חלקית בלבד, שכן לדעתנו נוכח השלכותיו של הסעיף, יש לדון בו בהליך חקיקה מסודר ולא בהליך מהיר.

2. שנית, הוספת הסעיף מנוגדת לסעיף 119 לתקנון הכנסת, שכן מדובר בנושא חדש, שאין לדון בו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. הדיון החוזר אינו מרפא פגם זה. הסעיף אינו רלוונטי לרפורמה שעברה בקריאה הראשונה ולמטרותיה. אין בו כדי לייעל את עבודת המינהל, והוא אינו רלוונטי לסוגיית המעבר מחכירה לבעלות. הוא גם לא נדרש כדי לשמור על המצב המשפטי הקיים, שכן ממילא לרשות המקרקעין סמכויות דומות לסמכויות שהיו למועצת מקרקעי ישראל. הסעיף קובע הסדר חדש ופוגעני, שאין להעלותו לדיון בשלב מאוחר זה, של הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. כפי שכבר קבע בג"ץ:

"בהיעדר מגבלה כלשהי על היקף התיקונים והתוספות שהוועדה מוסמכת להכניס, לא היה גבול לחקיקה אשר ניתן היה לקבל הרחק מעיני הציבור, ובדרך זו לחמוק מן הדיון הציבורי, הכרוך בשלב פרסום הצעת החוק והקריאה הראשונה. לשם כך באה המגבלה על הנושא הנדון בחקיקה" (בג"ץ 8238/96 אבו עראר נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 26, 36 (1998)).

ב. יש להסיר את הסעיף, משום שהוא פוגע בשוויון

3. הסעיף שהוסף במחטף מאפשר לרשות המקרקעין שתוקם לקבוע, כי הקניית בעלות בנכס בישובים קהילתיים עד 500 בתי משפחה ובישובים חקלאיים תהיה טעונה הסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית. סעיף זה הוא סעיף, שמעניק לגורמים פרטיים כמו אגודות שיתופיות זכות וטו על החלטות למכור מקרקעי ציבור לפרטים המבקשים זאת והוא פוגע בצורה קשה בזכות לשוויון.

4. אגודות שיתופיות נוהגות להפלות בין מועמדים להתגורר בישובים אלו ואף עורכות תהליכי סינון משפילים ומפלים באמצעות ועדות קבלה. הליכי הסינון הללו משפילים ופוגעים בפרטיות. הליכי הסינון גורמים להדרתן של קבוצות אוכלוסיה שונות, כמו מזרחים, רוסים, ערבים, אנשים עם מוגבלות או משפחות חד הוריות, בהתבסס על קריטריונים עמומים כמו "התאמה חברתית".

5. לאור עתירות שהוגשו לבג"ץ החליטה מועצת מקרקעי ישראל לפקח על הליכי הסינון ולהגבילם. בהחלטה 1015 של מועצת מקרקעי ישראל נקבעו הגבלות על הליכי הסינון. כמו כן הוחלט, בהתאם לפסיקת בג"ץ, כי לאגודה השיתופית אפשרות להמליץ על מועמדים, אך ההחלטה הסופית נותרת בידי המינהל. גם נגד חוקיות החלטה זו הוגשו מספר עתירות, שעודן נדונות בפני בג"ץ.

6. הסעיף שהוסף להצעת החוק מקנה לרשות המקרקעין סמכות ליתן בידי האגודה השיתופית, שהיא גוף פרטי, זכות וטו על החלטת רשות המקרקעין. לראשונה נקבע, כי המדינה מעניקה לגוף פרטי סמכות לסנן את המבקשים לרכוש מקרקעי ציבור ולהפלות ביניהם, דבר חמור מאין כמוהו שמנוגד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ובית המשפט העליון.

7. זאת ועוד – בעוד שבהחלטת מועצת מקרקעי ישראל נקבע, כי ועדת קבלה תפעל רק בישובים חקלאיים, בטענה שישובים מסוג זה דורשים ערבות הדדית ושיתופית רבה, המחייבות בדיקה של המבקש להתגורר בהם, באה הצעת החוק ומרחיבה את פעילות ועדת הקבלה גם להרחבות של מושבים וקיבוצים, וזאת למרות שהרחבות אלו הן ככלל שכונות בעלות אופי עירוני פרברי, ואין למרכיב השיתופיות רלוונטיות לגביהן.

8. הסעיף מנוגד, אם כן, להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, שהתגבשו לאור עתירות שהוגשו לבג"ץ, ובנוסף הנושא גם נמצא בעיצומו של הליך משפטי בפני בג"ץ.

ר' בין היתר, החלטה 1015 של מועצת מקרקעי ישראל, בג"ץ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258 (2000); ע"א 2962/97 בארותיים נ' ארד, פ"ד נב(4) 614 (1998), בג"ץ 8036/07 אבריק-זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל (תלוי ועומד, בעתירה הוצא צו על תנאי); בג"ץ 3552/08 קמפלר נ' מינהל מקרקעי ישראל (תלוי ועומד, בעתירה הוצא צו על תנאי).

9. הסעיף אם כן הוא נושא חדש, שאין להעלותו בשלב זה של הדיונים, ובנוסף הוא פוגע בצורה חמורה בשוויון, ולכן נבקש להסירו מסדר היום.

בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

גיל גן-מור, עו"ד
זכויות חברתיות

בסיוע עו"ד דבי גילד-חיו ונירית מוסקוביץ

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,הזכות לדיור,הזכות לדיור - סגרגציה ואפליה,הזכות לכבוד,הזכות לשוויון,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.