זכויות אנשים עם מוגבלויות: אפוטרופסות

מתוך: זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2015

 

זכותם של כל איש ואישה לקבל החלטות לגבי חייהם, גופם ורכושם היא זכות שאין בסיסית ממנה. אדם שממונה לו אפוטרופוס מאבד את חירותו, והאפוטרופוס מקבל שליטה מלאה על חייו. בישראל, כ-50,000 איש ואישה מוגדרים כ"חסויים", וענייניהם מתנהלים על ידי אפוטרופוס. ממידע שהצטבר בארגונים העוסקים בתחום, כמו גם מביקורות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה מזה כ-25 שנה, מצטיירת תמונה מדאיגה של קלות בלתי נסבלת במינוי אפוטרופוסים, בלי שהאדם עצמו ייקח חלק בהליך ועל סמך ראיות לא מספקות; של מתן כתבי מינוי כלליים וגורפים לאפוטרופוסים, שאינם מתאימים לצורכיהם של החסויים; של הכשרה לא מספקת של האפוטרופוסים; ושל פיקוח לקוי שמפעילה המדינה על תפקודם.[1]

ההסדרים המוצעים בתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובטיוטת נוהל האפוטרופוס הכללי בעניין התאגידים הם כאמור בכיוון הנכון, אך עדיין אינם מספקים.[6] כך למשל, הצעת החוק מציגה כלי משפטי חדש של ייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים או רכושיים, שיכול לשמש כחלופה לאפוטרופסות, וכן פורטת עקרונות בדבר תפקוד האפוטרופסות; עם זאת, היא אינה כוללת הכרה בקבלת החלטות נתמכת,[7] הגברה של ההגנות הפרוצדורליות כגון ייצוג משפטי, ואפשרות של מינויים תחומים בזמן. למרות הבעיות, הרפורמה החקיקתית מציעה פתח והזדמנות להתחיל ולבסס את ההסדרים בנושא כשרות משפטית ואפוטרופסות על עקרונות המקדמים את כבוד האדם ואת זכותו לאוטונומיה. עקרונות אלה כוללים את החובה לקדם את העצמאות ואת האוטונומיה של כל אדם באמצעות תמיכה, לשתף את האדם בהליך הנוגע לו, לנהוג מולו בשקיפות ולהנגיש את כל המידע הקשור בו, ולהגביל את זכויותיו וחירותו רק אם יש צורך אמיתי בכך ואי אפשר להשתמש באמצעי פוגעני פחות.

גם בפסיקה ניכרה בשנתיים האחרונות מגמה חיובית, בהובלת השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט למשפחה בחיפה, של הכרה במודל של תמיכה בקבלת החלטות כתחליף לאפוטרופסות.[8] הרציונל המנחה את המודל הוא שאין לשלול את כשרותו המשפטית של אדם גם כשתפקודו הקוגניטיבי נחלש, ושיש לסייע לה או לו באמצעים המותאמים לצרכיהם להמשיך ולשלוט בחייהם ככל האפשר. תומך או תומכת בקבלת החלטות פועלים בהתאם לרצון האדם ותפקידם הוא לסייע, ללוות, לייצג ולהנגיש עבורו מידע, ולא לכפות עליו החלטות בענייניו. מודל התמיכה בקבלת החלטות תואם את עקרונות אמנת האו"ם משנת 2008 בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות,[9] וכמה מדינות כבר הכירו בו כחלופה שצריכה לרשת את מוסד האפוטרופסות[10]. ארגון בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות ערך בשנה האחרונה פיילוט ראשון מסוגו בישראל של תמיכה בקבלת החלטות לאנשים עם מוגבלויות שונות.[11]

הטבלה הבאה, מאתר ארגון בזכות, מסכמת את הבדלי הגישות בין מודל האפוטרופסות לבין מודל התמיכה בקבלת החלטות:[12]

 

 

[1] על ההליך למינוי אפוטרופוס ועל הפגמים והליקויים בהכשרת אפוטרופסים ובפיקוח עליהם ראו למשל: מבקר המדינה, דוח שנתי 41א' לשנת 1990 ולחשבונות שנת הכספים 1989, מאי 1991, בעמ' 363 ואילך; דוח שנתי 54ב לשנת 2003 ולחשבונות שנת הכספים 2002, מאי 2004, בעמ' 657 ואילך; דוח שנתי 62 לשנת 2011 ולחשבונות שנת הכספים 2010, מאי 2012 (להלן: "דוח מבקר המדינה 62") בעמ' 851-815; כתב העתירה בבג"ץ 2857/13 עמותת המשפט בשירות הזיקנה נגד אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. לביקורת על מוסד האפוטרופסות ראו גם: יותם טולוב וארלן ס. קנטר, של מי החיים שלי? המאבק להשבת האוטונומיה והכשרות המשפטית לאנשים עם מוגבלויות, מעשי משפט כרך ו, 2014, בעמ' 65-45 (להלן: "של מי החיים שלי?").

[3] תאגידי אפוטרופסות מקבלים מינוי במקרים קיצוניים – אנשים עריריים ללא קרובימשפחה, אנשים שמשפחתם מסוכסכת, אנשים שהרווחה סבורה כי יש צורך בהתערבותגורם חיצוני.

[4] משולחן האפוטרופוס הכללי, גיליון מס' 2, ינואר 2015, http://bit.ly/1HGugZX. לעניין חשיבות הפיקוח והעיכוב בהפעלתו ראו דוח מבקר המדינה 62 (ה"ש 198 לעיל) בעמ' 828.

[5] נורית וורגפט, גם לזקן שמסרב לקטיעת רגלו מגיע ייצוג משפטי, הארץ, 2.11.2015.

[6] הערות הקואליציה לקידום כשרות משפטית על התזכיר לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אוקטובר 2015: https://law.acri.org.il/he/33197; הערות הקואליציה לטיוטת הנוהל בעניין תאגידי אפוטרופסות, מאי 2015 https://law.acri.org.il/he/34882. בקואליציה חברים: בזכות, עמותת המשפט בשירות הזקנה, אס"י (קהילת אנשי הספקטרום האוטיסטי), האגודה לזכויות האזרח בישראל, יד ריבה, לשמ"ה (עמותה להעצמה בבריאות הנפש), הקליניקה לזכויות אדם במרכז האקדמי למשפט ולעסקים והקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן.

[7] על קבלת החלטות נתמכת ראו בפסקה הבאה.

[8] אפ (חי') 50389-02-13 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (החלטה מיום 22.8.2013. לעיון בפסק הדין ראו: יותם טולוב, חלופות לאפוטרופסות בתחום הכלכלי, בזכות – המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, 2015, בעמ' 46-44); אפ (חי') 43640-01-15‏ א.ב נ' היועץ המשפטי לממשלה (פס"ד מיום 8.4.2015); אפ (נצ') 34820-03-15‏ היועץ המשפטי לממשלה נ' א.ח (פס"ד מיום 6.7.2015). לסיפורה של דנה כרמון, האדם הראשון בישראל שביטל אפוטרופסות לטובת קבלת החלטות נתמכת, ראו: https://www.youtube.com/watch?v=aXoDnnxv528, וכן: אור קשתי, האשה הראשונה שהשתחררה מאפוטרופסות לטובת שיתוף: "זה משהו אחר לגמרי, לא מחליטים בשבילי", הארץ, 23.5.2015.

[9] סעיף 12 לאמנה קובע כי לכל אדם מגיעה תמיכה בעצמאות כחלופה לאפוטרופסות. מעל 150 מדינות, ובהן ישראל חתמו על האמנה.

[10] להרחבה: של מי החיים שלי?, ה"ש 198 לעיל.

[11] מיזם סעיף 12 – עצמאות לאנשים עם מוגבלות, באתר ארגון בזכות, http://bizchut.org.il/he/1956.

[12] מקור: אתר בזכות, http://bizchut.org.il/he/1956.