צילום: טלי נירהבוקר (28.12.2014) דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשתי העתירות נגד העלאת אחוז החסימה, שהגישו יהודה גוטמן ואליהו משולמי. האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה ביקשו להצטרף לדיון במעמד ידידי בית המשפט. הארגונים טענו כי העלאת אחוז החסימה נועדה לפגוע בייצוג האזרחים הערבים בכנסת.
במהלך הדיון, שהתקיים בפני הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא נאור, והשופטים רובינשטיין, ג'ובראן, חיות, מלצר, דנציגר, הנדל ופוגלמן, נדונה השפעת אחוז החסימה החדש על הייצוג הפוליטי של המיעוט הערבי וקבוצות מיעוט נוספות בישראל.
השופט ג'ובראן ציין כי אחוז החסימה החדש "כופה על המגזר הערבי להתאחד ברשימה אחת. זו בעיה. יש כמה אידיאולוגיות, כמה השקפות עולם", והשופטת חיות ציינה כי החוק "מעורר קשיים ואי נוחות". השופט רובינשטיין ציין כי "אם לוקחים את ההיסטוריה של ההצבעה הערבית, ההיסטוריה היא כזאת שזה כמעט כולם או 2/3 מהמפלגות האלה נופלות באחוז החדש." לעומתם, הנשיא גרוניס שב וטען כי כל ניסיון להתנבא באשר להשפעת אחוז החסימה החדש על שיעור ההצבעה והייצוג הוא בגדר ספקולציה.
עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח חידד בדיון, כי הפגיעה בזכות הבחירה של המיעוט הערבי קיימת גם ללא קשר לתוצאות ההצבעה בכנסת, נוכח תרחיש שבו הרשימות הערביות יתאחדו כולן.
עו"ד נדים שחאדה ממרכז עדאלה ציין כי "לפי אחוז החסימה בטרם התיקון, המפלגות הערביות היו צריכות 20% מקולות האזרחים הערבים על מנת להיכנס לכנסת, אך נכון לעכשיו, בהתאם לאחוז החסימה החדש, הן צריכות 30% מהקולות של המצביעים הערבים. על כן ברור שהפגיעה היא בעיקר במפלגות הערביות".
בבקשת ההצטרפות מטעם ארגוני זכויות האדם, אותה כתבו עורכי הדין עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח ונדים שחאדה מעדאלה, נטען כי אחוז החסימה החדש (שעלה מ-2% ל-3.25%) גורע מזכותו של המיעוט הערבי להיות מיוצג בכנסת על כלל השקפותיו. הציבור הערבי כולל בתוכו מגוון קבוצות ודעות, והוא זכאי להזדמנות שווה של בחירה בדומה לציבור היהודי. עוד נטען בבקשה, כי הכנסת לא שקלה כראוי את ההיסטוריה של אחוז החסימה במערכות הבחירות האחרונות מבחינת המפלגות הערביות, והתעלמה מכך שכל הסיעות הערביות בכנסת התנגדו להצעה. עוד נטען בבקשה כי העלאת אחוז החסימה אינה תורמת למשילות וליציבות השלטון, כפי שטענו יוזמי התיקון.
בג"ץ 3166/14
