עיצוב: סטודיו אוסו באיולציון יום זכויות האדם הבינלאומי מפרסמת האגודה את הסקירה השנתית על מצב זכויות האדם, המתמקדת בחירויות היסוד ובמחאה החברתית
"חומות הכלא אינן צריכות להפריד בין האסיר לבין צלם האנוש […] וחדר האסיר אסור לו שייהפך לכלוב."
בג"צ 540/84 יוסף נ' מנהל בית הסוהר המרכזי ביהודה ושומרון, פ"ד מ(1) 567, 573.
תמונת מצב זכויות האדם בישראל לשנת 2011: חקיקה אנטי דמוקרטית והצרת צעדיהם של פעילים מסכנות את חופש הביטוי וההפגנה * בין כותלי הכלא ממשיכות להתקיים הפרות זכויות חמורות, לצד שיפור בתנאי מעצר מסוימים * זכויותיהם של זרים ושל ילדיהם נרמסות באופן שיטתי חמור, ללא ביקורת ופיקוח והרחק מהעין הציבורית * שחיקה בזכות לקיום בכבוד ובזכויות חברתיות.
למצגת פלאש לחצו על התמונה.
דוח "זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2011" שמתפרסם היום (4.12.11) מציג את הפרות הזכויות החמורות המתרחשות כיום בבתי הכלא בישראל, ומציג מגמה ההולכת ומתגברת של הטלת מגבלות על החירות במובנה הרחב: חופש הביטוי, חופש ההתאגדות והפעילות הפוליטית ואפילו חופש הדעה והמחשבה. הדוח עוסק גם במחאה החברתית שסחפה את ישראל בחודשי הקיץ: בשחיקת הזכויות החברתיות, שעמדה ברקע המחאה; בניסיונות לפגוע בחופש הביטוי של המוחים; ובתוצאות המחאה, נכון לעכשיו. הדוח מתמקד בנושא החירות במובנה הבסיסי ביותר – זכות האדם להיות אחראי לחייו ולהיות השולט הבלעדי בהם.
האגודה לזכויות האזרח מפרסמת את דו"ח "תמונת מצב" מדי שנה לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי (10 בדצמבר), כדי להציב בפני החברה בישראל והרשויות סקירה מקיפה ועדכנית של מצב זכויות האדם בישראל ובשטחים ולהתריע על הפרות בוטות במיוחד; להצביע על תהליכים מרכזיים ולציין לטובה מגמות של שיפור; ולהפנות את הזרקור להפרות של זכויות אדם שאינן נחשפות לאמצעי התקשורת ולתשומת הלב הציבורית.
מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח, חגי אלעד: "האגודה לזכויות האזרח מציבה באמצעות הדוח מראה של המציאות בכל הנוגע לזכויות האדם: כאשר חלק מאיתנו שווים פחות – כולנו לא שווים. כאשר חופש הביטוי מאוים – כולנו בסכנה. אל מול האיומים על הדמוקרטיה בישראל, בקיץ האחרון ראינו איך יותר ויותר אזרחים דורשים להפוך לשותפים פעילים בעיצוב המציאות, כדי לממש בישראל זכויות אדם וצדק חברתי. אנחנו מקווים שדוח 'תמונת מצב' יעורר דיון ציבורי ער ויסייע להביא לשינוי המיוחל."
הדוח המלא (pdf)
חלק ראשון: מאחורי הסורגים – פגיעה בזכות לחירות במובן הצר (pdf)
על אף שזכויות האדם אינן צריכות להיעצר בשערי בית הסוהר, אין כיום מי שמבטיח את החובה לספק לאסירים ולעצורים תנאי מחיה בסיסיים ולשמור על כבודם ועל זכויותיהם. כשמדובר במי שאינם אזרחי ישראל, וכל שכן בשטחים הכבושים, הליך הוגן אינו מובטח והמעצר, לחודשים ואף לשנים, עשוי להפוך מהחריג לכלל. פעמים רבות מוצאים עצמם מאחורי הסורגים מי שמלכתחילה נמנים עם קבוצות מוחלשות – פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה וילדיהם, ופלסטינים בשטחים ובירושלים. מעצר של קטינים הפך גם הוא להיות הנורמה באזורים מסוימים, אף שהחוק קובע שיש להימנע ככל שניתן ממעצר ילדים. לצד הנתונים והדוגמאות הרבות, מציג הדוח הצעת חוק להקמת "נציבות לתלונות כלואים ולביקורת על מתקני הכליאה", שתפקח ותשמור על זכויות האדם של כלואים.
על אף רגיעה מסוימת, בשטחים הכבושים ממשיכות להיות מוטלות מגבלות תנועה קשות על האוכלוסייה הפלסטינית, וכמה מהבולטות שבהן מוצגות בדוח: הגבלות תנועה במרכז העיר חברון, "משטר היתרים" במרחב התפר שבין הקו הירוק וגדר ההפרדה, צמצום התנועה הפלסטינית בכביש 443, הסגר המתמשך על רצועת עזה, ניתוק תושבי בקעת הירדן משאר הגדה המערבית, והשפעות גדר ההפרדה על מרקם החיים בתוך ירושלים ובין ירושלים המזרחית לשאר הגדה.
- תנאי מאסר
- מאסר חייבי ההוצאה לפועל
- בשטחים הכבושים: תקופות מעצר ממושכות וקיומן של שתי מערכות חוק; מעצר מינהלי לפלסטינים; צווי הגבלה לישראלים
- "זרים" במעצר: מעצר ממושך ולעתים בלתי מוגבל בזמן; מעצר של מבקשי מקלט ופליטים; מעצר של מחוסרי אזרחות; התנהלות בית הדין לביקורת משמורת
- מעצר וחקירה של קטינים: בשטחים הכבושים; בירושלים המזרחית; אזרחי ישראל; זרים בלתי מלווים; מעצר לפני גירוש
- חופש התנועה: בשטחים הכבושים; בירושלים המזרחית
חלק שני: לכלוא את הרוח – פגיעה בחופש הביטוי, בחופש ההתאגדות ובחופש הפעילות הפוליטית (pdf)
התנכלויות שונות למפגינים בשנה החולפת, המובילות לצמצום השיח הדמוקרטי, כללו בין היתר שוטרים המגיעים רעולי פנים או ללא תגי זיהוי לפיזור הפגנות על אף שהחוק מחייבם להזדהות, מפגינים שנעצרים ונדרשים להתחייב שלא ישתתפו בהפגנות בעתיד הקרוב, ופעילים חברתיים ופוליטיים המוזמנים ל"שיחות אזהרה" מאיימות. בשטחים הכבושים הצבא אוסר לחלוטין כל קיומה של הפגנה, והמשתתפים נתקלים ביחס אלים שעשוי להסתיים בפגיעה פיזית ובמאסר.
המגבלות באות לידי ביטוי בחקיקה אנטי-דמוקרטית המאיימת לצמצם את חירויות הפרט ולפגוע בזכויות המיעוט, בניסיונות לפגוע בפעילותם הלגיטימית והנחוצה של מי שמותחים ביקורת על השלטון ובהם ארגוני זכויות אדם, ואיום בתביעות על מי שמבקש להשמיע ביקורת.
- חופש הביטוי; הזכות להפגין; הצרת צעדיהם של פעילים פוליטיים; חופש הביטוי בשטחים
- חקיקה המגבילה את החירות: חופש הביטוי; חופש ההתאגדות; חירות אישית וזכויות בהליך הפלילי; כבילת עובדות הסיעוד; ההכרזה על מצב חירום
חלק שלישי: העם דורש – השלטון חירש: זכויות חברתיות (pdf)
הפערים הכלכליים בישראל, אשר חופפים קווי חלוקה אתניים, לאומיים ותרבותיים, הם תוצאת המדיניות החברתית-כלכלית של ממשלות ישראל בעשרים וחמש השנה האחרונות. בדוח מוצג פירוט של מדיניות זו בתחומים של דיור, בריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה, ומוצגת בו קריאה לעגן זכויות אלו במסגרת "חוק יסוד: זכויות חברתיות" שיבטיח את שמירתן של זכויות אלו ואת הקיום בכבוד של כולנו.
עוני ופערים; הזכות לעבודה וזכויות עובדים; הזכות לבריאות; הזכות לדיור; הזכות לחינוך; הזכות לשירותי רווחה; הזכות למים; המחאה החברתית.
