איור: נועה אולחובסקימפת המאבקים הציבוריים למען הזכות לבריאות 2011. בואו לקחת חלק!
גרסה מעוצבת (מסמך pdf. עיצוב: נועה אולחובסקי)
המטה הציבורי לשוויון בבריאות
אגודת הגליל ║ אדם טבע ודין ║ האגודה לזכויות האזרח ║ הקואליציה לבריאות הציבור
טנא בריאות ║ יסמין אל-נגב ║ מרכז אדוה ║ סיכוי ║ קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות
רופאים לזכויות אדם ║ רשת ערים בריאות ║ שתי"ל ║ אחוזת נגב – עמותה לצדק חברתי באופקים
מערכת הבריאות בישראל חולה. מאבקם המתמשך של הרופאים והמתמחים על שכר ותנאי עבודה הולמים הוא רק חלק מהבעיה. תיקון מערכת הבריאות הציבורית שלנו איננו נעצר בבתי החולים: הזכות לבריאות היא גם היכולת לרכוש תרופות, לקבל שירותי בריאות באזור מגוריך, לטפל בזיהום התעשייתי ולצמצם פערים חברתיים-כלכליים, שיש להם השפעה עצומה על מצב הבריאות.
בימים אלה, שבהם אלפי אזרחים יוצאים לרחובות ודורשים זכויות וצדק חברתי, המטה הציבורי לשוויון בבריאות גאה להיות חלק מהתקווה לשינוי. מסמך זה מפרט חלק מהמאבקים – שלנו ושל ארגונים עמיתים – למען הזכות לבריאות של כולנו. אתם מוזמנים להצטרף.
צמצום פערים בבריאות, לא רק בשירותי בריאות
- תוכנית לאומית רב שנתית לצמצום פערים: פער של שש שנים בתוחלת החיים הממוצעת בין באר שבע לבין רעננה מצריך תוכנית כוללת, שלא מתייחסת רק לתחום הרפואה אלא גם לגורמים חברתיים, כלכליים ותרבותיים המשפיעים באופן עמוק על הפערים בבריאות. המטה הציבורי לשוויון בבריאות מאגד ארגונים ופעילים רבים במטרה ללחוץ על הממשלה לקבוע תוכנית לאומית בין-משרדית ורב-שנתית לצמצום פערי בריאות.
- הנגשה לשונית ותרבותית: הסוכרת נפוצה פי 3 בקרב יוצאי אתיופיה לעומת הממוצע של אזרחי ישראל. שיעור גבוה יותר של גברים ערבים לעומת גברים יהודים מתים ממחלות לב וכלי דם. תמותת תינוקות בקרב הבדואים גבוהה פי 4 מתמותת תינוקות יהודים בדרום הארץ. תוכניות לצמצום פערים חייבות להיות מותאמות לקבוצות מוחלשות בפריפריה ולאוכלוסיות השונות זו מזו מבחינה תרבותית. ארגונים כמו אגודת הגליל (ערבים אזרחי ישראל), טנא בריאות (יוצאי אתיופיה) ויסמין אל-נגב מציעים לממשלה תוכניות כאלה.
- צמצום או ביטול תשלומי ההשתתפות העצמית: בקרב החמישון התחתון, כ-20% מוותרים על טיפול רפואי ותרופות בשל מחירם, ובקרב החולים הכרוניים – כ-16%. תשלומים עבור טיפולים, תרופות ובדיקות שאמורים להינתן חינם במסגרת סל הבריאות הציבורי מגדילים את אי-השוויון. עול זה פוגע בצורה קשה דווקא בציבור החולים הכרוניים, החלשים והקשישים. ארגוני זכויות אדם פועלים למען מטרה זו.
לסל וחסל – הפיכת שירותים חיוניים מפרטיים לציבוריים
- שירות שיניים ציבורי: טיפולישיניים הם השירות הרפואי הראשון שעליו משפחות מוותרות בשל מחירו. מצב השיניים הממוצע בישראל הוא מהגרועים בעולם המערבי. שירות השיניים המונֵע, שהובטח בחוק לכל תלמיד, ניתן רק ב-20% מהרשויות המקומיות בארץ. הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית פועלת להרחבת שירות השיניים הציבורי לילדים עד גיל 18, לקשישים, ואחר כך לכלל האוכלוסייה.
- אשפוז סיעודי וטיפול סיעודי: 20,000 קשישים בישראל מאושפזים באשפוז סיעודי ועוד כ-140,000 מקבלים גמלת סיעוד לצורך סיוע בבית. קשישים אלה ומשפחותיהם, שכל חייהם עבדו ושילמו מיסים, כורעים תחת נטל התשלומים (כ-10,000 ₪ בחודש לאשפוז סיעודי), ומטורטרים בביורוקרטיה סבוכה. הקואליציה להכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות דורשת להעביר שירותים אלה שירותים במלואם לסל הבריאות הציבורי.
שיפור איכות סביבה היא שיפור איכות הבריאות
- תחלואת הילדים באזור מפרץ חיפה חורגת מהממוצע הארצי בשל זיהום האוויר. תושבי ערד וסביבתה נאבקים זה שנים נגד מכרה הפוספטים בשדה בריר, המאיים לפגוע בבריאותם. על כך ועל נושאים נוספים, כגון שריפת פסולת מזהמת, נאבקת הקואליציה לבריאות הציבור.
עוצרים את הפרטת הבריאות – כי לא חוזרים על טעויות!
הניסיון מראה כי הפרטת שירותי בריאות חיוניים נוטה לפגוע באוכלוסיות הנזקקות החלשות, אם משום שאיכות השירות והפיקוח עליו מתדרדרים, אם משום שההפרטה מגדילה את הטרטור הביורוקרטי ואם משום שפחות אנשים עומדים בתנאי הזכאות. ארגוני זכויות אדם פועלים בתחום הבאים:
- שר"פ: מזה למעלה מעשור חוזרות ונשנות יוזמות להכנסת שירותי רפואה פרטית, כמו בחירת רופא מנתח בתשלום, לתוך מערכת האשפוז הציבורית. שר"פ יוצר שני מעמדות בבית החולים הציבורי – מי שיש לו והוא בוחר ומשלם ומקצר תור ומי שאין לו.
- ביטוחים משלימים על חשבון הסל הציבורי: המשלים הוא ביטוח חצי פרטי שמוכרות הקופות למבוטחיהן, אך לפחות לחמישית מהציבור אין ביטוח, וגם מי שיש לו מפוצל לפי דרגות ביטוח. הביטוחים המשלימים הציעו (למבוטחיהן בלבד, כמובן) תרופות ושירותים שמקומם הטבעי בסל הציבורי ובחינם.
- בריאות התלמיד: ההפרטה הבוטה מבית היוצר של משרד האוצר העלימה את אחות בית-הספר מהנוף והעבירה את שירות הבריאות לתלמיד לחברה מסחרית, תוך דרדורו והפעלתו בשיטת סרט נע.
- מתאדון: מרכזי המתאדון, המטפלים במכורים באמצעות תחליפי סם, מופרטים החוצה מידי משרד הבריאות. יש סבירות גבוהה שהשירות המופרט יהיה פחות נגיש למכורים, יעלה יותר ויוסיף טרטור בירוקרטי.
סוגרים את הפערים בין מרכז לפריפריה
- מוקדי לילה ביישובי פריפריה וחדרי מיון קדמיים: ביישובים הרחוקים מבתי חולים נזקקים חולים למוקד רפואי הפועל בלילה, ולו כדי להחליט אם לנסוע למיון הרחוק או להזמין אמבולנס – שניהם עלולים לעלות כסף רב. מוקדים כאלה עדיין לא קיימים ברוב יישובי הפריפריה וחסרונם מורגש בקרב אוכלוסיה חולה וקשישה שאין לה רכב פרטי. בדימונה קם מרכז בזכות תרומה של נדבן. באופקים נאבקים התושבים למען שירות כזה.
- הבאת כח אדם מקצועי לפריפריה: קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות היא קבוצת נשים תושבות באר-שבע והאזור הפועלות בליווי ותמיכה של עמותת רופאים לזכויות אדם. הקבוצה הקימה פורום פעילים ותושבים בדרום שמטרתו לקדם הבאת כוח אדם רפואי מקצועי לדרום ושימורו.
- פרישת מכשור רפואי באופן שוויוני בפריפריה: פעילות של קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות יחד עם רופאים לזכויות אדם הביאה בסופו של דבר להתחייבות של משרד הבריאות לפרוש מכשירי הדמיה (MRI ואחרים) בפריפריה. המאבק עדיין מתנהל כדי להבטיח את מימוש ההתחייבות.
- מרפאות ושירותי רפואה בישובים הערבים-בדואים הלא מוכרים בנגב: הזכות לבריאות היא אחת משורה של זכויות חברתיות המופרות בכפרים הלא מוכרים בנגב, בשל אי-ההכרהבכפרים והאפליה כלפי תושביהם. מספר ארגונים מנסים מזה שנים לשנות את המצב, ובהם רופאים לזכויות אדם ויסמין אל-נגב – ארגון של נשות מקצוע ערביות-בדואיות הפועל כדי לקדם זמינות שירותי בריאות והתאמתם לציבור הערבי-בדואי בנגב.
- קידום מחויבות הרשויות המקומיות לבריאות הציבור: רשת ערים בריאות, הזרוע של מרכז השלטון המקומי, פועלת ברמה המוניציפאלית לקידום בריאות. לרשת השפעה רבה על המחויבות שלוקחות רשויות מקומיות בתחום הבריאות.
מאות פעילות ופעילים ברחבי הארץ יוצרים את השינוי, כל אחד בתחומו.
הצטרפו למטה הציבורי אשר מקדם תכנית לאומית ומתאם חלק מפעילויות אלה.
דרך המטה אפשר להצטרף לקבוצות הפועלות בנושא הקרוב ללבכם או באזורכם.
לפרטים וקשר:
רמי אדוט, האגודה לזכויות האזרח, 054-9773257
שלומית אבני, מנהלת מחלקת תושבי ישראל, רופאים לזכויות אדם, 054-6844496
