סכנה מיידית לבריאות: שירותי הרפואה הפרטית (שר"פ)

שר"פ הוא שירות רפואי פרטי הפועל בתוך בית החולים הציבורי. שר"פ מאפשר לחולה לבחור רופא מייעץ ורופא מנתח ולקצר תור לבדיקות ולניתוחים, באמצעות תשלום או דרך ביטוח פרטי. שירותי השר"פ ניתנים אחרי שעות העבודה הרגילות ובתוך בית החולים הציבורי.

השר"פ נפסל בחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה משנת 2002 ובפסק דין של בג"ץ משנת 2009, ונאסר להפעלה בישראל (מלבד בבתי החולים בירושלים, ובראשם בית החולים הדסה, שבו מופעל שר"פ מאז שנות החמישים). אולם ישנם בעלי אינטרסים כלכליים רבי עצמה המעוניינים בו וממשיכים לפעול לקידומו – במיוחד רופאים הקשורים לבתי החולים באיזור המרכז וחברות ביטוח פרטיות.

לאחרונה שב הרעיון להכניס שר"פ לבתי החולים הציבוריים על רקע דרישת ההסתדרות הרפואית בישראל להגדיל את שכר הרופאים, למול דרישת משרד האוצר להפעיל שעון נוכחות בבתי החולים. סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, החליט לתת את ידו למהלך שיאפשר הנהגת שר"פ בבתי החולים הציבוריים, באמצעות הביטוחים המשלימים של קופות החולים, בתמורה להסכמת הרופאים לשעון נוכחות.

האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להכנסת השר"פ לבתי החולים. לעמדתנו זהו מהלך שלילי ביותר, שעלול לקבור את הישגי מערכת הבריאות הציבורית בישראל: שר"פ בתוך בית החולים הציבורי הוא שימוש במשאב ציבורי לטובת חלק מהציבור. זוהי אפליה בוטה. המתקנים הציבוריים של בית החולים, ובמידה רבה גם המומחיות הגבוהה של רופאי ישראל הבכירים, הושגו באמצעות התשתית הציבורית. אין מקום להעניקם רק לחלק בחברה שיש ביכולתו לשלם. הכנסת הרפואה הפרטית לבתי החולים הציבוריים תדרדר את כולנו במדרון התלול לכיוון הרפואה הפרטית והשחורה ותמסד אפליה בין דם לדם – בין חולה חסר אמצעים לחולה בעל אמצעים. נוסף על כך, שר"פ בבתי החולים צפוי להעמיק את הפערים הקיימים כבר כיום במצב הבריאות ובנגישות לשירותי בריאות מיטביים.