הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8), התשס"ז-2007
בשנת 2005 אישרה הכנסת תיקון לחוק הנזיקים האזרחיים, שתכליתו הייתה לשלול מתושבי השטחים הכבושים את הזכות לקבל פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם על ידי כוחות הביטחון של ישראל, וזאת אף שלא במסגרת פעילות מלחמתית. בדצמבר 2006, בעקבות עתירה של תשעה ארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, הורה בית המשפט העליון לבטל את התיקון, בהיותו בלתי חוקתי. שישה חודשים בלבד לאחר מתן פסק הדין הכינה הממשלה הצעת חוק "עוקפת בג"ץ" שמטרתה לחוקק מחדש את התיקון שנפסל.
האגודה לזכויות האזרח מתנגדת להצעת החוק. הצעה זו מעניקה לרשות המבצעת ולכוחות הביטחון מעמד על-חוקי, ופוטרת אותם מביקורתם של בתי-המשפט בישראל ומאחריותם למעשיהם (כל עוד אלו נעשו בשטחים או כלפי מי שנתפס כ"אחר"); ההצעה מבצרת גישה לעומתית כלפי בית-המשפט, וקוראת תיגר על סמכותו; ומעל לכל אלה – הצעת החוק מונעת ביקורת שיפוטית במסגרת דיני הנזיקין על הפרות זכויות אדם בידי השלטון. הצעת החוק מבקשת להעניק חסינות גורפת למדינה בגין פעולות הצבא בשטחים – ובמידה רבה גם בתחום ישראל. המשמעות היא שאף מעשים בלתי-חוקיים, פסולים או נפשעים יישארו מבלי שיינתן עליהם הדין במסגרת דיני הנזיקין, והתפקיד החשוב של דיני הנזיקין, כמגן על זכויות אדם בסיסיות – יתבטל.
במהלך הדיונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ולאחר פניות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם, החליטו חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט להתחשב בפסיקת בית המשפט העליון ובעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה ולשנות את נוסח הצעת החוק כך, שהיא לא תפטור את המדינה מכל אחריות לפגיעה בפלסטינים בגוף או בנפש, ללא תלות בנסיבות הפגיעה ובשאלה האם היא הייתה כרוכה בסיכון לחיי החיילים.
בנוסח החדש של הצעת החוק, פעולה מלחמתית, כזו שפוטרת את המדינה מאחריות בנזיקין, מוגדרת כ"פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שהיא פעולה בעלת אופי לוחמתי בהתחשב במכלול נסיבותיה, ובכלל זה בהתחשב במטרת הפעולה, במיקומה הגיאוגרפי או באיום הנשקף לכוח המבצע את הפעולה".
עם זאת, בהתאם להצעת החוק המעודכנת, המדינה עדיין תהיה פטורה מאחריות בגין נזק שנגרם לתושב שטח שמוכרז על-ידי המדינה כ"שטח אויב", גם אם הנזק נגרם מחוץ לאותו שטח גיאוגרפי – למשל, בתוך גבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל.
סטאטוס: ההצעה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-17, הוחל עליה דין רציפות בכנסת ה-18. ביום 9 ביולי 2012 עבר נוסח לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה, והחוק עבר במליאה ב-16 ביולי 2012.
לינק להצבעה על אישור החוק מאתר הכנסת
לינק להצבעה מאתר הכנסת (החלת דין רציפות) 2009
נוסח הצעת החוק המתוקנת, יולי 2012
פניית האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועדאלה לחברי ועדת חוקה, יולי 2012 (ראו גם הודעה לעיתונות)
נייר עמדה מקוצר של האגודה, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, נובמבר 2010
פניית האגודה לחברי הכנסת: לא להחיל דין רציפות, מאי 2009
נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, יוני 2008 (ראו גם הודעה לעיתונות)
פניית האגודה לזכויות האזרח לשר המשפטים, יוני 2007
על הפעילות נגד התיקון לחוק ב-2005 ועל עתירת הארגונים נגד החוק
