אילוסטרציה. CC BY-SA: Roger Mommaerts"לכל החולים דין אחד, והם זכאים ליחס שוויוני. את המשאב הלאומי הגלום הן במתקני בתי החולים והן בכוח האדם המאייש אותם – יש לחלק כך, שכולם יהנו ממנו באופן שווה" (בג"צ 4253/02 קרייתי נ' היועמ"ש, פ"ד סג(2) 86, 133 (17.3.09))
הבוקר (21.12.2015) שלחנו מכתב לשר הבריאות, יעקב ליצמן, בבקשה כי יעשה שימוש בסמכותו ויקבע סטנדרטים שיבטיחו קבלת שירותי שיקום רפואי בזמן, מרחק ואיכות סבירים בכל מקום במדינה, ובאופן שוויוני. על המכתב, שכתבו עו"ד גיל גן-מור ומיטל רוסו מהאגודה, חתומים ראשי רשויות מהפריפריה, אזרחים וארגונים.
רקע
חוק ביטוח בריאות קובע שהביטוח הממלכתי בישראל יהיה מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, וכן ששירותי הבריאות הכלולים בסל שירותי הבריאות יינתנו באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. במרבית תחומי הבריאות הכלולים בסל דרישה זו אימה מיושמת במלואה, אבל בנושא שירותי השיקום המצב חמור שבעתיים.
מה זה שיקום ומה החשיבות של שיקום?
שירותי שיקום ניתנים למי שעבר/ה תאונה, אירוע מוחי וכדומה או למי שהם בעלי מוגבלות הדורשת שיקום, ומטרתם היא להחזיר את האדם לתפקוד מרבי לאחר הפגיעה או לשמר מצב קיים ולמנוע הידרדרות. היעדרם של שירותי שיקום איכותיים וזמינים פוגעים בסיכויי השיקום, ועלולים להותיר את האדם במצב של חוסר תפקוד ובתלות מתמשכת במשפחה, בחברה ובמדינה. בדרך כלל שיקום מתאפיין בתקופת אשפוז שיקומי ראשונית לא קצרה, ולאחר מכן המשך שיקום בקהילה בבית המטופל ו/או במרכזי שיקום יום, אליהם המטופלת או המטופלת צריכים להגיע בין פעם לשלוש פעמים בשבוע בהתאם למצבם ולצורכיהם.
הליווי של בני המשפחה, במיוחד כשמדובר בילדים, הוא קריטי, ונוכחות המשפחה לצד המטופל היא חלק בלתי נפרד מהשיקום. כך שזמינות שירותי השיקום, בין אם באשפוז ובין אם במרכז שיקום יום, היא קריטית לא רק למטופלת, אלא גם לבני משפחתה שמלווים אותה ותומכים בה.
המצב בארץ
בצפון ובדרום הארץ אין שירותי שיקום זמינים ואיכותיים. שיקום דורש טיפול רב מקצועי והוליסטי של רופאים, אחיות, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים, וכן מתקנים מיוחדים כמו בריכה מיוחדת וחדר כושר. גם במרכזים המועטים שקיימים בצפון ובדרום הארץ השיקום ניתן בצורה חלקית בלבד, ולא כל צורכי המטופלים נענים. למשל, אין מתקנים מיוחדים, או שזמינותם של נשות ואנשי מקצועות הבריאות מוגבלת ביותר.
הנתונים מדברים בעד עצמם:
- הממוצע הארצי של מיטות השיקום בארץ עומד על 0.1 מיטות ל-1000 נפש. פילוח גיאוגרפי לפי מחוזות מגלה תמונה ברורה של אי-שוויון: בתל אביב יש 0.22 מיטות ל-1000 נפש, בחיפה 0.11, בירושלים 0.09 ובצפון ובדרום הארץ 0.05! כלומר – בדרום ובצפון מספר המיטות ל-1,000 איש הוא כחמישית ממספר המיטות באזור תל אביב.
- מיטות לשיקום ילדים קיימות רק בירושלים ובמרכז.
- באשר למרכזי שיקום יום: יש רק שני מרכזים באזור הצפון ושני מרכזים באזור הדרום, כאשר אחד בכל אזור הוא מרכז פרטי.
המצב הקיים מאלץ אנשים מהפריפריה לנסוע למרכז הארץ כדי לקבל שיקום איכותי (ובמקרים מסוימים אף לעזוב את מקום המגורים בצפון או בדרום ולעבור למרכז הארץ בשל המעמסה שזה מטיל על המשפחה), או לוותר על השיקום אם אין בידי המשפחה את המשאבים והפנאי המתאימים (עלויות נסיעה, בזבוז שעות בכבישים, היעדרות מהעבודה וכיו"ב).
טענת האגודה
בפנייתנו לשר הבריאות טענו כי שירותי השיקום אינם ניתנים כפי שדורש החוק. כלומר, הם אינם ניתנים באופן צודק, באיכות, בזמן ובמרחק סבירים, והם מפלים בין מבוטחים על פי מקום מגוריהם. לטענתנו, החוק והדין מחייבים קביעת אמות מידה, כך שהקצאת המשאבים תינתן בצורה הוגנת, שוויונית ושקופה. אי קביעת אמות מידה הוא שאיפשר את אי השוויון ואת האפליה במתן השירות.
אנו סבורים כי זהו הפתרון היחידי לטווח הארוך. מדוע? אמנם אפשר לפתוח עוד כמה מיטות בדרום או בצפון, אבל זה לא מבטיח שוויון, ואין לדעת בטווח הרחוק אם זה יספיק לאור העלייה בתוחלת החיים וגידול אוכלוסיות בסיכון גבוה יותר לפגיעה באזור מסוים (למשל, עם מעבר בסיסי צה"ל לדרום). אמות מידה כאלה גם יבטיחו שהקצאת המשאבים תיעשה על בסיס עובדתי ובהתאם לצורכי התושבים באזור כולו, ולא על בסיס סגירת דילים פוליטיים בין שרים לראשי רשויות שהשרים מעוניינים להיטיב עימם.
עוד ביקשנו מהשר לקבוע מנגנונים שיבטיחו את אכיפת אמות המידה שיגובשו, וכן מנגנון של סנקציות על קופות החולים כפי שקיים בתחומי בריאות אחרים, או בתחומי חיים אחרים, כך שאם המטופל נאלץ לרכוש את השירות באופן פרטי בגלל אי זמינות השירות באזורו, קופת החולים תצטרך לפצות אותו.
קישורים:
יערה שפירא, מצוקת מיטות השיקום נחשפת: הפערים בין הפריפריה למרכז אדירים, גלי צה"ל, 13.5.2016
כתבתה של הילה אלרואי מחדשות ערוץ 10 על המחסור בשירותי שיקום, 6.4.2016, nana10 (מדקה 23:30)
בן שני, "ברגעים האלה אני לא אמא, אני קודם כל רופאה", עובדה (אתר קשת), 6.2.2014
אילנה קוריאל, בזכות גיל ז"ל: מחלקת שיקום חדשה בסורוקה, 1.3.2015, ynet
