זכויות בהליך הפלילי

ארגוני זכויות אדם עתרו נגד הפטור מתיעוד חקירות של עצורים פלסטינים

מרכז עדאלה וארגוני זכויות אדם נוספים, בהם האגודה לזכויות האזרח, הגישו אתמול (19.7.2015) עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את הוראת השעה המקנה פטור גורף למשטרה ולשב"כ מחובת תיעוד חזותי וקולי בחקירות של חשודים בעבֵרות ביטחון. למרות סיווגו של פטור זה כהוראת שעה זמנית ולא כחוק קבוע, הוא מוארך בהתמדה מאז עיגון חובת התיעוד בחוק סדר הדין הפלילי בשנת 2002. ב-4 ביולי 2015 האריכה הכנסת את הוראת השעה לתקופה של שנה וחצי נוספות.

בעתירה שכתבו עו"ד נדים שחאדה ועו"ד פאדי ח'ורי ממרכז עדאלה נכתב כי "הוראת השעה פוגעת בזכויות החוקתיות של החשודים בעבֵרות ביטחון, לרבות הזכות לחירות, לכבוד, להליך הוגן ולשוויון." תכליות הוראת השעה אינן ראויות, נכתב בעתירה, "שכן אין הן נותנות משקל לעקרונות בסיסיים במשפט הפלילי כגון חשיפת האמת, הגינות החקירות ופיקוח עליהן, הקפדה על מניעת עינויים, אי הרשעת חפים מפשע. וכן הן פוגעות בעקרון הפרדת רשויות, לרבות בתפקידו של בית המשפט כגורם מפקח על רשויות החקירה, ואינן עולות בקנה אחד עם חובותיה של המדינה על פי המשפט הבינלאומי." בעתירה הוסבר כי אי תיעוד חקירות חשודים מביא לפגיעה בזכותו של נאשם להליך הוגן עקב חסימת הדרך בפניו להוכיח טענות בדבר השימוש באמצעי חקירה פסולים נגדו, כגון עינוי פיזי ונפשי, ולהביא לפסילת הודאות הנגבות באמצעים אלה.

העותרים התייחסו בעתירתם להחלת הפטור אך ורק כאשר מדובר בחקירות בגין עברות "ביטחוניות", כך נוצר מצב שבו רובם המוחלט של הנפגעים הינם אסירים פלסטינים. בעתירה נטען כי ההבחנה בין האסירים הפליליים לאסירים הפלסטינים פוגעת בעקרון שוויון הכל בפני החוק, עקרון המהווה לב לבו של ההליך הפלילי. יתרה מזאת, מתגברת הפגיעה הכרוכה באפליה זו נגד עצורים הפלסטינים לאור העובדה כי שונותם הלאומית ואי שליטתם בשפה העברית בנוסף לאופי החשדות המיוחסים להם הופכים את מעמדם כחשודים לנחות מזה של קבוצות חשודים אחרות ומגבירים את החשש לפגיעה בזכויותיהם. לפיכך, מידת ההגנה המתבקשת לגבי קבוצת חשודים זו אמורה להיות מוגברת.

בשנת 2013 קיבל מרכז עדאלה את הצעתם של שופטי בג"ץ למשוך עתירה זהה שהוגשה ב- 2010. השופטים סברו שמדובר בהוראת שעה זמנית ולא בחוק קבוע. בעתירה שהוגשה אמש כתבו העותרים כי "הפטור הינו בתוקף כבר מעל לשתים-עשרה שנה, וימשיך להיות בתוקף לפחות עוד שנה וחצי. משכך, מתרוקן מוסד הוראת השעה מתוכן. למעשה, הוראת השעה מתפקדת ככל הוראת חוק קבועה אחרת." עוד הוסיפו העותרים כי גם בהתייחסות לפטור כפטור זמני, הרי שהפגיעה בזכויות החשודים הנגרמת מכוחו אינה זמנית אלא מוחלטת ואינה ניתנת לריפוי בדיעבד – גם אם תבוטל הוראת השעה בעתיד, אי אפשר להחזיר את השעון לאחור ולבדוק עדויות שווא הנגבות גם היום תחת עינויים בחקירות שלא תועדו, ועל יסודן נשפטו נאשמים לשנות מאסר ארוכות.

לפי העותרים, הפטור מתיעוד חקירות חשודים פלסטינים בווידיאו ובאודיו מצטרף לפגיעות נוספות היוצרות יחדיו סיטואציה ייחודית, שבה עלול החשוד למצוא את עצמו נתון לחסדיהן של רשויות החקירה ללא כל מגע עם העולם החיצון. בין היתר, רשויות החקירה מוסמכות למנוע מעצור החשוד בעברת ביטחון להיפגש עם עורך דינו למשך תקופה של 21 ימים, להאריך את מעצרו ללא נוכחותו הפיסית בהליכי ההארכה ואפילו להחזיק את העצור בתא מעצר מבודד. יש בהוראה זו, לצד יתר ההוראות המוחלות בעניינם של חשודים בעברות ביטחון, להכשיר את הקרקע לשימוש רשויות החקירה באמצעי חקירה העולים כדי עינויים ויחס אכזרי, בלתי אנושי או משפיל על פי מובנם בדין הבינלאומי שישראל הינה צד לו.

בג"ץ 5014/15

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי,זכויות במעצר ובחקירה,זכויות האדם בשטחים הכבושים,מערכת המשפט

סגור לתגובות.