צילום: טל דהןשתי תוכניות של הוועדה לדיור לאומי (וד"ל) בירושלים בוטלו בשל כך שהוועדה התעלמה מסעיפי החוק בעניין דיור בר השגה
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (השופט ארנון דראל) קיבל הבוקר (24.11.2014) שתי עתירות שהגישה הקואליציה לדיור בר השגה לפני כשנתיים, וקבע כי על הוועדה לדיור לאומי לשוב ולדון בתכניות שקודמו במסלול של חוק הוד"לים בשכונת מלחה ובשכונת משואה בירושלים.
בעתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, האגודה לצדק חלוקתי ואיתך – מעכי, החברים בקואליציה לדיור בר השגה, ביקשו העותרים מבית המשפט באופן תקדימי לבחון את האופן שבו מפרשות ומיישמות הוועדות לדיור לאומי ברחבי הארץ את הוראות החוק בדבר דיור בר השגה. זאת לאור התעלמותן הגורפת של הוועדות עד כה מסמכותן לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה. העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את הוועדה לדיור לאומי לשוב ולדון בתוכנית להקמת 397 יחידות דיור בשכונת מלחה בעיר (תוכנית מס' 12736 – מורדות מלחה), ו-460 יחידות דיור בשכונת משואה (תכנית 12032 – מורדות משואה), ולהפעיל את סמכותה לייעד קרקע לדיור בר השגה – דיור להשכרה במחיר מפוקח לזכאים. כמו כן התבקש בית המשפט להורות לוועדה להעמיד את גודלן של יחידות הדיור הקטנות בתכנית על 75 מ"ר לכל היותר, כהוראות החוק.
בית המשפט קיבל כאמור את העתירות וקבע כי על הוועדה לדיור לאומי לשוב ולדון בתכניות. בין היתר פסק בית המשפט כי נימוקי הוועדה שלא להפעיל הסמכות לא היו מבוססים על תשתית עובדתית משכנעת אלא על הנחות חסרות ביסוס של חברי הוועדה, וכי בכך חטאו חברי הוועדה לתכלית החוק, שהיא לא רק האצת התכנון אלא גם קידום בנייה של דיור המותאם למשפחות מעוטות הכנסה וזוגות צעירים. כמו כן פסק בית המשפט כי הוראות בנוגע לדיור בהישג יד צריכות למצוא מקומן בתכנית עצמה, ולא ניתן לתקן את הפגם באמצעות הוראות שיוכנסו בשלב השיווק, כפי שהציעה המדינה.
בית המשפט אף דחה את טענת המדינה לפיה אין מקום לייעד קרקע לדיור בהישג יד להשכרה כל עוד לא נקבעו הכללים לפיהם ישווקו יחידות הדיור.
בית המשפט חייב את המדינה בהוצאת משפט בסך 40,000 ש"ח.
עו"ד גיל גן מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח שייצג את הקואליציה לדיור בר השגה: "חוק הוד"לים נחקק בזמן המחאה החברתית והוצג כאחד המענים המרכזיים למצוקת הדיור, אך הוועדות לדיור לאומי התעלמו באופן גורף מהסמכות שניתנו להם לייעד קרקע לדיור בר השגה לזכאים. למעשה, הוועדות הפכו סמכות זו לאות מתה. בעקבות פסק הדין הן לא יוכלו לעשות זאת יותר. פסק הדין הזה מעביר מסר ברור לממשלה –לא ניתן לנפנף במילים ,דיור בר השגה" למטרת יחסי ציבור בלבד ובפועל להתעלם מהחקיקה, אלא יש להגשים אותה, ויש להפעיל הסמכויות בעניין דיור בר השגה בכובד ראש. אני מאמין שלפסק הדין תהיה השלכה רוחבית על כל ועדות התכנון העוסקות בהפעלת סמכותן בתחום של דיור בר השגה, שהוא תחום תכנוני מובהק ובעל חשיבות רבה".
כזכור, חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (חוק הווד"לים) הוצע על ידי הממשלה במטרה לתת מענה למצוקת הדיור בישראל. נוסח החוק ספג ביקורת ציבורית נוקבת, בטענה שהוא אינו נותן מענה לכלל שכבות האוכלוסייה, והחשש היה שיקודמו דרכו שכונות לאוכלוסיות אמידות בלבד. לאור הביקורת הציבורית, ובזמן המחאה החברתית, שונה נוסח החוק, ונוספה בו סמכות תקדימית לייעד במסגרת הוד"לים קרקע לדיור בהישג יד להשכרה בהתאם לכללים שייקבעו את מחיר ההשכרה, תנאיה והזכאים לה. הממשלה ויו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן, התחייבו אז, כי השינוי בחוק אינו רק בגדר כותרת ריקה מתוכן או ניסיון להשקיט את הביקורת הציבורית. אלא שלאחר מכן התברר שהממשלה התעלמה לחלוטין מסמכות זו והפכה אותה לאות מתה. עד היום אף תכנית לדיור לאומי לא ייעדה ולו דירה אחת לדיור בהישג יד להשכרה.
בית המשפט קיבל בנוסף עוד שתי עתירות. האחת של ועד פעולה של תושבי משואה, שיוצג ע"י עו"ד גלעד ברנע, והשנייה – של עמותת תנו לחיות לחיות, שיוצגה ע"י עו"ד יוסי וולפסון, שעסקה בפגיעה בבעלי החיים בגן החיות התנ"כי.
עת"מ 44796-05-12, עת"מ 29375-07-12
