הפרטה

הפרטת מרשם החברות

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

עת"מ (י-ם) 45635-07-13 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' רשם החברות

עו"ד: אבנר פינצ'וק, אן סוצ'יו

 

ביום 23.7.13  עתרה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בדרישה שרשם החברות יפסיק את התקשרותו עם החברות BDI ו "קו מנחה" – חברות פרטיות שמשמשות כזכייניות לצורך מתן שירותי מידע מתוך מאגר המידע של מרשם החברות.

בשנת 1990 החליט רשם החברות להפריט את ביצוע חובתו לספק לציבור מידע מתוך מרשם החברות. לצורך כך הוא הפקיד בידי זכייניות את מאגר המידע של מרשם החברות. בג"ץ אישר את ההפרטה לאחר שנחה דעתו שהזכייניות יבצעו רק פעולות טכניות, ושרשם החברות ימשיך לשלוט במאגר, ולנהל פיקוח וביקורת מתמדת על פעילות הזכייניות (הלכת פיליפוביץ).

אבל הזכייניות נטלו את המאגר ונהגו בו מנהג בעלים. הן החלו למכור מתוכו שירותי מידע, שחורגים מהסמכויות הנתונות לרשם וממטרת ההתקשרות, ושפוגעים בזכות היסוד לפרטיות. חמור מכך: המידע במאגר נמכר לחברה פרטית שאינה זכיינית (B&D) וזו הקימה "מרשם חברות" משל עצמה, שאותו היא מעדכנת בעזרת דוחות שינויים שוטפים, שאחת הזכייניות מעבירה לה לצורך זה.

משרד המשפטים מודע למעלה מעשור לפעילות הלא חוקית שמבצעות הזכייניות במאגר. חרף זאת, ואף שכיום רשם החברות מספק בעצמו את שירותי המידע שהופרטו וכלל אין צורך בהמשך ההתקשרות עם החברות הפרטיות, הוא ממשיך להתקשר עם הזכייניות שוב ושוב ללא מכרז ולהעביר לידיהן את המידע שבמאגר הממשלתי.

כשלון הפיקוח החמור במקרה זה הוא תמרור אזהרה חמור במיוחד בזמנים שבהם המדינה מפריטה שירותים ותפקידים, ומעבירה לידי גורמים פרטיים סמכויות ונכסים ציבוריים תוך שהיא מתחייבת לפקח ולשמור את צעדיהם. עובדה זו, לצד הפגיעות בשלטון החוק ובזכות יסוד כתוצאה מההפרטה, מחייבות להפסיק לאלתר את ההפרטה, לנקוט פעולות אכיפה נגד הזכייניות, ולהימנע מהתקשרות דומה נוספת עימן בעתיד.

בעקבות הגשת העתירה, הורה מנכ"ל משרד המשפטים בתחילת דצמבר 2013 שההתקשרות עם הזכייניות תוארך לשנה אחת נוספת בלבד, וייאסר עליהן לבצע "חיפוש הופכי" במאגר מרשם החברות, דהיינו לספק מתוכו מידע על יחידים. זה היה צעד מתבקש לאור חוות דעת פנימית משנת 2001, שקבעה שחיפוש הופכי במאגר פוגע בזכות לפרטיות בלא סמכות חוקית, וכי "חובתו של גוף ציבורי […] מחייבת ביתר שאת את משרד המשפטים להקפיד על כך שמידע שהוא מוסר לא יעובד ויימסר תוך פגיעה בפרטיות". עמדה זו נבחנה ואושרה מחדש בשנת 2008 על ידי צוות בכיר במשרד המשפטים.

אבל מסיבה לא ברורה שינה המשרד את טעמו והודיע לבית המשפט, כי בעקבות הגשת העתירה "הוחלט לערוך חוות דעת עדכנית". בחוות דעת זו, המגומגמת והולכת בין הטיפות, נקבע שהספקת מידע על יחידים מתוך המרשם היא בעצם חוקית גם לפי הדין הקיים. בהמשך לכך, ימים אחדים לפני שבית המשפט דן בעתירה, בוטלה ההנחיה הטרייה שלא לספק מידע אישי על יחידים. תחת זאת הורו לזכייניות שחיפוש הופכי יבוצע בכפוף לתנאים. משרד המשפטים גם התחייב להמשיך ולקדם את הצעת החוק שתסדיר את הפרקטיקה שנוצרה.

העתירה נדחתה. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע שלא מדובר בדיני מכרזים, ולכן אין לו סמכות לדון בעתירה.

העתירה (נספחים)

תגובת רשם החברות, פברואר 2014

הגשת פרטים נוספים מטעם העותרת, פברואר 2014

פסק הדין, 3.4.2014
 

הודעות לעיתונות:

עתירה: לבטל את הפרטת מרשם החברות, יולי 2013

 

קישורים:

כמה שווה מאגר המידע של רשם החברות, כלכליסט, 25.7.2013

 

 

 העתירה נכתבה בסיוע דנה ממן

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לפרטיות,הפרטה,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.