דיור ציבורי הוא דיור בבעלות המדינה או בבעלות חברה ממשלתית, אשר מושכר לאוכלוסיות שעומדות בתנאי זכאות מסוימים במחיר מסובסד. סיוע בשכר דירה ניתן לשוכרים בשוק השכירות הפרטית, אשר עומדים בתנאי זכאות, על מנת לסייע להם לעמוד בתשלומי שכר הדירה.
בין שני מודלי הסיוע הללו קיימים הבדלים חשובים. על פי רוב, דיור ציבורי מקנה הגנה רבה יותר לשוכר מאשר שכירות חופשית והוא פתרון נגיש שקל לממשו. גובה השכירות פוקח ותואם את יכולת המשפחה. בסיוע בשכ"ד למי ששוכר דירה בשוק הפרטי הגנות פחותות, שכן בעל הדירה אינו גורם ממשלתי אלא פרטי, שאינו נתון למרות המדינה או לשיקוליה, וששיקוליו כלכליים בעיקרם. אם גובה הסיוע נמוך או אינו מותאם למחירי הדיור המשתנים, לא יוכל הזכאי לממשו. לעתים משפחה זכאית לא תממש את הסיוע משום שתתקשה למצוא דירה במשך זמן רב כתוצאה ממחסור בדירות מתאימות, או בשל חסמים אחרים כמו אפליה.
מדינת ישראל מתקדמת זה שנים מספר לקראת חיסול מוחלט של מאגר הדירות של הדיור הציבורי ומעבר למודל סיוע אחד ? סיוע כספי לתשלום שכר דירה בשוק השכירות הפרטית. נכון להיום, נותרו כ-70,000 יחידות דיור ציבורי בלבד, המהוות שני אחוזים בלבד ממלאי הדירות, לעומת 23 אחוזים ממלאי הדירות בסוף שנות השישים. זהו שינוי דרמטי, בעל השלכות מרחיקות לכת על הזכות לדיור, אשר קיבלה הממשלה כמעט ללא דיון ציבורי.
הדיור הציבורי בישראל הפך אפוא במידה רבה לתיאורטי. אין פלא שהתור לכניסה לדירה ציבורית נמשך לעתים שנים מספר. בזמן ההמתנה מציע משרד השיכון לזכאים סיוע מוגדל בשכר דירה.
הצמצום הדרסטי במספר הדירות בדיור הציבורי משפיע על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי. צמצום מאגר הדירות הקיימות פוגע בדיירים המעוניינים או הנדרשים להחליף דירה אחת באחרת. נוסף על כך, בשעה שמאגר הדירות מצטמצם, הולך וגובר הלחץ על החברות המשכנות לפנות כמה שיותר דירות מיושביהן כדי לפנות מקום למשפחות זכאיות חדשות, הממתינות בתור. הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה קשה בזכותם של צאצאי הדיירים המקוריים להמשיך ולהתגורר בדירת הוריהם.
הסיוע בשכר דירה הוא המודל המרכזי כיום למימוש הזכות לדיור של אוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה. בשנת 2007 מימשו 140,000 משפחות את זכאותן לסיוע בשכר דירה. בהיעדר חוק הקובע את מטרת הקצבאות, את היקפן ומנגנון תקצוב ועדכון שיבטיח את הצלחתן, מנגנון הסיוע אינו יציב ומקוצץ חדשות לבקרים.
האגודה לזכויות האזרח פועלת למען שקיפות במדיניות הסיוע של משרד השיכון, למען ביסוס עקרונות של הליך הוגן בטיפול בבקשות הסיוע, לביטול קריטריונים מפלים, או תנאים שעומדים בסתירה לתכלית הסוציאלית של הסיוע ולעיגון הזכאות לסיוע בחקיקה.
קישורים:
