נתב"ג. cc-by-SA: Beny Shlevichבשבוע שעבר התקיים דיון בבג"ץ בעתירת האגודה לזכויות האזרח, ובו מתחו השופטים ביקורת על התיוג הגורף של אזרחי המדינה הערבים כ"סיכון ביטחוני". בעקבות הדיון הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לרשויות לנמק מדוע אין באפשרותן לבדוק את כל הנוסעים על פי קריטריונים שווים, ענייניים ואחידים – בשונה מהמצב כיום, שבו מתויגים אוטומטית הנוסעים הערבים כסיכון ביטחוני.
במהלך הדיון ציינה הנשיאה ביניש כי לא ניתן לתייג אוכלוסייה שלמה, וכי אין ספק שהשפלת האזרחים הערבים במהלך הבידוק הביטחוני היא פסולה.
עו"ד עאוני בנא, המייצג את האגודה לזכויות האזרח בדיון יחד עם עו"ד דן יקיר, הביע סיפוק מהחלטת בג"ץ: "בדיון השלישי בעתירה עלתה הסוגייה המהותית שעל הפרק: האם מותר לרשויות המדינה להכריז באופן גורף על קבוצת מיעוט מתוך אזרחי ישראל כסכנה ביטחונית, באופן שמשפיל ומפלה אותם."
עו"ד בנא הוסיף עוד "אף אחד לא חולק על החשיבות של בדיקות ביטחוניות, אולם האופן הגורף שבו נבדקים האזרחים הערבים, נחקרים על יעדי נסיעתם, על האנשים שבכוונתם לפגוש, נדרשים לחשוף מידע אישי ששמור במחשביהם – כל אלו יוצרים מציאות בלתי נסבלת במדינה דמוקרטית, ובה תזכורת תמידית לאזרחים, כי המדינה עצמה לא רואה אותם כשווי זכויות."
במהלך הדיון, הזכיר עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, כי בכירי השב"כ לשעבר ציינו כי גם לאחר שבג"ץ אסר עליהם שימוש בעינויים, מצב הביטחון לא נפגע: "לרשויות הביטחון עומדים אמצעים רבים ושונים לקיום בידוק ביטחוני. מדינה דמוקרטית לא יכולה להשלים עם השפלת ואפליית עשרים אחוז מאזרחיה".
על אף ההכרזות בדבר תכניות לשיפור הליכי הבדיקה ולצמצום תחושת ההשפלה, מהמידע העמום שנמסר עד כה לבג"ץ לא ניתן ללמוד מה משמעות השינויים המתוכננים. עם זאת, באגודה מציינים כי העתירה עוסקת בשאלת חוקיות הסיווג הגורף של הנוסעים הערבים כמסוכנים, ולפיכך, גם אם השינויים המתוכננים יסתירו חלק מהאפליה בהליכי הבידוק הנראים לעין, הרי שעצם קיומה של האבחנה בין אזרחים יהודים לערבים, וסיווג הערבים כסיכון ביטחוני, היא משפילה ומפלה.
