בית המשפט העליוןבג"ץ הורה לכנסת ולממשלה לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק בשל היותו בלתי חוקתי
הבוקר התכנסו שלושת שופטי בג"ץ – השופטים ביניש, ארבל ודנציגר – לדיון בשתי עתירות שהוגשו בדרישה לפסול את חוק ועדות הקבלה, האחת על ידי האגודה לזכויות האזרח, יחד עם יוזמות קרן אברהם ותושבי יישובים קהילתיים מחבל משגב, והשנייה על ידי ארגון עדאלה. בג"ץ דחה את טענת המדינה כי יש לדחות את העתירות על הסף על למנת לבחון את יישום החוק הלכה למעשה, והוציא צו על תנאי, בו הורה לכנסת ולממשלה לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק בשל היותו בלתי חוקתי. מעתה יידונו העתירות בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.
בעתירה, מצביע עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח על כך שברוב הישובים הקהילתיים וההרחבות, אורח החיים אינו שיתופי ואין לאוכלוסייה המתגוררת בהם אפיון ייחודי, מלבד הרצון לחיות באיכות חיים גבוהה; הצעת החוק תאפשר את המשך האפליה בקבלה ליישוב, תוך שימוש בקריטריונים העמומים של "התאמה לחיים בקהילה" או "התאמה למרקם החברתי". עו"ד גן-מור מצביע בעתירה על כך שמנגנון ועדות הקבלה משמש לדחיית אלו המשתייכים לאוכלוסיות "לא רצויות" בעיני הישובים – ערבים, אנשים עם מוגבלות, אמהות חד-הוריות, מזרחים, דתיים ועוד.
בעתירה מובאים ציטוטים מאמירות של חברי הכנסת שקידמו את החוק, ובראשם, ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, לפיה החוק נועד לאפשר את שימור הישובים כישובים ליהודים בלבד.
לעתירה צורפו תצהירים של תושבים ביישובים בהם מונהגות ועדות קבלה. כך למשל, בתצהיר של תושבת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעין ברוך, היא מספרת כי חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שתהליך המיון הינו במקרים רבים כיסוי שמטרתו המרכזית הינה למנוע מכירת נכסים בישוב לערבים ולחרדים – במטרה לעקוף את פסיקת בג"ץ שאסר על אפליה;
העתירה סוקרת שורה של מקרים בהם פנו אל בתי המשפט משפחות שנדחו על ידי ועדות קבלה – בהם משפחתו של נכה צה"ל, משפחות ערביות, משפחה של עולים ומשפחה של יהודים ממוצא מזרחי. בדיון האחרון שהתקיים בבג"ץ בעתירה קודמת נגד ועדות הקבלה, מתחה הנשיאה ביניש ביקורת חריפה על הועדות והבדיקות הפולשניות הכרוכות בהן.
לדברי מר אליהו שטרן, תושב היישוב הקהילתי יעד ואחד העותרים נגד החוק, "מכיוון שגם ישבתי בועדות קבלה לא מעטות, אני יכול להעיד ממקור ראשון שבמקרים רבים הן משמשות לאפליה בלתי מוצדקת. היישובים הקהילתיים והרחבות הקיבוצים מספיק חזקים בשביל לקבל אליהם את כולם, ללא סלקציה. לא היישובים נפגעים כאן, אלא כל אותן משפחות שנדחו. עבורן זו סטירת לחי שקשה להתאושש ממנה."
לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח, "בג"ץ יצטרך לקבוע האם הרצון של קהילות מסוימות להיות "קהילות מגודרות" ולהדיר מי שאינו לטעמן, גובר על הזכות שלנו האזרחים להתגורר במקום בו נחפוץ ועל זכותנו לשוויון ולכבוד. ועדות הקבלה בישובים מפלות ומשפילות אנשים כבר שנים ארוכות, ואילו החוק המעגן אותן לא רק שלא צמצם את הפגיעה אלא החריף אותה בצורה משמעותית. החוק נותן רישיון לאפליה של אדם רק משום שהוא שונה ולא נמנה על אותו מרקם חברתי של תושבי הישוב, והוא יעגן יצירת קהילות מגודרות וסלקטיביות בקרקע ציבורית ללא כל צידוק."
מארגון יוזמות קרן אברהם, הפועל לשילוב ושוויון בין יהודים לערבים, נמסר כי "חוק ועדות הקבלה ממסד את האפשרות להפרדה בין אזרחי המדינה על בסיס אתני-לאומי. זו אכן מטרתם האמיתית של כמה מיוזמי החוק, כפי שהתבטא ח"כ רותם".
לחומרים נוספים בנוגע לעתירה באתר האגודה
לתחקיר "המקור" אודות ועדות הקבלה
