מחר (11.4.11) יופיעו עורכי הדין לימור יהודה ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח בפני חברי ועדת טירקל.
היום החלה הוועדה לדון בשאלה, אם מנגנוני החקירה והבדיקה לבירור טענות בדבר הפרת דיני הלחימה, עולים בקנה אחד עם חובות המדינה במסגרת כללי המשפט הבינלאומי.
לקראת העדות בפני הוועדה, העבירה עו"ד לימור יהודה נייר עמדה לחברי הוועדה מטעם האגודה לזכויות האזרח. במסמך מציינת עו"ד יהודה, כי המשפט הבינלאומי פיתח ארבעה קריטריונים מרכזיים לחקירה ראויה של חשדות להפרות דיני הלחימה: עצמאות, אפקטיביות, מיידיות ושקיפות. מנגנון החקירה הקיים כיום בישראל איננו עונה על הדרישות הללו, ולפיכך אינו עולה בקנה אחד עם חובותיה של ישראל על פי המשפט הבינלאומי.
נייר העמדה מצביע על עיקרי הפגמים במנגנונים הנוכחיים:
1. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, במקום קביעת סטנדרט של חקירת מקרי פגיעה באזרחים לא מעורבים, חקירות כאלו נפתחו רק במקרה בו קיבל הפרקליט הצבאי הראשי החלטה ספציפית על פתיחה בחקירה, החלטה שנשענה על רף משפטי ועובדתי גבוה מדי. כתוצאה מכך, מקרים רבים של הרג אזרחים לא מעורבים על ידי כוחות צה"ל לא נחקר. (הערה: בשבוע שעבר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי על שינוי מדינות הפתיחה בחקירה של הרג פלסטינים בגדה. נייר העמדה הוגש עוד בטרם הודיע הפצ"ר על השינוי במדיניות).
2. במקרים בהם יש צורך לבדוק אם בוצעו עבירות, התבססות על תחקירים מבצעיים צבאיים תחת קיום חקירות מוקדמות על ידי גוף ייעודי עצמאי.
3. סירוב גורף לחקירת עצם חוקיותן של פקודות והנחיות.
4. פוטנציאל לניגוד עניינים אישי ומוסדי, כאשר עולה הצורך לבחון את השאלה, אם הפרקליטות הצבאית הראשית נהגה כחוק.
עיקר ההמלצות לשינויים:
א. הקמת מנגנון עצמאי לחקירה מוקדמת, לבדיקת מקרים בהם קיים ספק בשאלה אם בוצעה עבירה;
ב. יש לדאוג לכך שהגוף החוקר עומד בסטנדרט הנדרש של מקצועיות וכי עומדים לרשותו האמצעים הדרושים לצורך ביצוען של חקירות אפקטיביות;
ג. מניעת ניגוד עניינים – יש למנוע מצב שבו הגורם המופקד על החקירות נדרש לחקור את עצמו, למניעת ניגוד עניינים אישי או מוסדי.
ד. פיקוח אזרחי – מינוי גוף אזרחי לקיום פיקוח הדוק על מנגנון החקירה.
לדברי עו"ד לימור יהודה, "חובת החקירה איננה רק חובה משפטית, כי אם חובה מוסרית כלפי האזרחים – אלו שנפגעו ואלו שעלולים להיפגע בעתיד; כלפי החיילים שנשלחו ושיישלחו לקרב, כלפי הציבור בישראל וכלפי מדינות העולם. תכליתן של חקירות עצמאיות ואפקטיביות היא ירידה לחקר האמת ומניעת פגיעה באזרחים בעתיד."
בנייר העמדה מזכירה עו"ד יהודה מקרים שונים, בהם האגודה לזכויות האזרח פנתה לצה"ל או ליועץ המשפטי לממשלה בעניין קיום חקירות. בינואר 2008 פנתה האגודה, יחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, אל היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז בדרישה להקים מנגנון חקירה עצמאי לבירור חשדות להפרות חמורות של דיני הלחימה ב"עופרת יצוקה"; גוף שכזה טרם הוקם.
ב- 2003 עתרו האגודה לזכויות האזרח ובצלם בדרישה לחזור ולקיים חקירות מצ"ח במקרים בהם נהרגו מידי צה"ל אזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה, כפי שנעשה עד לתחילת האינתיפאדה השנייה. בשבוע שעבר הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לבג"ץ על שינוי המדיניות וחזרה לדפוס החקירות הרצוי עקב הקלה במצב הביטחוני. האגודה לזכויות האזרח ובצלם בירכו על שינוי דפוס החקירות, אולם הזהירו כי אין להתנותו במצב הביטחוני. בארגונים אף ציינו, כי יש להבטיח שהחקירות שייפתחו יתנהלו באופן יעיל, מקצועי ושקוף.
קישורים:
נייר עמדה משלים, אוקטובר 2011
