שינוי מדיניות החקירות מבורך, אולם עליו להיות קבוע

בצלם והאגודה לזכויות האזרח מברכים היום (6.4.11) על הודעת הצבא על שינוי מדיניות החקירות במקרים של הרג אזרחים פלסטינים, במסגרת הודעת עדכון של המדינה בעתירה לבג"ץ שהגישו הארגונים בנושא. יחד עם זאת מדגישים הארגונים, כי שינוי המדיניות כפי שנוסחה על-ידי הפרקליט הצבאי הראשי איננו מספיק להבטחת קיום חובותיה של ישראל בתחום החקירות וההגנה על הזכות לחיים. הארגונים עתרו באוקטובר 2003 נגד הפרקליט הצבאי הראשי בדרישה להורות על פתיחה בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו הרגו חיילי צה"ל אזרחים פלסטינים, שלא לקחו חלק בלחימה.

מהודעת הפצ"ר עולה כי שינוי המדיניות הינו תלוי נסיבות ביטחוניות. משמעות הדבר היא, שברגע בו תתחדש המתיחות הביטחונית אפשר יהיה להחליט לחדול מקיומן של חקירות, והמצב בפניו עמדנו ב-10 השנים האחרונות בו רובם המכריע של מקרי ההרג של אזרחים לא נחקר – יחזור על עצמו.

הארגונים אומרים בהודעתם כי השיפור הצפוי במדיניות לא בא רק בזכות פעילות בבג"ץ, אלא הגיע לאחר 10 שנות מאבק אינטנסיבי נגד מדיניות ההימנעות מחקירה, הן ברמה הפרטנית עם הגשת מאות דרישות לפתיחתן של חקירות במקרים ספציפיים, והן ברמה הציבורית, לקידום שינוי המדיניות. הזכות לחיים היא חסרת משמעות ללא דין וחשבון אפקטיבי על הריגת אדם. מסיבה זו, שינוי מדיניות החקירות עמד במרכז עיסוקם של הארגונים.

עוד אמרו הארגונים כי לא די בהחלטה על פתיחת החקירות וכי יש להבטיח שהחקירות שייפתחו יתנהלו באופן יעיל, מקצועי ושקוף. לשם כך ימשיכו לעקוב אחרי התנהלות החקירות עצמן.

 

רקע ונתונים

במהלך האינתיפאדה הראשונה פעל צה"ל לפי פקודת מטכ"ל 33.0304, שחייבה פתיחה בחקירת מצ"ח בכל מקרה בו נהרג אזרח פלסטיני, למעט באירועים שהוגדרו כ"פעילות חבלנית עוינת". בתחילת האינתיפאדה השנייה שינה הפרקליט הצבא הראשי דאז, האלוף מנחם פינקלשטיין, מדיניות זו, וקבע כי חקירת מצ"ח תיפתח רק במקרים בהם עולה חשד להתנהגות פלילית של החיילים המעורבים, בהתבסס על תוצאות התחקיר המבצעי. הפרקליט הצבאי הנוכחי אלוף אביחי מנדלבליט ממשיך במדיניות זו מאז כניסתו לתפקיד.

שינוי מדיניות זה הביא לירידה משמעותית במספר חקירות המצ"ח שנפתחו:

לפי נתוני בצלם, מאז תחילת האינתיפאדה, ב-29 בספטמבר 2000, ועד ה-31 בדצמבר 2010, הרגו כוחות הביטחון הישראליים 4,927 פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה, מהם 970 קטינים מתחת לגיל 18. לפחות 2,227 מן ההרוגים לא לקחו חלק בלחימה ו-239 היו יעד להתנקשות. אלפי פלסטינים נוספים נפצעו (נתונים אלו אינם כוללים את הפלסטינים שנפצעו ונהרגו במסגרת מבצע 'עופרת יצוקה').

על פי נתוני הפרקליטות הצבאית, בין השנים 2002-2008 היא הורתה על פתיחת חקירת מצ"ח על אירועים שבהם נהרגו פלסטינים ב-162 מקרים בלבד (לא ניתן היה להשיג נתונים רשמיים כוללים למשך כל תקופת האינתיפאדה).

ממעקב אחר הפניות שהגיש בצלם בדרישה לחקירת מצ"ח אודות אירועים שבהם נהרגו אזרחים פלסטינים, עולה כי מתוך 300 פניות לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה בין השנים 2001-2010, נפתחו רק 61 חקירות מצ"ח, שהובילו להגשת תשעה כתבי אישום בלבד.

בנוסף, ב-121 מקרים מתוך ה-300 שעליהם פנה בצלם בשנים אלה, טרם החליטה הפרקליטות האם לפתוח בחקירה פלילית, ביניהם אירועים שאירעו לפני למעלה מחמש שנים. לגבי 108 מקרים נוספים החליטה הפרקליטות הצבאית כי לא תיפתח חקירת מצ"ח.

בעתירה טענו הארגונים, כי חלק ניכר מבין ההרוגים הפלסטינים לא נפגעו במהלך אירועי לחימה, אלא במהלך ביצוע של פעולות שיטור, כמו אכיפת עוצר, מעבר במחסומים, פיזור הפגנות וכד', אולם גם במהלך "סכסוך מזוין" הצבא אינו פטור מחובתו לחקור כל מקרה בו נפגעו אזרחים שלא השתתפו בלחימה. בנוסף, תקפה העתירה את ההסתמכות על התחקיר המבצעי כתנאי לפתיחת חקירת מצ"ח. זאת בשל אופיו ודרך ניהולו של תחקיר מבצעי, הפוסלים אותו מלהוות חקירה יעילה, ממצה ובלתי תלויה.

בג"צ  9594/03

רקע וקישור לכתבי הטענות באתר האגודה לזכויות האזרח ובאתר בצלם