גירוש בלתי חוקי של חסרי בית על-ידי רשויות מקומיות

ב-9.9.04 פנתה האגודה ליועמ"ש לממשלה בעניין מדיניות עיריית ראשון לציון (ואולי רשויות מקומיות נוספות) לגרש חסרי בית משטח העיר באמצעות יחידות פיקוח. המכתב נשלח לאחר שפניות לשר הפנים ולראש העירייה נענו בתשובות בלתי מספקות.

לכבוד
מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
סאלח אל-דין 29
ירושלים

א` נ`,


הנדון: גירוש בלתי חוקי של חסרי בית על-ידי רשויות מקומיות

1. הריני לפנות אליך בבקשה להנחות את שר הפנים, ראש עיריית ראשון לציון והרשויות המקומיות ככלל, בדבר הפסול החוקי החמור שבמדיניות עיריית ראשון לציון – וככל הנראה רשויות מקומיות נוספות – לגרש חסרי בית אל מחוץ לשטחי העיר באמצעות יחידות פיקוח עירוניות. הצורך בהנחיה זו מתעורר לנוכח התשובות הקשות שקיבלנו משר הפנים ומראש עיריית ראשון לציון לפנייתנו בנדון, אשר מהן עולה כי אכן קיימת פרקטיקה כזו, וכי הגורמים האמונים על ניהול השלטון המקומי אינם מודעים לחוסר החוקיות המובהק שבדבר.

2. ביום 20.7.2004 פנינו אל שר הפנים, מר אברהם פורז, בבקשה להנחות את הרשויות המקומיות לחדול לאלתר מגירושם הבלתי חוקי של חסרי בית משטחן. זאת, בעקבות ידיעות שפורסמו בעיתונות, ולפיהן עיריית ראשון לציון מגרשת משטחה חסרי בית לאזורים בפאתי העיר או מחוצה לה ("עוזבים את העיר. ההומלסים", מאת יעל לוי ורפי ג`רבי, מקומון "ערים", 15.7.2004; "הפתרון של ראשל"צ לחסרי בית: גירושם לערים אחרות", מאת רותי סיני ויובל אזולאי, "הארץ", 19.7.2004). בידיעה ב"הארץ" אף צוין, כי עיריית תל-אביב התלוננה על כך, שעיריות חולון, בת ים ונתניה נוהגות לפעול באופן דומה. העתקים מפנייתנו זו שבסימוכין נשלחו אף ללשכתך, אל ראש עיריית ראשון לציון, מר מאיר ניצן, ואל יו"ר מרכז השלטון המקומי, מר עדי אלדר.

3. ביום 5.8.2004 נענינו בידי שר הפנים (מצ"ב המכתב). בין היתר כתב השר, כי "חברה נאורה אינה צריכה להשלים עם `מגורים` ברחובות… צריך לעודד את כל הגורמים, לרבות גורמים מוניציפליים, כדי למצוא פתרון לבעיית דרי הרחוב, אבל הפתרון אינו בהגנה על הזכות `להתגורר` ברחובות".

4. בהמשך קיבלנו את העתק תשובתו של ראש עיריית ראשון לציון לשר הפנים מיום 17.8.2004 בעניין פנייתנו (מצ"ב המכתב). במכתבו מפרט ראש העירייה את ה"פעילות והמשאבים שמשקיעה עיריית ראשון לציון בדרי הרחוב", ואולם, בהתייחסו עניינית לסוגיה נשוא פנייתנו משיב ראש העירייה כי "אין מנוס שבמקרים בהם דרי הרחוב מבקשים לחזור ולהתגורר ברחוב הם ישובו אל הרשות המקומית בה התגורר האדם טרם שהגיע לעירנו על מנת שאותה רשות מקומית במסגרת תקציביה תסייע ותעזור לאלה שבוחרים שלא להשתלב ולהשתקם במסגרת התכניות המוצעות על ידי עיריית ראשון לציון" (ההדגשות שלי – ל`מ`). מכאן, שראש העירייה לא רק אישר את האמור בפנייתנו, אלא אף הצדיק את מדיניותה הבלתי-חוקית של עיריית ראשון לציון לגרש חסרי בית מחוץ לשטח העיר.

5. תשובותיהם של שר הפנים ושל ראש עיריית ראשון-לציון אינן רק מאכזבות אלא אף מדאיגות. יש בהן כדי להעיד, כי עיניהם של הדרגים הבכירים ביותר, המופקדים על ניהול השלטון המקומי במדינת ישראל לרווחת כלל התושבים, והמצווים לשמור בקפדנות ולטפח את שלטון החוק, טחו מלראות את חוסר החוקיות הבוטה הכרוך בגירושם של חסרי בית. מכאן, שאין מנוס ממתן הנחיה, המבהירה את שאמור היה להיות מובן מאליו.

6. גירוש חסרי בית נגוע מתחילתו ועד סופו בחוסר חוקיות ובחוסר סמכות. אין בנמצא מקור חוקי כלשהו, המסמיך את הרשות המקומית להחליט מי ישהה בגבולותיה או לגרש אדם משטחה. לא מוטלת על אדם כל חובה לשהות בתחום רשות מקומית מסוימת דווקא, ולא מוטלת עליו כל חובה לשהות בבית מחסה. ממילא, אין רשות מוסמכת להטיל סנקציה על אדם, לא כל שכן לגרשו, אך משום שהוא אינו מסכים לשהות בבית מחסה זה או אחר. המחוקק לא העלה בדעתו להכשיר מדיניות הפוגעת עד כדי כך בזכויות היסוד של האדם לכבוד, לחירות ולשוויון.

7. זאת ועוד, מדיניות הגירוש מבטאת יחס מזלזל ומשפיל כלפי בני אדם, שכל חטאם הוא היותם חסרי בית, מטעמים של מצוקה כלכלית או מטעמים אחרים. היא מבטאת את הנחת היסוד הפסולה, כי זכויותיהם של דרי הרחוב – לרבות הזכות הבסיסית ביותר לשהות בכל רשות מקומית ובכל עיר שרצונם בכך – ניתנות לשלילה שרירותית בהינף יד. היא מטפחת דימוי ציבורי שלילי – כמעט פלילי – לבני אדם חפים מכל פשע, ומציגה אותם כסכנה לציבור, וכאיום הנשקף לביטחון התושבים ולאיכות החיים. אכן, יש לברך על הקמת המשכן לחסרי בית, המתואר במכתבו של ראש עיריית ראשון לציון – אולם אין בפעילות חשובה זו כדי להצדיק את מדיניות הגירוש הבלתי חוקית.

8. גירושם של חסרי בית, הנעשה בשם "איכות החיים" ו"תחושת הבטחון" של תושבי הערים, משקף לא רק קהות חושים חברתית גמורה אלא אף תפיסה עמוקה של הדרה חברתית. כפי שהבהרתי במכתבי לשר הפנים, אנשים שהם נטולי אמצעים בסיסיים נזרקים אל שולי החברה, מוצאים מן הכלל ונשללת מהם ההזדמנות להכלה חברתית. המרכיב החברתי שבאזרחותם נשלל, והם מרגישים דחויים ומושפלים, ומשוללי מעמד חברתי.

9. לאור האמור לעיל, אבקשך להנחות בדחיפות את שר הפנים, ראש עיריית ראשון לציון והרשויות המקומיות ככלל בדבר האיסור המוטל על רשויות מקומיות לגרש חסרי בית משטחן.

בכבוד רב,

לילה מרגלית, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לכבוד,זכויות אזרחיות,זכויות חברתיות,חסרי בית

סגור לתגובות.