התיקון לחוק ההוצאה לפועל מקנה סמכויות לשלילת חירותם של חייבים, גם במקרים שלא ניתנה להם האפשרות להשמיע את טענותיהם ואפילו בלא שנבדק לאשורו שההזמנה לבוא ולנמק מדוע לא שילמו את חובם כלל הגיעה לידיהם. על פי התיקון לחוק חייב שלא התייצב לחקירת יכולת או לבירור בהוצאה לפועל, נחשב כמשתמט מתשלום חובותיו וניתן להוציא כנגדו צו מאסר.
בעתירה נאמר, כי הוצאת הצו ללא כל בירור נוסף מתעלמת מאפשרויות לפיהן האזהרה לא הגיעה לידי החייב, שהוא אינו מסוגל לקרוא ולהבינה, או שהוא מתעלם ממנה בשל חוסר ידע ופחד מהמגע עם רשויות המשפט. עוה"ד שקולניקוב ופינצו`ק טוענות בעתירה, כי להנחות אלה אין כל בסיס עובדתי, ועל אחת כמה וכמה, בסיס המצדיק הוצאת צו מאסר כנגד חייב. בעתירה מודגש, כי המצאת אזהרה והתראה לחייב אינן שסתומי ביטחון מספקים מפני מאסר שגוי.
עוד נאמר בעתירה, כי הוראות התיקון עומדות בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ופוגעות בזכויות היסוד של החייבים, מאחר שהן מבטלות הגנות משפטיות, שהיו קיימות קודם, הנוגעות להליך בטרם מאסר וכן לאורך המאסר בטרם חובת הביקורת השיפוטית. כך למשל מצויין בעתירה, כי התיקון מבטל את חובת העדפת העיקול על-פני מאסר ומאפשר הוצאת צו מאסר מבלי שהובא החייב בפני ראש ההוצאה לפועל. כתוצאה מכך צפויה תקופת המאסר, בטרם ניתנת לחייב ההזדמנות להשמיע דבריו בפני ראש ההוצאה לפועל, להגיע ל-48 שעות, כלומר, תקופה הארוכה יותר מהמעצר הפלילי המקסימלי, הקבוע בחוק, בטרם הבאה בפני שופט.
עוד נאמר בעתירה, כי אמצעי המאסר בהוצאה לפועל, אף שעל פניו הינו שוויוני, שכן לכאורה חל על כל החייבים, בפועל פוגע בעיקר בחייבים חסרי אמצעים וחסרי ידע. זאת, מאחר שרק הליך ההוצאה לפועל כולל אמצעי של מאסר למימוש החוב. עוה"ד שקולניקוב ופינצ`וק מציינות, כי מסלולים אחרים של אכיפת חיובים כגון פשיטת רגל ופירוק חברות, אשר בד"כ אינם פתוחים בפני חייבים דלי אמצעים, שאינם מיוצג בידי עורכי דין, אינם כוללים אמצעי אכיפה קיצוני שכזה.
העתירה הוגשה על ידי עוה"ד ענת שקולניקוב ומיכל פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח בישראל.
