ב- 13.10.02 התקיים דיון בעתירה לבג"ץ שהגישו בחודש יוני ארבעה ארגוני זכויות אדם נגד הממשלה, שר האוצר, היועץ המשפטי לממשלה והכנסת. העתירה הוגשה בדרישה לבטל את הסעיף בחוק תוכנית החירום הכלכלית המתנה את גובה קצבאות הילדים המשולמות עבור ילדים מתחת לגיל 18 על ידי הביטוח הלאומי בשירות בטחוני, ובכך מפלה ילדים שהוריהם לא שירתו שירות בטחוני. העתירה הוגשה על-ידי עורכות הדין שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח וטלי גל מהמועצה לשלום הילד. הדיון התקיים בפני נשיא ביהמ"ש העליון, השופט אהרן ברק, השופטת דליה דורנר והשופט אשר גרוניס.
בדיון הקודם בעתירה הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר את שינוי החוק, המצמצם באופן ניכר את קצבאות הילדים שמקבלות משפחות שבהן לא שירתו בני המשפחה שירות צבאי. על פי החוק, יקוצצו קצבאות הילדים, לילדים שאחד מהוריהם או אחיהם שירת – בגובה של 4%, וקצבאות לילדים שאף אחד מהוריהם או אחיהם לא שירת – יקוצצו בגובה של 24%. כך למעשה קובע החוק אפליה בין ילדים על בסיס שירות בטחוני של הוריהם או אחיהם.
בתגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ צויין כי הקיצוץ הוא סביר, וכי אם יש פגיעה בשוויון, הרי שהיא מידתית. לטענת המדינה, היא רשאית לשקול שיקולי מדיניות, כדוגמת עידוד השירות בצה"ל. עוד צויין בתגובת המדינה, כי קיימת תוכנית נסיונית במסגרתה יכולים כ- 250 גברים בשנה להתנדב לשירות הלאומי ובכך להיות זכאים לקבלת הקיצבה לילדיהם.
הדיון בעתירה אוחד עם שבע עתירות נוספות בנושא, בהן עתירה של עדאלה ועתירה של חברי הכנסת של חד"ש. בדיון ביום 13.10.02 הודיעה באת-כוח המדינה, כי בימים אלה הסתבר כי הנתונים שונים מהנתונים שהיו בידי המדינה קודם לכן, וכי במקום 223 אלף משפחות יפגעו מהחוק 375 משפחות. באת-כוח המדינה הודיעה, כי כתוצאה מכך הורה שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי להקפיא את הקיצוץ המתוכנן, וטענה כי המדינה זקוקה לזמן נוסף על מנת לכלכל את צעדיה הבאים.
הנשיא ברק הודיע כי הדיון בעתירות יידחה ויועבר להרכב מורחב. כמו כן הוציא בג"ץ צו ביניים בהסכמה נגד תחילת תוקפו של החוק.
