שלום רב,
אני שמחה להביא בפניכם את הדו"ח השנתי של האגודה לזכויות האזרח, לקראת האספה השנתית שתתקיים ביולי. דו"ח מיוחד וחגיגי לכבוד שלושים שנים לאגודה ייצא בסוף השנה.
היתה זו שנה קשה לזכויות-האדם, ולפעילי זכויות-האדם. הקשיים שבפעולה בצל שעת משבר של ממש – פיגועי הטרור הקשים והפגיעות החמורות בזכויות-האדם בשטחים הכבושים בעקבות הפעולות הלוחמתיות שם – מחריפים את הבעיות שעמן אנו מתמודדים גם בזמנים רגילים, מחדדים מחלוקות גם בתוכנו ומעצימים את הרגשות מכל הצדדים. ארגון זכויות-אדם אינו יכול או צריך להיות קונסנזוסיאלי, אך שומה עליו לבחון באופן מתמיד את פעולותיו ואת הרציונאל שעומד מאחוריהן, מתוך נאמנות לדרכו, לערכיו ולמנדט שלו. אני מאמינה כי מבחנן האמיתי של זכויות-האדם והמחויבות להן הוא דווקא בשעת משבר, וזאת היתה הרוח שבה ניסינו לנווט את האגודה, מתוך רגישות, נחישות ויושרה. הביקורת שנמתחה על האגודה, מבפנים ומבחוץ, סייעה לנו לשוב ולבחון את עמדותינו, וגם בתוך האגודה עצמה אין קול אחד אלא גוונים שונים ודגשים שונים; כל הקולות מבטאים מחויבות לזכויות-האדם וכולם ראויים להישמע.
בין הנושאים שנדונו בישיבות ההנהלה השנה: משבר זכויות-האדם בשטחים, בית-הדין הפלילי הבינלאומי, סרבנות מצפון, חופש הביטוי, רישום עברייני מין ועוד. דיון מיוחד, משותף להנהלה ולצוות, יוחד לניסיון לברר לעצמנו אם אפשר, וצריך, להפריד בין מאבק לזכויות-אדם לבין מאבקים פוליטיים או חברתיים אחרים, ומהו המחיר שמשלם ארגון זכויות-אדם בבחרו בכל אחת מן העמדות, או בעמדת ביניים זו או אחרת. בדיון הועלו סוגיות חשובות ואנו מקווים להמשיכו.
השנה הפעלנו לניסיון הנהלה מצומצמת (אקזקוטיבה), מתוך רצון להוריד מההנהלה חלק מהעניינים האדמיניסטרטיביים ולאפשר לה לדון ביתר הרחבה בנושאים עקרוניים שבהם נדרשת עמדת האגודה.
ברצוני להודות לחברי/ות ההנהלה, המקדישים את זמנם ותורמים מכישוריהם בהתנדבות להנהלה, לוועדות השונות ולהופעה ציבורית בשם האגודה; לצוות העובדים המסור ובראשו למנכ"ל ורד ליבנה, המנהלת את האגודה בביטחה ובקשב בימים קשים אלו; למתנדבים ולוותיקי האגודה המתגייסים בכל עת לסייע לנו ובעיקר לכם – חברי/ות האגודה – על האמון שלכם שמאפשר את פעילותנו המגוונת.
נקווה כולנו לימים טובים יותר,
ד"ר נעמה כרמי
יו"ר האגודה
לחברות וחברי האגודה שלום רב,
השנה האחרונה העמידה בפני המחויבים להגנה ולקידום של זכויות האדם אתגר כפול: המשבר הבטחוני והכלכלי שהלך והחריף הביא לעלייה חדה בהפרות זכויות האדם בישראל ובשטחים. בה בעת החיים תחת תחושת האיום והחרדה הביאו להענקת לגיטימציה חברתית רחבה להפרות זכויותיהן של קבוצות שונות, ולתיוג כל המשמיע קול בזכות זכויות האדם כבוגד בפוטנציה.
בימים אלה, כשגוברת הנטייה לדחוק את זכויות האדם מפני שיקולי ביטחון, ולאור העובדה כי בעת רעם התותחים בחרו רוב המוזות ב"זכות השתיקה" השמיעה האגודה לזכויות האזרח קול צלול וברור בדבר ההכרח לפעול, גם בעתות חירום, על פי ערכים ונורמות של זכויות אדם. אין זו עמדה פופולרית, אולם הימנעות ממנה פירושה מעילה בתפקידנו. עמדותינו ופעילותנו בשנה זו זכו לביקורת מצד מספר גורמים, ובה בעת זכו להוקרה ותמיכה של רבים אחרים. אחד מביטויי התמיכה המשמחים במיוחד הוא גידול של שלושים אחוז במספר חברי האגודה בהשוואה למספר החברים בשנה הקודמת.
גם השנה פעלה האגודה לקידום זכויות האדם בישראל ובשטחים שבשליטתה באמצעות שלוש אסטרטגיות מרכזיות: משפטית, חינוכית וציבורית. לצד העיסוק בהגנה על זכויות אדם בשטחים, טיפלנו בהפרות זכויות אדם חמורות בתוך ישראל: צוות האגודה טיפל באפליית אנשים על רקע מין, לאום, נטייה מינית ואמונה דתית. עמדנו על הזכות להליך הוגן לכל. על רקע הירידה החדה במידת הסובלנות והסבלנות עסקנו השנה לא מעט בהגנה על חופש הביטוי והתמודדנו עם גידול בהפרות זכויות אדם מצד משרד הפנים, בעיקר כלפי מי שאינם יהודים, או כלפי אלה שיהדותם הוטלה בספק. על רקע המשבר הכלכלי המחריף והתחזקות המגמה של נסיגת הממשלה ממחויבותה למימוש הזכויות החברתיות שמנו השנה דגש מיוחד לפעילותנו להגנה וקידום של זכויות אלו, ובעיקר של קבוצות מוחלשות ממילא: קשישים, משפחות חד-הוריות ואזרחי ישראל הערבים. פעלנו לביצור השגי המחלקה החינוכית בשנים קודמות, כדוגמת ציון יום זכויות האדם, החל ב- 10 בדצמבר, במערכת החינוך העברית והערבית, והעברת סדנאות חינוך לזכויות אדם בקורסי ההכשרה הבסיסים של המשטרה. זאת מבלי לוותר על בניית שיתופי פעולה חדשים שיאפשרו לנו עבודה באזורים ומסגרות עימן לא עבדנו עד כה.
אחת המטרות שהצבנו לעצמנו השנה הייתה הגברת הקשר עם הציבור. במסגרת זו הושק אתר האינטרנט של האגודה, הזוכה לפופולריות הולכת וגוברת (מאות כניסות בשבוע!). האתר מכיל מידע על פעילותנו ומעמיד לרשות הגולשים מאות מסמכים העוסקים בהיבטים שונים של זכויות האדם. האתר מכיל גם את ה"מדריך לאזרח" – מדריך ייחודי ומקיף של זכויות וחובות האזרח בישראל, לרבות רשימת ארגונים ומוסדות בהם הוא יכול להיעזר על מנת לממש את זכויותיו.
מאמצים רבים הושקעו בשיפור וייעול דרכי העבודה של פעולת "הקו הפתוח לזכויות האדם" שמפעילה האגודה בשלושת משרדיה, בירושלים, תל אביב וחיפה. אף שהתהליך עדיין בעיצומו ניתן כבר עתה להצביע על גידול משמעותי של כ-20% במספר הפונים אלינו.
אני שמחה לנצל הזדמנות זו להודות לכל צוות העובדים והמתנדבים, שבלעדי המחויבות האישית המלאה של כל אחת ואחד מהם לא יכלה האגודה למלא בהצלחה את שפע המשימות שנטלה על עצמה למען הגנה וקידום של זכויות האדם בישראל.
ורד ליבנה
מנכ"ל
המחלקה המשפטית
מנהלת: רחל בנזימן
המחלקה המשפטית פועלת לקידום ולהגנה על זכויות אדם בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה על ידי הגשת עתירות לבג"צ ולבתי משפט אחרים, השתתפות בדיונים של ועדות הכנסת, הכנת יוזמות חקיקה ומתן חוות דעת מקצועיות, התראות ופניות לרשויות המדינה בנוגע להפרות ופגיעות בזכויות אדם, השתתפות בכנסים ובפורומים ציבוריים שונים וטיפול שוטף בתלונות על הפרות של זכויות אדם. חלק מהפעולות נעשה בשיתוף עם ארגוני זכויות אדם אחרים, בעיקר במסגרת השתתפות בקואליציות לקידום יוזמות חקיקה או לקידום הטיפול בנושאים שונים.
להלן תקציר הנושאים העיקריים בהם עסקה המחלקה המשפטית בשנה האחרונה.
אפליה על רקע מין
הוגשה עתירה נגד מדיניות המשטרה המחייבת שוטרים לצאת לקורסי הכשרה ארוכים בתנאי פנימייה תוך פגיעה בזכויותיהם להורות. (העתירה נדחתה). הוגש ערעור על פסה"ד שדחה את תביעתנו נגד פיטורי מורות ערביות לאחר יציאתן לחופשת לידה. בעקבות עתירתנו בנושא שירות לאומי לגברים גיבשה הממשלה תוכנית ניסיונית והושווה בחוק מעמד גברים למעמד נשים המשרתות בשירות לאומי.
אפליה על רקע מין ולאום: התקבל בכנסת החוק המעניק גישה לנשים ערביות לבית המשפט למשפחה.
אפליה על רקע לאום
התדיינויות:
התקבלה עתירת האגודה להבטחת ייצוג הולם לערבים במועצת מינהל מקרקעי ישראל; נדחתה עתירת האגודה להבטחת ייצוג הולם לערבים בוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז הצפון; בעקבות שלוש עתירות שהוגשו נגד משרד החינוך בנושא התקציבים לחינוך במגזר הערבי התחייב משרד החינוך לפתוח את הכיתות החסרות במסגרת החינוך המיוחד בשנת תשס"ב, להקציב שעות שילוב לתמיכה בתלמידים מתקשים ולקבוע קריטריונים ברורים ושוויוניים בחלוקת התקציב לרשות לקידום נוער במשרד החינוך באופן שלא יקפח בני נוער ערביים; התקבלה תביעה לפיצויים של עובדים ערבים שהופלו בקבלה לעבודה ברשות הדואר; נמשך המעקב אחרי יישום הבטחות המדינה בתשובות לעתירותינו להקמת בתי ספר בכפרים הלא מוכרים של שבט אל עזזמה בנגב, לפתיחת מרפאות בכפרים הלא מוכרים, ולגבי הכללת הכפרים הלא מוכרים בתכנית המיתאר החדשה לאזור הדרום.
נושאים בטיפול:
הכללת נצרת ברשימת היישובים המקבלים סיוע מוגדל לרכישת דירה; יישום החוק המחייב מתן ייצוג הולם לערבים במשרדי הממשלה; מעורבות השב"כ במינוי מנהלי בתי ספר במיגזר הערבי; אפליה בהקצאת סל שעות טיפוח בבתי ספר ערביים; אפליה בתקציבים לגני ילדים ערביים; מתן מעמד למרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי; ייצוג הולם במכרזים ברדיו בערבית; דרישה לפתיחת בית ספר ממלכתי ערבי בחיפה; מתן שירותי מידע קולי בשפה הערבית במשרדי ממשלה וגופים ציבוריים; שילוט בערבית בנתיבי איילון; אי העסקת עובדים ערבים בחברת החשמל; ריבוי אנטנות סלולריות בישובים ערבים ובמזרח ירושלים; הוראת עירית ירושלים שלא להעסיק ערבים במוסדות חינוך; הקצאת משאבים לטיפול בנערות ונשים ערביות במצוקה; העדר ערבים במשרות ניהול במשרד החינוך באזור הצפון; הריסת בתים וריסוס יבולים בנגב ללא הליך הוגן וללא התחשבות בתנאים המיוחדים באזור; העדר מסגרות חינוך לתלמידים בדואים חרשים ולקויי שמיעה; אי עמידת בתי ספר ביישובי הבדואים בתקני משרד החינוך; הענקת מעמד בישראל למחוסרי אזרחות בני שבט אל עזזמה; רישום מען של אזרחים בדואים המתגוררים בכפרים לא מוכרים.
אפליה בשל נטייה מינית:
הוגש ערר לקבלת פטור ממס שבח לידוע בציבור בן אותו מין; בוטל צו בי"ד רבני האוסר על בנות זוג לסביות להיפגש בנוכחות ילדי אחת מהן. הוגשה עמדתנו בדיון נוסף בבג"צ לביטול ההחלטה המחייבת רישום אימוץ שנעשה בחו"ל על ידי בת זוג של אם הילד.
אפליה בשל אמונה דתית:
הוגשה עתירה לבג"צ לחייב את צה"ל לספק לחייל חרדי מזון בהכשר המתאים לאמונתו. סיוע במאבקו של תושב חילוני נגד חסימת כביש בשבת, בשכונה מעורבת דתית-חילונית.
הוגשה עתירה לבג"צ נגד הגבלות על עורכי דין פלסטינים במפגשים עם אסירים.
התקיימו סיורים בבתי מעצר ובעקבותיהם פניות לתיקון הליקויים. בעקבות ערעור של האגודה על האופן בו מונה אפוטרופוס לפסול דין, הכין היועץ המשפטי לממשלה הנחיות חדשות למינוי אפוטרופוס. התבקשו הבהרות לגבי ההליכים בפני הוועדה לחקירת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן.
השתתפות בהכנת הצעת חוק להסדרה אלטרנטיבית של נישואין וגירושין בישראל במסגרת פורום בחירה בחופשית בנישואין וגירושין.
ייצוג מרצים בסמינר הקיבוצים שזוכו מאשמת עבירות משמעת בשל פרסום עמדה המתנגדת למינוי אדם דתי כראש המינהל לחינוך ערכי במשרד החינוך; ייצוג עיתונאי ערבי שזוכה מאשמת שבח והסתה לאלימות; ייצוג משתתפים בהפגנה נגד מדיניות ישראל בשטחים שהואשמו בהמרדה בשל תרגום לקוי של שלט אותו נשאו; ייצוג סטודנטים ערבים במכללות בהליכים משמעתיים בשך כך שביקשו להביע מחאה על פעולות צה"ל בשטחים; טיפול במספר מקרים של אי מתן אישורים להפגנות או הגבלתן, טיפול בהגבלת פעילות ציבורית בתחום המועצה האזורית משגב.
התדיינויות:
הוגשו עתירות לבג"צ ועתירות מינהליות בנושאים הבאים: דחיית בקשות להתאזרחות של בני זוג פלסטינים בשל טענה למניעה בטחונית או פלילית. (עתירה עקרונית ושבע עתירות פרטניות); הוראת שר הפנים להקפאת הטיפול בבקשות להתאזרחות של ערבים; מתן מעמד בישראל לבני זוג לא יהודים שהתגרשו ולהם ילדים קטינים החיים בארץ; שלילת אזרחות של עולה מאתיופיה בטענה של שימוש במסמכים כוזבים; שלילת אזרחות של עולה לא יהודיה שהתגיירה, הוכנה עתירה התוקפת את הפעלת ההסדר המדורג לקבלת אזרחות על מי שהחלו בהליך לפני הנהגתו; בעקבות עתירתנו נגד שלילת אזרחות מנשים ערביות שהתחתנו עם תושבי שטחים הסכים משרד הפנים להחזיר לנשים את אזרחותן.
נושאים בטיפול:
התנגדות להצעת החוק לביטול הסעיף בחוק האזרחות המקל על התאזרחות בני זוג לא יהודים של אזרחים ישראלים; התנגדות לכוונת משרד הפנים לפגוע באזרחות של ערבים; התנגדות למדיניות משרד הפנים לצמצום הליך ההתאזרחות של פלסטינים; פניות שונות לגבי מעמד בישראל של בני זוג זרים; ויתור על אזרחות זרה; סירוב להתיר ביקורי ילדים; רישומי קטינים במרשם האוכלוסין; הענקת אזרחות לגרים; מעמד פליטים לאזרחים עירקים; סירוב כניסה לישראל של אזרחים זרים.
מאבק נגד הפגיעות בזכויות חברתיות הכלולות בחוק ההסדרים לשנת הכספים 2002, הכנת חוות דעת מקיפה והפצתה לחברי ועדת הכספים ולתקשורת; הופעות רבות במסגרת דיוני התקציב בוועדת הכספים.
הזכות לקיום בכבוד
פעילות במסגרת פורום ארגונים למאבק באבטלה טיפול בשלילת דמי אבטלה כתוצאת מהשבתת לשכת התעסוקה בנצרת, פעילות במסגרת פורום שכר מינימום והכנת הצעה לתיקון חוק שכר מינימום הקובעת עונשים חמורים על הפרתו.
הזכות לדיור נאות
פעילות במסגרת פורום הדיור הציבורי. פגישה עם שר השיכון ובכירי משרדו ודיון לגבי זכויות הדיירים בדיור הציבורי והמבצע הממשלתי לרכישת דירות. הכנת תשתית לעתירה בנושא העלמם של 450 מיליון ש"ח מהקרן לדיור ציבורי.
הזכות לחינוך
השתתפות בקואליציה לקידום חינוך מיוחד במגזר הערבי וקשר קבוע עם עם תת-הוועדה של ועדת המעקב לערביי ישראל בנושא חינוך.
הזכות לטיפול רפואי
בעקבות עתירתנו לבג"ץ התחייבה המדינה לפתוח תחנות טיפות חלב בשכונות הערביות במזרח ירושלים.
במהלך פעולות הלחימה של צה"ל בשטחים באפריל 2002 התקבלו במשרדי האגודה קריאות רבות לסיוע מאזרחים ומארגוני זכויות אדם. נערכו פניות אינטנסיביות אל גורמים שונים בצבא כדי להביא להפסקת הפגיעות החמורות ביותר בזכויות אדם. הנושאים העיקריים שטופלו : אי פינוי פצועים, מניעת אספקת מזון וציוד רפואי לבתי חולים, הפגזות של בתי חולים וחיפושים בתוכם, דרישה לאפשר לחולי כליות לקבל טיפולי דיאליזה, מניעת כניסה של ארגוני זכויות אדם ועיתונאים לאזורים בהם מתבצעת לחימה, דרישה לחקירה בעקבות תלונות על ביזה, העברת מזון ותרופות לאחר תום הלחימה, דרישה לשפר את תנאי המעצר במחנה קציעות בו עצורים עצירים מינהליים.
הוגשו עתירות לבג"צ (בשיתוף עם ארגונים נוספים) בנושאים הבאים: דרישה לאפשר ביקורים של עורכי דין אצל עצורים במחנה עופר; דרישה להפסקת ההפצצות על אוכלוסיה אזרחית במחנה הפליטים בג`נין; תקיפת חוקיות הצו המאפשר מעצר עצורים ל- 18 יום ללא מפגש עם עורך דין; דרישה להבטיח תנאי מעצר מינימליים במחנה עופר, בו עצורים למעלה מאלף בני אדם.
חופש התנועה
הוגשו שלוש עתירות בנושא הכתרים המוטלים על כפרים בגדה. בשתי עתירות התחייב הצבא לפתוח מעבר לתושבים. בעתירה השלישית דרש בית המשפט במפורש מן המדינה לפתוח דרך אשר תייתר את העתירה. טיפול במספר רב של דרישות לפתיחת דרכי מעבר בין כפרים ובין ערים מרכזיות בגדה למעבר חולים, תלמידים ואספקת מזון ותרופות. טופלו בקשות רבות של תושבי שטחים לאישורי מעבר לצרכים הומניטריים בין עזה לגדה או לישראל.
הזכות לחיים והזכות לטיפול רפואי
דרישה לחקירת מקרים של מות של אזרחים פלסטינים מירי חיילי צה"ל ומקרים של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים. טיפול במניעת מעבר מכליות לאספקת מים לכפרים שאינם מחוברים לרשת מים מסודרת; סיכול הריסת מרפאה בכפר עקבה, הבטחת טיפול רפואי ומעבר של חולי כליות לקבלת דיאליזה.
הזכות לקורת גג וזכות הקניין
חלה התקדמות בדיונים בעתירתנו למניעת הפינוי של כ- 700 שוכני המערות בדרום הר חברון. טיפול משפטי בתביעות של פלסטינים נגד פינוים ממקרקעין ונגד הסגת גבול של מתנחלים. טיפול למניעת פגיעה בגידולים חקלאיים בשל סלילת כבישים.
התדיינויות
מניעת כניסה לישראל של זמר ניגרי להופעה בפני עובדים זרים; מניעת גירוש של עובדים זרים סינים שנותרו ללא מעמד עקב הונאתם על ידי מעבידם; חוות דעת בהליך בביה"ד הארצי לעבודה בענין מתן אשרות שהיה ועבודה לעובדים זרים עד לתום ההליכים בענינם; עתירת חופש מידע לקבלת מידע משירות התעסוקה לגבי השימוש בסמכותו לשלול אישור להעסקת עובדים ממעבידים שהפרו חוקי עבודה.
נושאים בטיפול
נוהלי מעצר של עובדים זרים; פגמים בהפעלת חוק הכניסה לישראל ובהליכים בפני ערכאת הביקורת לפי חוק הכניסה לישראל; הסדר הכבילה של עובדים זרים למעסיקיהם, קנסות על שוהים שלא כחוק כתנאי לטיפול בבקשות התאזרחות; דרישה לחקירה פלילית לגבי פעילותן של חברות המיבאות עובדים זרים בעיקר מסין; השתתפות בקואליציה נגד סחר בנשים ובדיוני ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא.
הכנת הצעת חוק להסדרת האישפוז הסיעודי, הכנת תקנות להסדרת הפיקוח על דיור מוגן.
המחלקה לפעילות ציבורית והסברה
מנהלת: מרים לידור
סיכום השנה כולה נופל בסמוך לאירועי חודש אפריל 2002. אין ספק שאירועי חודש זה משליכים על כלל הפעילות הציבורית של השנה כולה ועל דימוייה הציבורי של האגודה. לא בלי ביקורת יש להסתכל על הפעילות הציבורית בחודש זה, אך דומני שניתן להגדיר את הרציונל שעמד מאחריה כתקף גם בדיעבד ואף מהפרספקטיבה הקצרה יחסית שהזמן שחלף יכול להעניק. זכויות האדם הן תנאי היסוד לקיומה של חברה מתוקנת. אין דמוקרטיה בלי זכויות אדם, לפיכך אין עת בה יכולות זכויות האדם להחשות. כך הדבר בימים כתיקונם ועוד רב מכך בעת חירום. תפקידם של ארגוני זכויות האדם קיבל עוד משנה תוקף, כאשר נדם קולן של מרבית המערכות שתפקידן הוא לבקר ולהפעיל לחץ על הרשויות כדי לבחון מה בין צרכי בטחון שיש בהם הכרח, לבין פגיעה בוטה בזכויות אדם, האסורה אף בעת לחימה. התקשורת שזמן רב סירבה לפרסם מידע (לרבות זה שאנו ניסינו להעביר), בג"צ שסירב להתערב והיועץ המשפטי לממשלה שלא הציב קוים אדומים לפעולותיה. על רקע כל אלה החליטה האגודה למקד את פעילותה הציבורית בהעברת המידע על הפרות זכויות האדם בשטחים ובאמירה ערכית וברורה על מידע חמור זה. בפעולתה הציבורית, בעת חירום זו, ביקשה האגודה לא רק להתריע אלא אף להגיע אל הציבור ולפרוץ את החומה הבצורה שחסמה מפניו את חלקים רבים מהמידע על הנעשה בשטחים. אנו תקווה ואמונה שבשוך הסערה ואולי אף קודם לכך, יבואו גם הקשב וההבנה לעמדה החד משמעית שנקטה האגודה כארגון זכויות אדם, נגד ההפרות הבוטות של זכויות האדם בשטחים בעת לחימת צה"ל. לצד פעילות זו המשכנו לפעול במישור הציבורי בכל תחומי עשייתה המגוונים של האגודה. על כך להלן.
המחלקה לפעילות ציבורית ולהסברה פועלת לקידום זכויות האדם באמצעות הכשרת לבבות בציבור לנושא זכויות האדם, והצבעה תוך התרעה על פגיעה בזכויות אדם. הסקירה שלהלן מביאה את עיקרי הפעילות הציבורית לאורך השנה.
הפעילות הציבורית של האגודה פונה לקהלי היעד הבאים (לפי סדר ההופעה):
1. מקבלי החלטות
2. ציבור שוחרי זכויות האדם
3. הציבור הרחב
בשנה זו הוחל במאמץ מרוכז לארגן מחדש את המידע הרב שנצבר בידי האגודה במשך 30 שנות פעילותה, לרבות מיחשוב הספרייה וארכיון התיקים. התחלנו גם בהקמת מאגר ממוחשב של תקצירי מאמרים וקטעי עיתונות. למרכז המידע מגיעות בקשות מידע רבות ומגוונות. חלקן הגדול מסטודנטים, אחרות מעיתונאים, תלמידים ומורים בבי"ס, מרצים באוניברסיטה, ארגונים בארץ ובחו"ל ועוד. השבנו במהלך השנה לכעשרים פניות בחודש בממוצע. כמו כן סיפקנו שירותי מידע לצוות האגודה. כחלק מעבודת מרכז המידע נכתבו ופורסמו כשבעה מסמכים שונים וסקירות על זכויות האדם, חלקם יועדו עבור כלל הציבור וחלקם עבור מקבלי החלטות.
אתר האינטרנט:
לאחר תקופת הרצה פרסמנו ביולי 2001 את אתר האגודה (www.acri.org.il) במנועי חיפוש ואינדקסים שונים וכן בידיעות במגזיני אינטרנט בתקשורת הכתובה והמשודרת. התעניינות הציבור באתר מרשימה ביותר: מדי שבוע נמנות מאות כניסות לאתר, מספר העמודים הנצפים (hits) מגיע לאלפים מדי שבוע ומספרם נמצא במגמת עלייה. האתר דורג באינדקס וואלה! בציון 5 (הציון הגבוה ביותר). אנחנו שוקדים על שיפור והרחבה של האתר בהתמדה, מוסיפים מידע ומעדכנים אותו באופן שוטף. כיום יש בו מאות מסמכים בעברית, לרבות רוב התדיינויות האגודה (עתירות ופסקי דין), דוחות שפורסמו והודעות לעיתונות. כמו כן אפשר למצוא באתר את המדריך לאזרח בערבית במלואו ואת כל האמנות הבינלאומיות על זכויות האדם בנוסחן הערבי (בקרוב -גם ברוסית). בנוסף יש באתר מידע באנגלית על פעולות האגודה.
פרסומים:
בשנה האחרונה הוצאו לאור הפרסומים הבאים:
- "הדרה ודימוי שלילי" אי-שוויון בתקשורת הישראלית.
- "כדת או כדין", חלופות נישואין וגירושין בישראל – שינוי חיוני ואפשרי.
- המדריך לאזרח – תרגום לרוסית.
האגודה מקיימת קשר רצוף ושוטף עם כל כלי התקשורת, באמצעות הדוברות. עבודת הדוברות מתמקדת בדיווח על פעולות האגודה, אך גם בייזום של כתבות שונות והעלאת נושאים לסדר היום הציבורי באמצעים נוספים כמו: העברת מידע, ראיונות עם אישים שמדגישים את חשיבות הקידום והשמירה על זכויות אדם, ראיונות עם אנשי האגודה במסגרת פינת זכויות האזרח מדי יום חמישי ברשת ב` של קול ישראל, ופינות מתחלפות ב"מעריב" וגלי-צה"ל.
תקשורת בישראל:
נכתבו ונשלחו כ-200 הודעות לעיתונות לתקשורת בעברית ובערבית. רוב ההודעות הועברו לכתבי בג"צ/משפט, אך גם לכתבי רווחה, פנים, חינוך, משטרה, כתבים לענייני ערבים וכתבים שונים במקומונים. בחודש אפריל נוכח האירועים בשטחים הועברו הודעות ופניות רבות גם לכתבים לענייני שטחים ו/או לענייני צבא. בנוסף לדיווח על פעילות, האגודה יוזמת כתבות על נושאים שהיא מעוניינת להעלות לסדר היום הציבורי וכן מגיבה על הפרות זכויות אדם ועל התבטאויות שונות של אישי ציבור.
תקשורת זרה:
בשנה האחרונה הושם דגש מיוחד על הידוק הקשר עם כלי תקשורת מחו"ל. בהתאם גדל באופן משמעותי הפרסום על פעילות האגודה בתקשורת הזרה. האגודה הוזכרה, בין היתר, בידיעות שפורסמו ב"וושינגטון פוסט", ב"ניו-יורק טיימס", ב-CNN, ברדיו WBUR בבוסטון, וב- Diario de Noticias היומון הנפוץ ביותר בפורטוגל ועוד.
כנסים:
האגודה זכתה השנה לקיים כנס לציון יום הולדתו ה- 90 של השופט חיים כהן, שהלך לעולמו לאחרונה. כנס נוסף עסק בטענות המועלות בחוברת "הדרה ודימוי שלילי", שדנה בהוצאתן של קבוצות אוכלוסייה שונות מהשיח התקשורתי. קיימנו גם רב שיח בכנס משותף עם תא "אדם" באוניברסיטה העברית תחת הכותרת "סוגיות אקטואליות בחופש הביטוי בישראל".
מודעות:
האגודה מפרסמת בעיתונות מודעות בתשלום, כדרך להעברת מסרים וככלי תדמיתי. במהלך השנה האחרונה פורסמו מודעות עמדה בעניינים שונים, חלקן מטעם האגודה לבדה וחלקן בשיתוף עם ארגונים אחרים. פורסמה בשבוע זכויות האזרח סדרת מודעות תדמית על פעולות האגודה תחת הכותרת "האגודה לזכויות האזרח כי לא כל הזכויות שמורות". כמו כן פורסמו מודעות אינפורמטיביות לפרסום אירועים של האגודה ולמידע על הקו הפתוח לזכויות האדם.
חברות:
האגודה רואה בחבריה את המשאב החשוב ביותר. החברים מהווים את העורף הציבורי של האגודה ומסייעים לה אף במישור הכלכלי באמצעות דמי החברות המושקעים כולם בקידום זכויות האדם. בשנה האחרונה הצטרפו לאגודה עשרות רבות של חברים.
תרומות:
גיוס משאבים כלכליים וגיוס הקהילה העסקית בישראל לנושא זכויות האדם הוא קשה בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בימי חירום. אף על פי כן קיימה האגודה בהצלחה רבה אירוע רב משתתפים לגיוס תרומות בהיכל התרבות, בהשתתפות האמנים יעקב גלעד, יהודה פוליקר, חמי רודנר ושרון מולדבי כולם בהתנדבות מלאה. האירוע היה מפגן תמיכה מרשים באגודה ובמטרותיה וזכה גם להצלחה מבחינה כלכלית. תוצאה מבורכת נוספת של אירוע זה היא יצירת קשרים לצורך גיוס תרומות ולחיזוק הקשרים עם הקהילה העסקית.
ביוזמתו של המסעדן ארז קומרובסקי ערכה האגודה במשותף עם רשת לחם ארז מבצע בשם "נותנים יד לזכויות האדם" במסגרתו נמכרו בחנויות הרשת "לחמניות אזרחיות" בצורת ידיים, והרווח ממכירתן הועבר לאגודה לזכויות האזרח.
לצד מבצעים אלה חל גידול משמעותי בתרומות מתורמים פרטיים. הסכום שגייסנו השנה גדול פי שלושה מהסכום שגויס אשתקד.
מתוך רצון לחזק ערוץ ייחודי זה בין האגודה לבין הציבור, קיבל השנה נושא פניות הציבור תנופה מיוחדת. בהמשך לפעילות המבורכת של השנים הקודמות, חוזקו והורחבו משרות רכזי פניות הציבור, ואנו שוקדים כעת על שכלול האמצעים שיקלו על הקשר עם הציבור, באמצעות תוכנת מחשב לפניות הציבור ומיסוד סטנדרטים מקצועיים אחידים. כמו כן אנו בעיצומו של מבצע גיוס, מיון והכשרת מתנדבים, שבסופו, כך יש לקוות, יינתן מענה לפניות ציבור חמישה ימים בשבוע, באמצעות מתנדבים שיוכשרו לשם כך. זה המקום לציין ולהודות על השותפות הפעילה עם המחלקה המשפטית המלווה ותומכת בכל מהלך פניות הציבור.
למשרדי האגודה מגיעות כ- 6,000 פניות בשנה. חלק ניכר מהפניות נוגע לנושאים שאינם בתחום טיפולה של האגודה והרכזים מנחים את הפונים לגורם המתאים.
הפניות שמתקבלות לטיפול האגודה נחלקות לנושאים הבאים: אפליה; פגיעה בזכויות על ידי כוחות הביטחון (צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והשב"כ); פגיעה בפרטיות; אישפוז פסיכיאטרי כפוי; זכויות דיור; חופש המידע; חופש הביטוי; הליך הוגן; דת ומצפון ועוד. הנושא המוביל מבחינת מספר הפניות הוא פגיעה בזכויות מצד משרד הפנים והתעמרות של פקידיו באזרחים ובבני משפחתם. האגודה נותנת גם מענה פרטני לפניות של קשישים על פגיעה בזכויותיהם, בנוסף לטיפול בזכויות הקשישים ברמת המדיניות מול הרשויות השונות.
קידום מדיניות מול רשויות ומקבלי החלטות
האגודה מקיימת מגעים שוטפים עם מקבלי החלטות וקובעי מדיניות, בעיקר בכנסת. הפעילות כוללת יוזמה וסיוע בהכנה של הצעות חוק, הופעה שוטפת בוועדות השונות של הכנסת, במיוחד ועדת חוקה חוק ומשפט, הוועדה העוסקת בעובדים זרים, ועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין סחר בנשים ועוד.
להלן דוגמאות לפעילות בכנסת: לאחר מאמץ ממושך של חמש שנים עבר בכנסת ברוב גדול חוק בית משפט לענייני משפחה, המעניק לנשים ערביות (מוסלמיות ונוצריות) אפשרות גישה לבתי משפט למשפחה בהיקף דומה לזה העומד לרשות האוכלוסייה היהודית. הערות על חוק ההסדרים וחוק התקציב למניעת פגיעה בזכויותיהם של מובטלים ושל דיירי הדיור הציבורי וכן פעולה למניעת הניסיון לעקוף את הוועדות לתכנון ובנייה לקידום התקציב במגזר הערבי. פעילות לסיכול הצעת החוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים שכללה גיוס של משפטנים בכירים שתמכו בעמדתנו לשלילתו של החוק לא סייעה והחוק ועבר במליאת הכנסת.
האגודה פועלת בכנסת ומחוץ לה לקידום חלופות נישואין וגירושין בישראל. לצורך זה פורסמה חוברת שכתב פרופ` פנחס שיפמן "כדת או כדין", ולרגל הפרסום נערך כנס בחסות ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט. בנוסף לכך מתקיימת פעילות של "פורום לבחירה חופשית בנישואין" קואליציה של מספר ארגונים בהם אף האגודה, להעלאת המודעות בציבור ולקידום חקיקה בנושא בכנסת.
האגודה מקיימת מגעים שוטפים מול הפקידות הבכירה במירשם האוכלוסין במשרד הפנים בניסיון לפתור מקרים של איחוד משפחות, מתן אשרות, התאזרחות, דרכונים ועוד.
מחלקת החינוך
מנהלת: דובית אטר
"כל אדם זכאי לחינוך… החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס כבוד ויטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים…" סעיף כו להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם
בחברה הישראלית קיימים מתחים בין קבוצות ההשתייכות השונות: גברים ונשים, דתיים וחילוניים, ימין ושמאל, עולים וותיקים, צעירים ומבוגרים, יהודים וערבים ועוד. המתח הבין קבוצתי, והמתח הבין אישי הנובע ממנו, גוררים לעתים גילויי אלימות, גזענות וחוסר סובלנות. על רקע זה מעצימה החשיבות של פיתוח "שיח הזכויות" בכלל כדרך לחינוך ולהשפעה על חלק ניכר מהמחלוקות הבין קבוצתיות והבין אישיות.
המתודה החינוכית של האגודה מתאפיינת במגוון דרכים ושיטות ייחודיות, המאפשר ללומדים להיבנות כאזרחים המחויבים לזכויות אדם. הפעילות נערכת בסדנאות. שיטת העבודה מדגישה הן את התוכן והן את התהליך המתרחש בקבוצה במקביל לעבודה עם התכנים. רגישות לתהליך קבוצתי מאפשרת לשפר את הטיפול בתכנים ולסייע בהפנמתם. אנו רואים בקבוצה חברה בזעיר-אנפין, אשר באופיה התהליכי ישנם רכיבים רבים המתקיימים גם בחברה המורחבת. הפעילות החינוכית מעצם טיבעה אינה מתבטאת בתוצאות מיידיות, זוהי עבודה תהליכית שבאה לידי ביטוי רק כעבור זמן. במחלקת החינוך פועלים כעשרים מנחים, אקדמאים מתחומי המשפט, הנחיית קבוצות, פסיכולוגיה ועוד, העוברים הכשרה מקצועית עם תחילת עבודתם וליווי מקצועי לכל אורך השנה, הכולל רכישת ידע וכלים להנחיית קבוצות בתחום של זכויות אדם. המנחים כוללים אנשי מקצוע. מחלקת החינוך ייחודית במפגש שהיא מקיימת עם אוכלוסיות הבאות במגע יומיומי עם סוגיות של שמירה והפרה של זכויות אדם. בכך היא מאפשרת לאוכלוסיות אלו קיום דיאלוג רלבנטי לתפקידם תוך העלאת מודעותם לנושא.
להלן תקציר עיקרי הפעילות החינוכית.
הפעילות במערכת החינוך העברי מתבצעת מול ועם קובעי המדיניות וגורמים שונים במשרד החינוך, ועם בתי ספר האוטונומיים, במטרה להשפיע על סדר היום הבית-ספרי. המתודה החינוכית מתאפיינת במגוון דרכים ושיטות, המאפשרת למשתתפים, מורים ותלמידים, ללמוד את שפת הזכויות ולהיבנות כאזרחים המחויבים לזכויות אדם. הנושאים הנדונים לקוחים מההוויה הבית-ספרית בפרט ומהמציאות הישראלית בכלל. דגש מיוחד ניתן לפיתוח יכולות ביקורתיות במטרה לנתח ולהתמודד עם סוגיות חברתיות ופוליטיות במלוא מורכבותן להכיר המתח בין זכויות אדם שונות, או בין זכות לבין אינטרס אחר ולפתח יכולת לדיאלוג עם דעות ותרבויות אחרות.
השתלמויות, הרצאות, רבי-שיח וימי עיון:
השנה נערכו 7 השתלמויות לחדרי מורים בבתי ספר וכן במסגרת ימי עיון ארציים ומחוזיים. במסגרות דומות וכן מול תלמידים מהחטיבות העליונות נערכו כ-30 הרצאות ו"פנלים", בהם נוטלים חלק אנשים, המייצגים קבוצות שזכויותיהן נפגעו .
"עשה לך חג" – ציון יום זכויות האדם במערכת החינוך:
הפעילות לקידום "יום זכויות האדם" במערכת החינוך נעשתה בעבודה מול המזכירות הפדגוגית, ימי עיון לרכזים ואחראים לחינוך החברתי במחוזות השונים, ותמיכה בבתי ספר. נכתב מודל היערכות לקראת יום זכויות האדם ופעילויות המשך וייעוץ באשר לאפשרויות ולדרכים השונות לציון יום זכויות האדם ובהיערכות לקראת יום זה. השנה חל תאריך זה בנר ראשון של חנוכה ולפיכך נבנתה הצעה לשילוב מוטיבים מתוך הסמלים והעקרונות של חג החנוכה עם זכויות אדם ובכך להעמיק את ההבנה הן של המוטיבים של החג והן של שפת הזכויות. בשנת הלימודים הקודמת החליט משרד החינוך לכלול את יום זכויות האדם בלוח המועדים הבית- ספרי. השנה צוין המועד במאות בתי ספר גם ללא מעורבות ישירה שלנו, למעט משלוח כרזה שעיצב בעבור האגודה חתן פרס ישראל דוד טרטקובר.
שילוב פרספקטיבה של זכויות אדם בתחומי דעת שונים:
שמנו לנו למטרה לשלב את שיח זכויות אדם בתחומי דעת שונים ולאוכלוסיות מורים רחבות על מנת לחדד את המודעות לרלוונטיות של זכויות אדם לכל תחומי החיים. השנה נבנה מודל כזה בשיתוף עם המרכז הארצי למורים לביולוגיה, הכולל יום עיון למורים מובילים ובסיס ידע מאמרים מקורות ודוגמאות של ניתוחי מקרה שיאפשרו הוראת נושאים מתכנית הלימודים בביולוגיה בפרספקטיבה של זכויות אדם.
מועדון זכויות:
בניית מרכז בית-ספרי או קהילתי בו יהיה מאגר משאבים (עיוני ומעשי) דינמי לשירות המורים והתלמידים וכן מקום מפגש לקידום נושא הזכויות בבית הספר בפעילות עיונית ומעשית.. התחלנו בבניית מודל כזה בבית ספר עירוני ו` ביפו, שהחל השנה לשלב עקרונות דמוקרטיים בעשייה הבית ספרית ובכלל זה הקמת חדר לזכויות אדם ושיעורים בתחומי דעת שונים עם דגש על זכויות אדם.
בית ספר מקדם זכויות:
בעקבות סדנה שנעשתה בבית החינוך בדגניה (בית ספר אזורי, ובו כיתות א`-ח`) סמוך ליום זכויות האדם, החליטה המנהלת להפוך את נושא זכויות האדם לנושא המרכז בבית הספר. נערכה פעילות של צוות המורים, בשיתוף וועד ההורים ומועצת התלמידים, סביב ארבעה מועדים בהם מתקיימים בכל הכיתות יומיים רצופים של פעילות הקשורה בזכויות אדם. לפני חג הפסח דנו במושג החירות; לקראת יום השואה התמקדו בזכויות הילד; ביום העצמאות מגילת העצמאות וזכויות אדם, ובשבועות חוקים מול זכויות. בסוף השנה יערך הפנינג של הורים מורים ותלמידים בנושא זכויות.
השתלמויות בבתי ספר:
העבודה בבתי ספר הינה עבודה ממושכת וארוכת טווח בה עובר צוות המורים בבית הספר השתלמות בת 56 שעות (כ- 14 מפגשים). עבודה עם צוות מורים בית ספרי מאפשרת לטפל בכל סוגיית זכויות האדם בתוך בית הספר במעגלי היחסים השונים: מורים, תלמידים והורים ולקיים דיון לעומק בשאלת זכויות האדם בתוך הקבוצות האלה. השנה עבדנו בשמונה בתי ספר.
השתלמויות במרכזים פדגוגיים:
בשנה האחרונה עבדנו עם שש קבוצות במרכזים שונים. העבודה במרפ"דים מאפשרת לנו להגיע למספר רב של משתלמים מבתי ספר בישובים שונים. במסגרת ההשתלמות המורים מתבקשים להכין עבודות הכוללות מערכי שיעורים והפעלות להעברה בכיתות בנושא זכויות האדם במקצועות השונים.
כנסים, אירועים והרצאות:
קיימנו שני כנסים. האחד בנושא "הזכות לחינוך והערבים בישראל" בשיתוף עם ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי בישראל בהשתתפות כ- 150 אנשי חינוך וציבור מכל רחבי הארץ. הכנס השני התקיים בישובים עוספייה ודליית אל-כרמל ועסק בנושא זכויות נשים ואלימות במשפחה. כמו כן התקיימו כ- 10 הרצאות בנושא זכויות אדם בבתי ספר ובקרב חוגים שונים, בעיקר לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי.
התוכנית "לגלוש זכויות" היא פרוייקט משותף של האגודה לזכויות האזרח ובית הספר הוירטואלי "אביב" מיסודה של רשת אורט. במסגרת התוכנית משתתפים תלמידי התיכון וחטיבות הביניים בפעילות לימודית ברשת האינטרנט בנושא זכויות האדם. הפעילות בתוכנית מיועדת להקנות לתלמיד יכולת לנתח, מנקודת מבט של זכויות אדם, סיטואציות מורכבות העוסקות בהתנגשות בין זכויות או בין זכויות לבין אינטרסים חברתיים. במסגרת התוכנית מקיים התלמיד דו-שיח, באמצעות השארת הודעות בקבוצת דיון, עם מורה וירטואלי לזכויות אדם, המגיב לניתוח שביצע התלמיד תוך הפניית תשומת ליבו לנקודות מבט אחרות, מוסיף לו מידע עדכני לגבי הנושא שהעלה ומנחה אותו לקראת המשך הפעילות או ניתוח מלא יותר של הסיטואציה שנבדקה. בתוכנית השתתפו השנה תלמידים מכ- 26 כיתות ברחבי הארץ. כהכנה לפעילות הזו ובמגמה להרחיבה נערכו מפגשים שונים בהם לקחו חלק עשרות רבות של מורים.
במגמה להעניק כלים להגנה על זכויות האדם דווקא במוקדי חיכוך מקיימת מחלקת החינוך סדנאות לכוחות הביטחון. זאת, בתוקף היותם גופים שתפקידם שמירה על זכויות אדם מחד גיסא, ובכוחם לפגוע בזכויות אדם מאידך גיסא. חיוניות הפעילות החינוכית בנושא זכויות אדם הולכת ומתגברת לאור פעילות כוחות הביטחון בקרב אוכלוסייה אזרחית שאינה לוחמת. הפעילות מתבצעת בסדנאות, בהשתתפות החיילים והשוטרים עצמם, שבמסגרתן מוגברת המודעות לחשיפה של הלוחמים עצמם, כאזרחים וכבני אדם, לתופעות של אפליה, אלימות ופגיעות שונות בזכויות אדם. מתוך מודעות זאת מודגש הצורך בהגנה על זכויות האדם גם של הזולת וגם במצבים קשים כאלה שהלוחמים נתקלים בהם לא פעם במציאות. המחלקה מעבירה סדנאות בקרב משטרת ישראל, משמר הגבול, צה"ל ושירות בתי הסוהר.
| מס' משתתפים |
מס' סדנאות |
|
| 970 | 57 | מג"ב |
| 782 | 46 | משטרה |
| 50 | 3 | צה"ל |
| 1802 | 106 | סה"כ |
תחום קהילה עוסק בקידום תפיסת זכויות האדם בקרב עובדים בתחומים חברתיים, הנמצאים בקשר יומיומי עם אוכלוסיות שזכויותיהן מופרות או לא ממומשות במידה רבה. המטרה היא לשנות את התפיסה המקצועית כלפי ציבור הלקוחות מנזקקים לבעלי זכויות. השימוש ב"שפת זכויות" מסייע לעובדים לשמור, לממש ולקדם זכויות של פרטים וקבוצות. מידע על הזכויות, ועמידה על כך שהזכויות יינתנו, מסייעת הן לקובעי המדיניות והן לקהילה עצמה לממש משאבים קיימים במערכת, ועל ידי כך לממש במירב את הזכויות.
השתלמויות בזכויות אדם:
נערכו 21 סדנאות בקרב עובדים בשירותים החברתיים במקומות שונים בארץ, בהשתתפות כ-400 עובדים ממגוון מקצועות: מנהלות מעונות יום לגיל הרך, עובדים סוציאליים קהילתיים, עובדי מתנ"ס (מרכזים קהילתיים), קציני מבחן, ראשי צוותים (עובדים סוציאליים בתפקידי ניהול), מתנדבי שירות ייעוץ לקשיש של הביטוח הלאומי ועוד.
מפגשי הכרות עם האגודה לזכויות האזרח והפצת פעילות האגודה בתחום קהילה:
נערכו מפגשי הכרות עם צוותי עובדים ומסגרות לימוד והכשרת עובדים, בהם מפגש עם רכזי קורסים בבית הספר המרכזי להכשרת עובדים בשירותים החברתיים בתל אביב, בנושא "רגישות רב תרבותית", כמו כן נערכו מפגשים עם מנהלי שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) של מחוז תל אביב והמרכז, עם היחידה ללימודי חוץ של ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, עם רכזי קורסים בביה"ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותים החברתיים בבאר שבע.
השתתפות בפורומים:
השתתפות בפורום הבין-תחומי לפיתוח קהילתי; שותפות בהגשת הצעה לקורס בנושא "זכויות אדם, חקיקה ונכויות" לפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן (ביחד עם בית איזי שפירא ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות).
בקרוב תצא לדרך "תוכנית לקידום זכויות אזרחיות וחברתיות בקהילה", פרי שיתוף פעולה בין האגודה לזכויות האזרח והשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה. התוכנית תתבצע במחלקה לשירותים חברתיים של גוש שגב שלום, המספקת שירותים ליישובים הבדואים.
סמי מיכאל
יו"ר: ד"ר נעמה כרמי
חאלד אבו-עסבה
ד"ר אייל גרוס
פרופ` אלון הראל
פרופ` לסלי סבה
עו"ד דורי ספיבק
עו"ד הרב אורי רגב
חדוה רדובניץ
אפריים ריינר
פרופ` יורם שחר
עו"ד דורון תמיר
דואל: mail@acri.org.il
אתר: www.acri.org.il
מרכז ארצי: ת"ד 35401 ירושלים 91352, טל`: 6521218-02, פקס: 6521219-02
תל-אביב: רח` נחלת בנימין 75 תל-אביב 65154, טל`: 5608185-03, פקס: 5608165-03
חיפה: שד` הנדיב 9 חיפה 34611, טל`: 8348876-04, פקס: 8348878-04
מטה
ורד ליבנה – מנכ"ל
יוסי אביב – מבקר פנים
ריסה זאל – גיוס כספים בחו"ל ופיתוח משאבים
ויקטור לדרפרב – מנהל כספים
רוני תמיר – מזכירת האגודה
צוות משפטי
עו"ד רחל בנזימן – מנהלת (עו"ד בלהה ברג עד יולי 2001)
עו"ד דן יקיר – היועץ המשפטי
עו"ד שרון אברהם-ויס – זכויות חברתיות, תושבות והתאזרחות
עו"ד עאוני בנא – זכויות המיעוט הערבי
עו"ד מנאל חזאן- זכויות האדם בשטחים (עו"ד נטע עמר עד יולי 2001)
עו"ד לילה מרגלית – זכויות בפלילים, תושבות והתאזרחות
אליאס סבאג – זכויות האדם בשטחים
אליף סבאג – זכויות המיעוט הערבי (חלק משרה)
עו"ד מיכל פינצ`וק – זכויות עובדים זרים, זכויות קשישים
עו"ד באנה שוגרי-בדארנה – זכויות האזרחים הבדואים בנגב
עו"ד הדס תגרי – ייצוג הולם, זכויות המיעוט הערבי, חופש בחירה בנישואין, זכויות נשים
מתמחים: איתי סבירסקי , איתי הופמן, שמעון ביטון (עד פברואר 2002), חוה מטרס- עירון, עודד פלר (ממארס 2002)
צוות חינוך
דובית אטר – מנהלת
עידית בליט-כהן – רכזת תחום קהילה
בתיה גוטמן – רכזת חינוך עברי
איתי הופמן – רכז תוכניות באינטרנט (נורית צימרמן עד ספטמבר 2001)
נועה זנדבנק – רכזת פעילות בכוחות הבטחון
שרף חסן – רכז חינוך ערבי
צוות פעילות ציבורית והסברה
מרים לידור – מנהלת
בתיה אבירם – פיתוח משאבים בישראל
דניאלה במברגר-אנוש – קידום מדיניות
טלי גור – דוברות
נעמה ישובי – מרכז המידע
טל דהן – מרכז המידע
הדר נמיר – פניות הציבור תל-אביב
יואב אפטוביצר – פניות הציבור ירושלים (רות גימון עד מארס 2002)
אליף סבאג – פניות הציבור חיפה (חלק משרה)
חנה וייל – רכזת פניות קשישים
צוות מינהלי
אלכסנדר טומרוב – רכז מיחשוב
עפרה טלקר – מזכירות, תל-אביב
נעמה ידגר – מזכירות, ירושלים
אורית רוזובסקי – מזכירות, ירושלים
עובדיה רון – שליח, ירושלים
מתנדבים
לוטה גייגר, עדינה דורפמן, דרורה פרג, דבי גולן, תמר שיין-רכבי, זכי דיאב, שחר גולדמן, מאירה שר.
